שאלה
שלום , ב"ה כיוון שאנו אנשים מאמינים בדרך ה´ ושומרי תורה ומצוות , אנו מסמלים משהו, מסמלים את הציבור הדתי , מסמלים את הדת ובכלל - את הקב"ה. בעיני שאר האומות אבל גם בעיני בני עמנו, אלו שאינם שומרי תורה ומצוות (תקן אותי אם אני טועה). לדוגמא שאדם דתי עובר ברמזור אדום , בעיני "החילונים" הוא הדת ,הוא הקב"ה הם מתפלאים , הרי הדתיים מוסריים אז למה הם עוברים באדום ? - כביכול חילול ה´. ולהבדיל שהם רואים אדם דתי לדוגמא עוזר לזקנה לעבור את הכביש אומרים "וואלה , כל הכבוד לדתיים" וכו´ , כביכול קידוש ה´. כסיכום נראה שהקידוש ה´ הוא בתכל´ס ממשהו שמתבטא דרך החיצוניות ולכן אני מרגישה סתירה. הרי אנו פועלים לפי האמת הפנימית שלנו ומתרכזים בנו , בתוכנו. פעמים רבות אני מרגישה שאני עושה דברים טוב יותר שמסתכלים אליי, לדוגמא מרימה זבל מהרחוב , לא עוברת באדום וכו´ שוואלה אם הייתי שם לבד לא בטוח שהייתי מרימה זבל או עוצרת באדום. איפה מוצאים את האיזון בין השתיים ? בשביל לעשות כדי שיראו אותי וככה אני יצטייר בענייהם או לעשות בפשוט לשלם שמיים? והאם אחד הצדדים הוא רע?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לשואלת היקרה ויישר כח על השאלה היפה!
השאלה שלך מבטאת בעצם את שני הערכים שעומדים במרכז היהדות. מצד אחד, אנחנו שואפים ´לתקן עולם במלכות שדי´, כמו שכתבת בשאלה שלך - אנחנו שואפים ל´קידוש ה´, להופיע את שם ה´ בעולם ´וכל בני בשר יקראו בשמך´.
מצד שני, אנחנו רוצים להשקיע בפנימיות שלנו. אנחנו רוצים לא רק ´להראות´ בצורה טובה, אלא באמת להיות מחוברים לאידאלים, לערכים, לבורא עולם.
באופן אמיתי, אני לא חושב שיש סתירה בין שני הערכים האלו. אם אדם עושה משהו ´רק בשביל שיראו´ והוא לא באמת מחובר לערכים האלו, הרי שבודאי שהעשייה גם לא תשפיע החוצה. רק אדם שמחובר באמת לערכים, יכול להשפיע.
את כותבת שלא בטוח שהיית מרימה זבל אם היית לבד, אבל את באמת מאמינה בחשיבות של הנקיון ושל הקפדה על החוקים. בעצם הסביבה ´מחזקת´ אותך לשים לב ולא להתפתות.
לסיכום: שני הצדדים הם טובים ביחד - צריך גם לעשות לשם שמים, וגם כמובן חשוב שהטוב שאנחנו עושים יכה גלים וישפיע הלאה. לפעמים רק צד אחד קיים ולפעמים שני הצדדים קיימים. בכל אופן, העיקר לעשות את המעשים הנכונים..
ברכה והצלחה
טוביה
tsbias1@gmail.com