בתי יוצאת עם אדם חילוני. מה לעשות?

לשואלת שלום רב.
אינני מכיר באופן אישי, לכן אומר כמה הערות כלליות שנראה לי ממה שכתבת. תקראי ותראי מה מתאים לכם.
בתך היא כבר בת 19.5. זהו גיל שבו קשה לנו כהורים להגיד לילדינו מה לעשות. אי אפשר להכריח אותם. אפשר להסביר, לנסות לשכנע, להביע דיעה, אבל אי אפשר להכריח. את מתארת שאתם כבר שנה וחצי מנסים לשכנע אותה ולא מצליחים. אינני רואה מה עוד תוכלו לעשות. נראה לי שאם עד עכשיו לא הצלחתם לשכנע אותה, לא יועילו עוד ויכוחים ועוד מריבות. כעת עליכם לחשוב מה הלאה, בהנחה שהיא אינה עומדת לשמוע בקולכם. שבו ושוחחו איתה. קיבעו איתה נהלים וכללים (כן מגיע לבקר או לא, איך מתנהגים כשהוא מבקר, נשאר לישון או לא וכד'), כשהמטרה היא - להפסיק את המתחים והמריבות. אינני מתכוון שתאמרו שאתם מסכימים לקשר. אתם יכולים להמשיך להתנגד לו, אבל השאלה היא כמה רבים על זה, והאם יוצרים פיצוץ עד שהיא תעזוב את הבית או תמרוד לגמרי, כולל עזיבת הדת. נראה לי שזה אינו רצוי גם בעיניכם. ולכן הביעו עמדה ברורה, אבל הפסיקו עם המריבות. הכירו בכך שמעכשיו היא לוקחת אחריות על חייה, והיא תחיה את מה שהיא מבשלת לעצמה. והעיקר, תמשיכו להיות שם בשבילה, כך שאם היא תתחרט או תתלבט, היא תחוש שיש לה גב ויש לה אל מי לפנות.
במקביל אפשר להציע לה לפנות לייעוץ אצל איזה רב (מאלה שאתם פניתם אליהם או רב אחר) או פסיכולוג דתי או ליעוץ זוגי דתי שהיא סומכת עליו ולהתייעץ איתו.
אגב, גם אם הדברים יתקדמו אצלה הלאה, העיקרון הוא אותו עיקרון. באפשרותכם ליצור פיצוץ וניתוק, או שתעדיפו לא להתנתק ולהשאר בקשרי אהבה ורעות בין בני המשפחה. ואז תצטרכו לסכם איתם כללים שעומדים בהם, וללמוד לחיותעם זה.
ושוב אני חוזר ומדגיש - איני חולק על הרגשתך שחיבור זה אינו טוב בשבילה. אלא אני מנסה לראות כיצד את יכולה להתמודד עם זה.
כתבתי את דעתי ממה שתארת. קראו זאת שוב וראו אם זה מתאים לכם ומה אתם לוקחים מזה הלאה.
בברכה
אפי קיציס