שאלה
שלום וברכה.
חזרתי אתמול ממחנה של תנועת "אריאל" ויש משהו שלא מפסיק להציק לי ועד שאני לא אברר אותו אני לא ארגע...
ביום שלישי בלילה מ12 בערך עד 3 לפנות בוקר הייתי במרפאה וחובש טיפל בי בגלל שהיו לי סחרחורות, קוצר נשימה, בחילות וכו'...
בעקרון כל הנגיעה שהוא נגע בי זה היה אך ורק כי הוא חייב- דברים כמו מדידת לחץ דם ודופק וכדומה...
בסופו של דבר הוא החליט לעשות לי עירוי דם, זאת אומרת אינפוזיה וזה דבר שתמיד פחדתי ממנו פחד מטורף.
אז הוא בהתחלה הכניס לי את המחט לוריד אבל משהו לא הסתדר אז הוא הוציא, ואני ניצלתי את הרגע בשביל להחליט שאני לא רוצה אינפוזיה בשום מצב.
זאת החלטה ממש מסוכנת בעקרון כי יכולתי להתעלף בלי אינפוזיה.
אז באותו רגע, שבו הייתי אמורה להחליט, אז הוא פתאום החזיק לי את היד.
הוא בנאדם מדהים והוא שומר נגיעה יותר ממני אפילו ובאמת דוס אמיתי, פשוט הוא רצה שברגע של ההחלטה אני אחליט לקחת אינפוזיה אחרת זה מסוכן.
ובעקרון זה הדבר שהכי הייתי צריכה באותו רגע, שמישהו יהיה שם בשביל ויחזיק לי את היד מתוך חיבה ולא בקטע של למדוד עוד פעם לחץ דם.
אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה שעברנו על איסור שמירת נגיעה של חיבה...
ממש ממש קשה לי עם זה, כי נפלתי במקום הזה הרבה פעמים והפעם זה לא היה בשליטה שלי.
זה עד כדי כך גרוע?
נ.ב- בסוף לא לקחתי אינפוזיה, ואני בריאה ושלימה :)
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
היית חייבת על פי דין לקבל את האינפוזיה.
יש מחלוקת בין השו"ע לש"ך האם נגיעת רופא מותרת. אנו פוסקים כש"ך שכן.
גם החזקת יד לחיזוק לקראת פעולה רפואית דחופה, כשאין שום דרך אחרת, מותרת כפעולה רפואית עצמה, שכן ללא החיזוק לא תקויים הפעולה הרפואית.
כל טוב