פחד ממוות

שלום וברכה.

יש לדעת ש'סוף החיים למות', היינו שכולנו נמות. רוב העולם לא אוהב לחשוב על זה, אבל זה הדבר הוודאי ביותר שיקרה לאדם.

מופיע בוידוי של רב ניסים גאון שאותו הספרדים אומרים בכיפור 'זיכרון יום המיתה לא שמנו על ליבנו', שמשמעו שהאדם חייב לזכור תמיד את יום המיתה. לזכור ולהתכונן אליו כראוי.

אין לפחד פחד מצמית ומשתק, אלא יש להתכונן כראוי לקראת המעבר לעולם האמת. להתכונן ע"י תוספת של חסד קדושה וטוב בעולם. כל אחד מאיתנו הגיע לכאן כדי להפיץ אור. כדי להפוך את העולם הזה לטוב יותר.

כולנו הגענו הנה לזמן קצוב ועלינו לנצל אותו לכמה שיותר טוב וחסד. עלינו להרבות בו אור. פחד כזה כמתואר אינו מקדם אותנו למטרות אלו.

השלך על ה' יהבך - העצה היעוצה היא לבטוח בה'. להתחזק בביטחון ש'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד', היינו שהקב"ה יעשה הכל לטוב. לבטוח בקב"ה שלא ייקח את יקירנו מהעולם הזה לפני שנשלמה משימתם. בזה אנו בטוחים. לכל אחד מאיתנו יש זמן לחייו. לא ניתן לחרוג ממנו-לא להקדים ולא לאחר.

התעסקי בבניין העולם. התעסקי בטוב וביופי. בחסד ובנתינה ובקרבה לקב"ה - ואני קרבת א-להים לי טוב. הדבר הזה בוודאי ייתן מנוחה ומזור לפחדייך. ככל שתרבי לקדש את החיים, תגדלי שהם באמת גדולים. שיש עוד משימות להשלים, אולם גם תגלי שגם הם רק שלב במעבר להמשך. כך לא תפחדי. זיכרי שהקב"ה הוא א-ל רחום וחנון. הוא לא נוקם סתם ולא ממהר להעניש.

מעבר לזה, זיכרי שהגלגל לא נגמר כאן. חז"ל לימדו אותנו שסוף החיים למות והמתים לחיות. תחיית המתים היא עיקר גדול באמונה. בע"ה עוד נפגוש את כולם, כמאמר הפסוק: אני אמית ואחיה' הקב"ה ממית והקב"ה בעצמו גם דואג להחיות את האדם בתחיית המתים.

אל תחששי.

ביטחי בטוב ה', והפיצי אור של טוב בעולם, והקב"ה יגן עליך ועל כל יקירייך.