פסיכולוגיה ויהדות

נכון להיום הפסיכולוגיה המדעית מיסודו של פרויד נכשלה. הדבר מתבטא הן באחוזי ההצלחה הנמוכים של הטיפולים הפסיכולוגיים, והן בחוסר יכולתה של הפסיכולוגיה לתת מענה הולם לבעיות החינוכיות המשפחתיות והאישיות שדורנו "נתברך" בהם. זו גם הסיבה שבמדינות רבות (ואינני בטוח שישראל בתוכם) ירדה גישתו של פרויד מגדולתה, ויותר ויותר פסיכולוגים פונים לשיטות אלטרנטיביות. כמי שמצוי בתחום (עיקר עיסוקי היום ביעוץ נישואין ויעוץ חינוכי ואישי) נראה לי שהסיבה נעוצה במחלוקת עקרונית שקימת בין פרויד (עד כמה שאני מבין את גישתו), אבי הפסיכולוגיה המודרנית המדעית ,לבין היהדות.
פרויד, שהיה ללא ספק גאון ופורץ דרך, רצה להכניס את הפסיכולוגיה לתחום קרוב מאד למדעים המדויקים. הוא הבין שהאדם איננו פועל אלא נפעל, איננו בוחר אלא מגיב באופן קבוע לגורמים שונים הפועלים סביבו ובתוכו. להמחשת הענין: ישנו ספר מדע בדיוני בשם 1984 (מהתקופה בה 1984 היתה שייכת לעתיד הרחוק). בספר זה מתוארת מציאת דמיונית בה למדינה ישנו מחשב על ובו כל הנתונים האישיים והסביבתיים מעברו של כל אזרח, וכן תוכנות פסיכולוגיות רבות עוצמה. המחשב הזה יודע להודיע למשטרה מתי כל אחד מהאזרחים עומד לבצע פשע וכך ניתן לעצור את הפושע לפני ביצוע מעשה הפשע. לפי פרויד באופן עקרוני אלמלא מגבלות טכניות וחוקיות שקימות, באופן עקרוני היה ניתן להגיע לתוצאה כזו.
היהדות מאמינה בבחירה חופשית ואילו הפסיכולוגיה הפרוידיאנית לא מאמינה בבחירה חופשית אלא גורסת שכל מה שהאדם עושה נעוץ בעברו. גישה כזו משחררת בעצם את האדם מאחריות, וכיון שהיא הגישה השולטת היום באקלים התרבותי והחינוכי שאנו חיים בתוכו, היא גם אחת הסיבות העיקרית למשברים הקשים בימנו בחינוך בנישואין וכו'. וזו גם הסיבה לאחוזי ההצלחה הנמוכים של הטיפול הפסיכולוגי. כאשר פעמים רבות בסופו של דבר הפסיכולוג נאלץ להפנות את המטופל לטיפול תרופתי שאיננו מטפל בשורש אלא בסימפטומים.
נראה לי שהיהדות שהאמינה בחלק אלו-ה ממעל הנמצא בכל אדם,לא קיבלה את הגישה הפסיכולוגית החומרנית שדיברנו עליה. אמנם היו זרמים אחרים בפסיכולוגיה המודרנית אך הם כפי שאני מבין נדחקו לפינה בממסד הפסיכולוגי.
לצערי הרב לא תמיד הרבנים מודעים לפער העצום הקיים בין הפסיכולוגיה והיהדות ויש לכך השלכות חמורות. גם אני עצמי לא הייתי מודע לבעיה לפני שלמדתי פסיכולוגיה אדלרינית אצל מורתי הגברת בלהה שפר מאלון שבות, אשר למדה גישה זו אצל פרופסור דרייקוס תלמידו של אדלר. כפי שהבנתי מבלהה לעומת פרויד שראה את האדם כנפעל אדלר ראה אותו כבוחר ומתוך כך החזיר לו את היכולת והאחריות.
ברוך ה' יותר ויותר גוברת המודעות לבעיתיות של הפסיכולוגיה המודרנית והולכות וצומחות שיטות אלטרנטיביות כאשר רבות מהן מתבססות על התפיסה היהודית,אני כשלעצמי איני רואה פסול בהעזרות בשיטות שונות ובלבד שיהיה ברור שהם עולות בקנה אחד עם תפיסת היהדות. אומנם כפי שראינו קודם הדברים אינם פשוטים ואף מסוכנים אבל כדי להגיע לכלים מעשיים נראה שעלינו להעזר בכך. ברוך ה' ישנם מספר מוקדים בהם מתפתחת פסיכולוגיה יהודית. לא תמיד מספיק מפרידים את החלקים הבעייתים, אבל בהחלט הולך ומתפתח כיוון חיובי .

ניתן לעיין בספריו של פרופסור פרנקל "האדם מחפש משמעות" ועוד. וכן בספרה של מורתי בלהה שפר "להיות אני עצמי " שיצא בספרית בית אל. בקרוב עומד לצאת בהוצאת ישיבת מעלות ספרי "בצל ידך" שאני רואה בו כספר מבא לפסיכולוגיה יהודית ,פרטים עליו ניתן לראות באתר הישיבה.

הרב מאיר בזק