שאלה
שלום כבוד הרב
אני דלתשית כבר 7 שנים. בשנה האחרונה אני חושבת לפעמים ומשתעשעת במחשבה של לחזור להיות דתייה, אבל לא יודעת בוודאות. אני מאוד מבולבלת. חשבתי לעצמי כי אם אמצא בחור דתי שמוצא חן בעיניי, אולי זה יהווה זרז לכך.
לפני כמה ימים פגשתי דרך ידיד בגבר חבדניק שמאוד מצא חן בעיניי, וזיהיתי בו כמה תכונות שאני מחפשת בבן זוג לחיים. נסיתי לברר דרך הידיד המשותף האם יש עניין ולצערי גיליתי שאין. איך אני מקבלת את הסירוב הזה? אני מרגישה שזה פגע לי קצת בביטחון. באמת רציתי להכיר אותו יותר (בילינו כמה שעות ביחד כולנו בשני ימי החג של ראש השנה, בסעודת בחג) ואני מרגישה כרגע בעיקר עצובה ופגועה. איך מתגברים על הדחייה? בעיקר שזה משהו שמאוד רציתי להכיר
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
ע"י מחשבה מתגברים. נסי לנתח מה מפריע לך בכך שהוא לא היה מעוניין, ותגיעי למסקנה שמדובר בנושאים ענייניים, שיתכן שאכן לא טובים שיעלו ביניכם כנשואים, וטוב שהדבר לא יצא אל הפועל גם מבחינתך.
הדרך הטובה ביותר לעיכול כאב נפשי, היא להתפלל על כך לד' מקירות ליבך, לשתף אותו ולבקש שיסייע לך. זאת כמובן לצד עצם מעלת התפילה, שהיא חובה וזכות גם יחד.
כל טוב