רצח רבין

לכבוד הרב שלום רב.

מאז בית הספר אני שומע בהקשר של מות רבין על "דין רודף." עם זאת, כפי שמדברים מנהיגי הציבור הדתי, ברור שהם רואים במה שעשה יגאל עמיר מעשה פסול.

מבלי לערב פוליטיקה, אפשר בבקשה לקבל הסבר לסיבות *ההלכתיות* שההרג היה פסול? האם דין רודף ניתן שלא כראוי? האם הוויכוח הוא על השאלה אם הוא היה תקף או לא?

תודה רבה.

תוכן התשובה:

שלום

דין רודף לא חל על ראש הממשלה דאז אף על פי שהחליט להוביל למקום שלדעתנו הוא מסוכן.

דין רודף הוא רק לאחר שהזהירו את הרודף (חו"מ תכה). אמנם כתב הסמ"ע סק"ג שאם לא הזהירוהו, בדיעבד מצילין הנרדף אף בהריגת הרודף בלי הזהרה. ובנוסף, הוא הוזהר ע"י אנשים רבים שלא יסכן את המדינה במעשיו.

על כן סעיף זה אינו מוריד את דין רודף במקרה זה.

גם הסברא האומרת שדין זה חל רק כאשר יש מיתות בי"ד, ובזמננו אינן, אינה סברת אמת. וכפי שכתב רמ"א שם בריש הסימן בשם הטור, ועיין גר"א סק"ז וסמ"ע סק"ה.

אך ישנן סיבות אחרות מדוע הדין אינו חל בראש ממשלה-

א. לא היה מדובר בנושא מובהק שבו לכולי עלמא יש במעשיו סכנת נפשות לישראל. הרי חלק מסויים ממערכת הבטחון תמכה בעמדתו כעמדה שתוסיף בטחון. הם אמנם טעו, אך באותה עת לא היה ברור כשמש שמדובר בסכנה בטחונית מיידית לחתום על ההסכמים שרצה לחתום.

התנגדותנו למסירת חלקי א"י מעולם לא נשענה בעיקרה על טיעון הסכנה שבכך. אלא על מצוות עשה של ירושת הארץ והאיסור ההלכתי לתת אותה לזולתנו מן האומות.

לגבי סיכונים בהסגרת שטחי מולדת, הדעות חלוקות בקרב אנשי המקצוע. כיום פחות ב"ה, אך אז בהחלט הדבר היה נתון במחלוקת מקצועית של גורמי הבטחון אם הסכם יביא שלום או שפיכות דמים ביו"ש.

ב. ראש הממשלה אינו איש פרטי שרודף אחר מישהו. הוא בבואה של ציבור. משם כוחו. ואף שבזמנו כנראה רוב הציבור התנגד לעמדתו, עדיין הוא בא בשם חלק מהציבור שתמך בה. ובזה אין דין רודף, שכן העומדים מאחורי המעשה הם חצי העם ולא אדם זה או אחר.

וכי נהרוג חצי האומה?! וכי בזה מישהו מציל משהו?

בשעת מחלוקת בנושא 'מה טוב לעם ישראל ומה מסוכן לו' יש לברר זאת בדו שיח חריף, ולא באלימות. אין בין זה לדין רודף דבר. דין רודף הוא באדם שבא לרצוח את חבירו. ולא במדינה שמתלבטת לאן ללכת כדי לשמור על עצמה.

ג. כהמשך לסיבה הקודמת, שום רצח לא יכל להפסיק את העמדה של השמאל או לעצור הסכמי שלום. להיפך, הרצח הנורא רק חיזק את השמאל שערב הרצח היה בשפל ובמוצאי הרצח התחזק מאד.

ד. הרצח עצמו גרם לסכנה גדולה ציבורית, בכך שערער את עצם היכולת של העם לחיות יחד בארץ אחת. ובזה יש פיקוח נפש לאומי לא פחות מהסכמי שלום גרועים.

ה. הנצי"ב כותב על פרשת המלך, שכל עניין הקשור בענייני הנהגת ציבור יש בו חשש פיקוח נפש. משום שהנהגת המדינה היא דבר כה יסודי, שחייב להיעשות בעדינות ובהתחשבות ביכולת העם.

על כן הוא אומר, אף שיש חובה למנות מלך, התורה התנתה זאת ביכולת העם לשאת מונרכיה בכל דור, וכתבה 'ואמרת אשימה עלי מלך'.

וכן כל יחס והתבטאות כלפי ראשי המדינה צריך לשבת עליה שבעה נקיים לפני שמוציאים אותה החוצה. ק"ו מעשה כזה פזיז ורע, שלא עבר שום בחינה אצל גדולי הדור לפני כן.

כל זאת מבחינה הלכתית.

אך מבחינה אמונית, תקצר היריעה מלהסביר עד כמה הרצח הזה פגע בנשמת כנסת ישראל, וכמה טומאת שנאה ופילוג זרע באומה הקמה לתחיה אחרי שגלתה בשל פילוגים שהגיעו באצטלת יראת שמים.

מלכות ישראל ויהודה היא קודש, בהיותה מבטאת את היותם של ישראל אומה אחת, המגלה בפרצופה הלאומי את צלם אלהים חיים במציאות הארצית. שבנו לכאן על מנת לברר מי אנו ולהופיע זאת בקדושה.

גם אם יש טעויות קשות למנהיג הממלכה, עדיין יש לזכור מה זו מלכות ישראל ומה ערכה. ויוכיחו עומרי, אחאב, וחבריהם.

התהליך ארוך, מייגע וכואב. אך הוא חייב להיות תהליך, שיסודו דיבור וכתיבה, ושכנוע שכלי במגמתם של ישראל. זוהי תשובה מאהבה שרק היא תרפא את העבירות שיסודם בהכרה לא מעמיקה של חיינו. המחלוקת צריכה להיות ברורה, ויש לפעמים צורך לומר דברים בוטים. אך רק מתוך אמונה ביכולת של העם להתברר לטובה. וביכולת של המלכות להשתפר. לא מייאוש ולא מאלימות, אשר אינה טובה מהותית, ואף אינה יעילה מעשית.

כל טוב

התשובה התקבלה מהרב ברוך אפרתי, רב קהילה באפרת ויו"ר רבני 'דרך אמונה'
יט בחשון התשעח
,
08 בנובמבר, 2017
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר