סליחות עם גיטרה

שלום

נהגו להמנע בכל הדורות מלנגן בשעת תפילה והסובב אותה בבית הכנסת.

ואף שבמקדש היו כלי נגינה, שם היתה השראת שכינה ולא חששו שהמנגינה תהיה עיקר במקום התוכן. אך בימינו במקומות רבים הנגינה עיקר והתוכן טפל, ונמצא שיש היזק בדבר יותר מתועלת. תפילה היא בכובד ראש ולא קונצרט מוזיקלי.

הדבר הגיע עד כדי כך שההזמנות לסליחות אינן מזמינות לאמרת סליחות אלא לקונצרט או הופעה של זמר או יוצר.

נכון הדבר שהנגינה מרוממת את הרגש. אך כבר באר הגרי"ד בדרשתו החשובה לרבני אמריקה שעלינו להקפיד לבסס את התוכן ולא את ההתרגשות. הרגש מגיע אחר כך מתוך הכוונה ואז הוא מבורך. אך אם הוא המבוא וממנו הכל מתחיל, הוא הגדיר זאת בדרשתו כסגנון של ע"ז.

זאת עוד מבלי להדרש לבעיה שבדמיון לכת הרפורמים שמנהגם בעוגב.

כל טוב