אמונה בעקבות החטיפה..

גאולה יקרה!
סליחה שאת התשובה לשאלה את מקבלת רק אחרי האסון הנורא. קרתה תקלה טכנית ולא ראיתי שקיבלתי את השאלה.
שאלת שתי שאלות גדולות.
שאלת איך זה יכול להיות שהתפללנו, כ"כ הרבה אנשים, כ"כ הרבה זמן ובכזאת עוצמה והנערים לא שבו?
והשאלה השנייה, למה אנשים צריכים לסבול עבור מישהו אחר?

אז ברשותך אתחיל בסיפור אמיתי ששמעתי ממש הרגע.
יש קבוצת בנות מוכשרות שיש להן תאטרון פלייבק בשם "מיידלע", תאטרון פלייבק זה תאטרון שמציג בצורה מאולתרת, אדם מהקהל מספר סיפור שקרה לו והתאטרון מציג בצורה הומוריסטית או פסיכולוגית את הסיפור שסופר. לפני מספר ימים, התאטרון המסופר התחיל הופעה, המפיקה שאלה אם יש למישהי מהקהל סיפור ומישהי הצביעה והחלה לספר: "אני מורה להוראה מתקנת, מוציאה ילדים בצורה פרטנית כדי לקדם אותם. יום אחד מגיע אליי תלמיד ומבקש ממני שאלמד אותו כי הוא צריך הוראה מתקנת. התחלנו להיפגש באופן סדיר, ונוכחתי לדעת שהילד מבריק ואינו צריך אותי בכלל. אמרתי לו שלדעתי המפגשים מיותרים ושחבל על הכסף שההורים שלו משלמים, והוא התעקש להמשיך ללמוד ולהוציא ציונים גבוהים. הבנתי שמשהו לא בסדר ושאלתי אותו מה הסיפור? הוא ביקש ממני שלא אספר לאף אחד, והצביע על ילד אחר שישב בקצה המסדרון עם מורה להוראה מתקנת אחרת ושאל- "את רואה את הילד הזה? הוא צריך הוראה מתקנת והוא מת מבושה, אז אמרתי לו- "מה, זה שטויות אפילו אני צריך הוראה מתקנת. לכן אני כאן."
הילד הזה הוא גיל- עד שעאר, בעודו רק בן עשר.

למה פתחתי בסיפור הזה? אז קודם כל כי שמעתי אותו הרגע והייתי חייבת לפרוק =) אבל באמת כי דרך הסיפור הזה אפשר ללמוד על גיל-עד לא מעט. הוא היה רק בן עשר והיה מוכן לעשות הכל בשביל שחבר שלו לא יתבייש. אני לא יודעת חשבונות שמיים וגם גדולים ממני לא יודעים, זה חלק מהבילד-אין שלנו בתור בני אדם- לא יודעים הכל. אבל כשאני שומעת סיפור כזה אני בטוחה, שאם היו שואלים את גיל-עד אם הוא מוכן לעלות על המזבח כדי להקריב את ליבם של עמ"י לאביהם שבשמיים הוא לא היה ממצמץ. גם על נפתלי שמעתי הרבה סיפורים והתכונה הגדולה מכולן שכולם מזכירים, זה כח התפילה שלו. על אף גילו הצעיר הוא נודע בתפילותיו המיוחדות וביחס הרציני שלו לתפילה, אני בטוחה שאם הוא היה יודע כמה תפילות עולות יישר לשמיים בזכותו הוא היה מסכים להיות זה שבסיבתו הן קיימות, כנ"ל אייל שהיה איש חסד מדהים כמה חסדים וכמה קירוב לבבות היעדרותו מילאה!

החישובים האלוקיים מדויקים, בחירת אדם מסוים לשליחות מסוימת היא לא טעות והיא מתאימה בדיוק לשליחות שלו.

לשאלתך הראשונה-
יש נטייה כללית לחשוב שאם חסר לאדם משהו, עליו להתפלל וה´ ימלא מחסורו.
הנטייה הזו כמובן מובנת, כיוון שאנו חיים בתודעה שהקב"ה הוא אבא שלנו וממי אם לא ממנו נבקש?
עלינו להבין מה מטרת החיסרון בכדי שנוכל להבין מדוע נטייה זו שגויה.
כשלאדם חסר משהו, פה, בעולם הפיזי, החיסרון מצביע על חיסרון עמוק יותר רוחני. מטרת החיסרון הפיזי היא לגרום לאדם למלא את החיסרון הרוחני, לאדם חסר קרבת אלוקים, גם הוא לא חש בזה. ה´ עשה איתנו חסד בכך ששתל בחיים שלנו עשרות הזדמנויות קטנות ולעיתים גדולות של מציאויות של חסרון. מה קורה לאדם שחסר לו כסף? אין לו ילדים או שהוא מחפש שנים בתך זוג? באיזה שהוא שלב הוא מבין שלבד הוא לא יכול לעמוד בקושי הזה, בצר לו הוא פונה לאלוקיו. המטרה שלו היא להשיג את מה שחסר לו והאמצעי זה תפילה. אם נתבונן טוב טוב נבין שהמטרה של הקב"ה הייתה שנתקרב אליו והחיסרון היה רק האמצעי שדרכו נפנה לה´ בתפילה.
הרבה מאוד תפילות לאורך ההיסטוריה נענו, הן תפילות רבים והרבה מאוד תפילות פרטיות, יש כח לתפילה. התפילה איננה משנה את רצון הבורא, אלא היא משנה את האדם, האדם כ"כ מתקרב לבורא באמצעות התפילות שהוא ראוי למשהו שבדרגתו הקודמת לא היה ראוי לה. יכול להיות שלא מספיק התקרבנו לה´ דרך התפילות ולכן לא היינו ראויים, ויכול להיות שהמטרה הייתה שנתקרב אחד לשני, וביחד לבורא עולם והאמצעי היה שלושת הנערים הקדושים שהיו מוכנים בכל מאודם להיות אלה שבזכותם זה יקרה.
הקב"ה הוא לא כספומט שמבקשים והוא נותן, החוקים האלוקיים הם אחרים, אנחנו לאט לאט מבינים את כללי המשחק.

מקווה שקצת הארתי את החושך, ואם יש עוד צורך אני כאן.
תמר
Tomight100@gmail.com