שאל את הרב

פירוש על אורות התשובה של הרב קוק

חדשות כיפה הרב יוגב כהן 13/06/17 08:36 יט בסיון התשעז

שאלה

שלום,

שמי מיכאל, אני בן 25 וסטודנט. לא מזמן נתקלתי בפירוש לאורות התשובה של הרב קוק שנכתב בידי אחד מרבני הציונות הדתית. מפאת כבודו לא אנקוב בשמו, שכן דבריו קשים לי מאוד להכלה ולהבנה.

"על כן כל פגם מוסרי שהאיש היחידי מישראל עושה, מחליש הוא בזה את קישורו עם נשמת האומה כולה. - אלו דבריו של הרב קוק באורות התשובה.

וכך נכתב כפירוש למשפט הנ"ל -

"כל עבירה מנתקת את האדם מהאומה הישראלית! ממילא, אדם שמידותיו מושחתות, אדם המחלל שבת, אדם האוכל טריפות ונבלות, אדם שאינו מניח תפילין, אדם שכזה הוא פחות יהודי, פחות ישראלי, ופחות ציוני! וכפי שכותב הרב במקום אחר, מפני שהאידאה הנשמתית של כנסת ישראל היא המוסריות המוחלטת, על כן כל פגם מוסרי מנתק לפי ערכו את היחיד מקישורו בנשמת האומה וזה נוהג בין בפגם מוסרי כללי. בין בפגם מוסרי מיוחד שרק לפי התכונה המיוחדת לישראל חשוב הוא לפגם הוא ולחטא" עד כאן דבריו.

ומהיכן נתונה לנו הזכות לקבוע מיהו יהודי, מיהו ישראלי ומיהו ציוני?

מהם הכלים התנונים בידינו, אם בכלל ישנם כאלו על מנת לגזור את רמת יהדותו של אדם.

ובכלל לחרוץ דינם של אוכלי טריפות ונבלות וכאלו שלא מניחים תפילין שהיו חברי הטובים ביותר לצוות ביחידה ושאני חב להם את חיי יותר מפעם אחת,

כפחות ציוניים ממני או כפחות ישראליים.

מאמר חז"ל שבעיני רלווני לעניין הוא חלומו של רב אשי אודות מנשה מלך יהודה.

"'חבריך' ו'חברי אביך' קורא אתה לנו?! הנה אשאלך בהלכה: מאיזה מקום בכיכר הלחם צריך אתה לחתוך לפני ברכת "המוציא"? אמר לו רב אשי: איני יודע. אמר לו מנשה: מהיכן שצריך אתה לפתוח ב"המוציא" לא למדת, ו'חבריך' אתה קורא לנו?! אמר לו רב אשי: למדני , ולמחר אדרוש אותו בשמך בדרשה הפומבית. אמר לו: (חותכים) ממקום שהקרים וההתבשל יפה הלחם. אמר לו רב אשי: מאחר שהייתם חכמים כל-כך מה טעם עבדתם עבודה זרה? אמר לו: אילו היית שם (באותם זמנים) היית מרים את שיפולי גלימתך ורץ אחרי (גם אתה, מרוב תשוקה לעבודת אלילים). למחר אמר להם לחכמים לפני הדרשה: נפתח ברבותינו (שלושת המלכים)."

מתורגם מארמית, סנהדרין ק"ב א'.

לב ליבו של העניין בעיני היא אמירתו של המלך מנשה לרב אשי. אם היית במקומי היית אוחז בשולי גלימתי ורץ אחריי. יכול להיות שאי אפשר לשפוט את האנשים האלו על המעשים שלהם, לפחות לא עד שאנחנו חייבים לעשות זאת -

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום וברכה,

העברתי את שאלתך לר' אלישע הנשקה, שעורך ספרי ביאורים על כתבי מרן הרב קוק זצ"ל, וכת תשובתו

"שלום מיכאל

מצד אחד, אני מזדהה עם תמיהתך על דברי הפרשן שציטטת, המגדיר אדם שאינו מניח תפילין "פחות יהודי", וכפי שהרב קוק עצמו באיגרת תקנ"ה המפורסמת כותב (אגרות ראיה כרך ב עמ' קפו):

"...ששני דברים עיקריים ישנם שהם יחד בונים קדושת ישראל וההתקדשות האלוהית עמהם. הא' הוא סגולה, כלומר טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות... הסגולה הוא כוח קדוש פנימי מונח בטבע-הנפש ברצון ד', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי-אפשר לו להשתנות כלל... והשני הוא ענין בחירה, זה תלוי במעשה הטוב ובתלמוד תורה. החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה... וה' יתברך, הנוהג בחסדו בכל דור, מסדר הוא את סדרי הנשמות הצריכות להופיע בעולם: לפעמים כח-הבחירה מתגבר וכח-הסגולה עומד במצב ההעלם ואינו ניכר, ולפעמים כח-הסגולה מתגבר וכח הבחירה עומד במצב הנעלם. וכל עיקרה של ברית-האבות, שאיננו פוסק אפילו כשתמה כבר זכות-אבות, הוא בא מצד הסגולה. ובעקבא-דמשיחא, מתגבר ביותר כח-הסגולה שהוא תוכן "זוכר חסדי אבות ומביא גואל למען שמו באהבה", כלומר לא מצד הבחירה שהיא באה מצד המעשים הטובים שבבנים ומצד התשובה אלא למען שמו..."

ועיין שם באורך.

כלומר, לא ניתן להתעלם מסגולת ישראל שיש בכל יהודי (חוץ מבמקרה מסוים - "כי אם במי שבא למדה זו להיות ח"ו שונא את ישראל", כדברי הראי"ה שם בהמשך),

אולם מצד שני, אל לנו להתעלם מחשיבות ההוצאה לפועל של אותה הסגולה הישראלית, שלא ניכשל בחטאו של קרח שקרא "כל העדה כולם קדושים" ובכך לעג לכל עול התורה והמצוות שעלינו לשאת על עצמנו כדי לתקן את העולם (עיין ספר אורות עמ' לב);

אך האם אנו יכולים להגדיר אדם כזה "פחות יהודי, פחות ישראלי, ופחות ציוני"? על פי דברי הרב קוק הנ"ל אני חושב שלא.

אולם עצם השאלה בעינה עומדת: מהו היחס הנכון לאנשים אידאליסטים מבחינת המוסר הטבעי שלהם, אך רחוקים משמירת תורה ומצוות, כפי שתיארת את חבריך?

הרב קוק מתייחס לשאלה זו בפסקה שבספר אורות (עמ' פד), אכתוב כאן את דבריו בתמציתיות, אך כמובן אין תחליף לקריאת הדברים במקורם:

הנפש של החילונים העוסקים בענייני כלל ישראל מתוקנת יותר מהנפש של השומרים תורה ומצוות שפחות עוסקים בענייני כלל ישראל. מנגד, הרוח של שומרי תורה ומצוות מתוקנת יותר מהרוח של חילונים אידאליסטים. (רוח ונפש הן שתי דרגות בנשמת האדם, שהמקובלים עסקו באריכות בהן וביחס שביניהן. הרוח עליונה ועמוקה יותר מהנפש.)

התיקון של אלה ואלה שמתחיל לבוא בזמננו, זמן 'אתחלתא דגאולה', הוא התקרבותם זה לזה, שאז ישפיעו בעלי הנפש המתוקנת יותר על בעלי הרוח המתוקנת יותר, וכן להפך.

לסיכום, אין לזלזל בחילונים ולהגדירם פחות יהודים, מאחר ויש להם תפקיד מרכזי בביאת המשיח ואף יש להם מעלות שאין אצל שומרי תורה ומצוות. עם זאת, כמובן יש להכיר בחשיבות הרבה של קיום התורה והמצוות, שהיעדרו אצל החילונים הוא רעה גדולה עבורם ועבור העולם. "

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות