לעבור בין שתי בנות ודיני ייחוד

שלום רב,

קראתי את שאלותיך בעניין רב ואני שמח על התעניינותך, ולהלן תשובתי. לגבי שאלתך על מעבר בין שתי בנות וכן מעבר בת בין שתי בנים המקור של דין זה נמצא בגמ' פסחים דף קיא עמוד א שאומרת:
"תנו רבנן: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין, ואלו הן: הכלב והדקל, והאשה”.
ומפרש רש"י שם שאלו השלושה לא יעברו בין שני אנשים וכן שלא יעבור איש בין שנים מהם (כלומר שני נשים וכן שני דקלים וכו'). טעם העניין כפי שהוא מופיע בהמשך הגמ' הוא משום חשש להיזק עקב כשפים או שדים וכדו' שיגרמו לנזק לאותו אדם.
למעשה לא נפסקה גמ' זו להלכה לא ברמב"ם ולא בשו"ע וראיתי שהרבה רבנים שלא חוששים לדבר זה למעשה. אני יודע שיש אנשים שיחששו וימנעו מלעבור בין שתי נשים וכן להפך ובד"כ אלו אנשים הקרובים יותר לקבלה ולתורת הסוד ומשום טעמים הקשורים לקבלה וכו', הם נמנעים מלעשות זאת. על כל פנים, רוב העולם לא חושש לזה היום למעשה, ובדומה לכך שרוב העולם לא חושש היום לשדים ולמזיקים.

לגבי שאלתך השנייה, מהם איסורי יחוד אביא בפניך סיכום תשובותו של הרב יוסף צבי רימון שכתב דבריו בעלון ישיבת הר-עציון מס'964.
אני מקווה שסיכום זה מובן ואם יהיו לך עוד שאלות תוכל לעיין במאמר בכללותו או להמשיך לשאול.

בהצלחה רבה ,
יו"ט, צוות ישיבת הר עציון.


להלן הסיכום:

ייחוד של איש ואשה (מעל גיל שתים עשרה) - אסור מן התורה.
ייחוד של איש וילדה (עד גיל שתים עשרה) - אסור מדרבנן.
ייחוד של איש אחד ושתי נשים - אסור מדרבנן.
ייחוד של איש אחד ושלוש נשים - לרמב"ם ולשו"ע אסור* לרמ"א - כנראה שמותר.
ייחוד של שני אנשים ואישה אחת - לרמב"ם ולשו"ע אסור* לרמ"א - מותר.
לשו"ע - נחלקו האם מתיר רק שלושה אנשים ושלוש נשים (ב"ש), או אפילו שני אנשים ושלוש נשים (חכ"א* ערוה"ש) או אפילו בשני אנשים ושתי נשים (ב"ח וט"ז). כמו כן, יש הסבורים שגם הספרדים נוקטים להקל בכך כרמ"א.
בלילה גם הרמ"א מצריך שלושה אנשים. בשו"ת חת"ס (אבה"ע ח"ב סימן צ"ו) מבואר, שאין הכוונה לצאת הכוכבים, אלא שניתן להקל עד שעה שבה רגילים לישון (ואולי כשבאים לבקר ודעתם לישון בבית אחר, ניתן יהיה להקל גם בשעות מאוחרות יותר).
כמו כן יש להעיר שכל ההיתר הוא עם כשרים, כי באיסור ייחוד אנו לא חוששים לאונס אלא לפיתוי. אולם, כאשר יש אנשים פרוצים[‎3] ויש חשש לאונס, ממילא לא יהיו ההיתרים הנ"ל (רמ"א, כ"ב, ה).
היתרים לייחוד:
‎1 פתח פתוח: אם הדלת פתוחה לרשות הרבים אין איסור ייחוד. כאשר מדובר על דלת סגורה אך לא נעולה - אם מדובר בקומה אחרונה וכד', שאין שום סיכוי שייכנס לשם אדם, יש בכך איסור ייחוד. אולם, אם מדובר במציאות שבה אמנם לא סביר שייכנס לשם אדם, אך יש סיכוי מועט שייכנס (ואדם היה חושש לעשות מעשה עבירה מבלי לנעול את הדלת) - נחלקו אחרונים האם יש בכך היתר. רע"א (שו"ת קמא סי' ק) והבית מאיר אוסרים, ואילו הרדב"ז (שו"ת ח"א סי' קכא) והמבי"ט (שו"ת ח"א סי' רפז) והמהרש"ם (ח"ב סי' ע"ו) הקלו בכך. למעשה ראוי להחמיר בכך (ודי להשאיר מעט מן הדלת פתוחה), אך במקום צורך ניתן להקל בכך, ובפרט כאשר מדובר בייחוד דרבנן, כגון שיש שתי נשים ואיש אחד.
ההיתר של פתח פתוח קיים גם בחלון, אבל במקרה זה, צריכים להיות במקום שניתן לראותם דרך החלון.
‎2 בעלה בעיר: נחלקו ראשונים (על הסוגיה בקידושין פא.) האם יש היתר ייחוד כשבעלה בעיר. מדברי רש"י נראה שאוסר ואילו התוס' התירו. החלקת מחוקק (סי' כ"ב, ס"ק כב) והבית שמואל (ס"ק יב) כתבו לחוש לשיטת רש"י, אולם רוב האחרונים פסקו להתיר (ט"ז ס"ק ז', חפץ חיים בספר נדחי ישראל, חזו"א מובא בדובב מישרים ד' ועוד), וכך מקובל להלכה.
האם הבעל צריך לדעת היכן אשתו נמצאת? לדעת הבינת אדם (סי' י"ז) אם הבעל איננו יודע, אין היתר של בעלה בעיר, שהרי היא לא חוששת שמא יבוא. מאידך, בשם החזו"א כתבו להקל, כיוון שלדעתו יסוד ההיתר הוא בכך שהאשה מרגישה את בעלה גם כשאין סיכוי שיבוא ("אימת בעלה עליה") ולא תסכים להתפתות. ולמעשה ראוי להחמיר (וניתן להודיע לבעלה בקלות בפלאפון), אך במקום צורך יש מקום להקל, ובפרט בייחד דרבנן (עם גויה או עם שתי נשים וכד').
מסתבר שירושלים נחשבת כעיר אחת למרות גודלה (לפחות לפי הטעם של החזו"א). כמו כן מסתבר שכל גוש עציון נחשב כעיר אחת. יש מקום לבחון מקומות שניתן להגיע מהר מאחד לשני, אך מדובר על רשויות מוניציפליות אחרות.
נחלקו האם יש להתיר גם ב'אשתו בעיר'. גם המקלים, מתירים רק כאשר הבעל בביתו, ומדובר באישה שאיננה נמצאת כל היום מחוץ לבית (אמרי יושר ח"ב סי' ס"ט אות ח, עיין גם במאירי קידושין פ: ובמהרש"ם ח"ד קמח שמחמירים יותר ואומרים דווקא כשאשתו ממש אתו).
‎3 שומר (שו"ע אבהע"ז סי' כ"ב, י): מותר להתייחד עם אשה כשיש שם ילד או ילדה מעל גיל ‎5 (עד גיל ‎9, ויש אומרים עד גיל ‎11-12), כי הילד לא שומר סוד ומתביישים ממנו (ובלילה, בשעה שרגילים לישון צריך שני שומרים. ובמקרה זה ניתן להקל גם כששניהם ישנים, כי ייתכן שאחד יתעורר פתאום).
ניתן להתיר ייחוד עם אשה, כאשר נמצאות שם גם אמו, בתו או אחותו של המתייחד (וכן בייחוד עם שתי גיסות או עם אשה וחמותה). בשו"ת אג"מ (ח"ז, ס"ה, ח) הקל גם בייחוד עם אם ובתה. ולמרות שהדבר לא כתוב בפוסקים אחרים, הרי שבמקום צורך יש מקום להקל כך, כי מדובר ממילא על ייחוד דרבנן (וספק דרבנן לקולא).
שומר הנכנס ויוצא: נחלקו הפוסקים (הרמ"א אבה"ע קמ"ח, ב הקל* מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון ס"ק רו החמיר) האם ניתן להקל בכך, אך להלכה אנו פוסקים להקל. סיבת הקולא: החשש שמא יפתיעו אותם! חשש זה גדול יותר מאשר ההימצאות יחד אתם, ולכן אשה יכולה להיות שומרת, למרות שאם תהיה יחד אתם בחדר יהיה איסור ייחוד! (ולכן כשתיכנס בהפתעה, תשאיר את הדלת פתוחה עד צאתה). כשיש לשומר מפתח, ניתן אפילו לנעול את הדלת.
כל המשומר שומר: כאשר אחד מן הנוכחים משומר מן הייחוד (כגון אישה שבעלה בעיר) מותר גם לאחרים להיות שם (כגון לאשה נוספת).
דוגמאות מעשיות:
‎1 פועל הנכנס הביתה: צריך להיזהר מאיסור ייחוד. ניתן להקל כאשר בעלה בעיר, או שיש מישהו שעשוי להגיע, או שיש בבית ילד או ילדה מעל גיל ‎5. אם אין את התנאים הנ"ל יש להשאיר את הדלת מעט פתוחה. ואם אי אפשר, הרי שאם הדלת סגורה אך אינה נעולה, ניתן להקל במקום צורך (ובתנאי שיש סיכוי קלוש, שמישהו עשוי להיכנס, הגורם לכך שאם היו רוצים לעשות איסור, היו נועלים את הדלת).
‎2 רופא: מצד אחד יש צד לחומרה כי 'עסקו עם הנשים'. מאידך יש צד לקולא כי הוא טרוד במלאכתו ולא יפגע באומנותו ובשמו הטוב (ולכן אין להקל בכך, אא"כ מצטרפים עוד דברים). למעשה ניתן להקל כאשר הדלת אינה נעולה וייתכן שאחות או אנשים אחרים ייכנסו, או כאשר הדלת נעולה אך בעלה בעיר (וטוב שיידע היכן היא נמצאת), או כאשר הולכת עם חבירה נשואה, או כאשר הולכת עם אביה. וניתן לסמוך על האג"מ להקל גם כשהולכת עם אמה או בתה. כמו כן ניתן להקל בחברה העומדת מבחוץ ויכולה להיכנס מבלי לדפוק (מדין שומר). כשהמרפאה בביתו של הרופא יש יותר מקום להקל מדין 'אשתו בעיר' (במקום צורך)
‎3 מכונית: איסור ייחוד קיים גם במכונית, כי יש חשש שמא יעצור (למרות שכאשר אין ייחוד, כגון בפתח פתוח, אין חוששים שמא ינעל את הדלת, אך כאן יש מצב של ייחוד אלא שיש מגבלות טכניות). לכן הנסיעה מותרת רק כשניתן לראות מה שקורה במכונית (אור יום או פנסי רחוב) וכאשר מידי כמה דקות עוברת מכונית. אם עוברות מכוניות אך יש חושך, ניתן להקל ע"י הדלקת אור במכונית. כאשר חסרים התנאים הנ"ל ניתן להקל רק בשני אנשים עם אשה אחת או בשלוש נשים עם איש אחד. כמו כן, ניתן להקל באישה שבעלה בעיר (לשיטות המקלות בכך). וכך ניתן להקל אם יש שם ילד או ילדה מעל גיל ‎5. בשעת הדחק או במקום של סכנה ניתן לקחת טרמפיסטית גם כאשר לא קיימים התנאים הנ"ל (ומ"מ ראוי להדליק אור במכונית), כיוון שבשעת הנסיעה לא קיים חשש למעשה עבירה, וכאשר יעצרו יש בדרך כלל מכוניות נוספות (או מחסומים צבאיים עם אנשים נוספים) ואם יעצרו באמצע הדרך יחששו שיעצרו לידם מכוניות. ובפרט יש מקום להקל במקרה זה, בכביש שאי אפשר לעצור בו (או שמסוכן לעצור בו). ומכל מקום כל זה הוא בשעת הדחק, אך באופן נורמלי צריך להקפיד על התנאים הנ"ל גם בנסיעה במכונית.
‎4 בן ובת שהולכים לטיול: אם נמצאים בתוך בית צריכים להקפיד על התנאים הנ"ל (בפועל שנכנס הבית). אם נמצאים בחוץ, צריכים להיות במקום שיש בו תאורה ושמידי פעם עוברים שם אנשים. אין זה צריך להיות מקום המוני, אך בהחלט לא מבודד. דווקא במקרים כאלו, צריך להקפיד יותר על דיני ייחוד, ובעיקר בבן ובת שיש להם כבר קשר ארוך או אחר אירוסין. כמובן, שגם לאחר דיני ייחוד צריך להקפיד על דיני צניעות, ודיני ייחוד כשלעצמם אינם ערובה להתנהגות באופן צנוע.