שאל את הרב

יופי בתנ״ך

חדשות כיפה משיבת נפש - רבניות בית הלל 27/07/17 08:10 ד באב התשעז

שאלה

שלום! בתור פרוייקט גמר של מגמת אומנות, החלטתי להתעסק בנושא של יופי ואהבה במקרא.

רציתי לדעת האם היו לנשים הרגלים מסויימים בנושא הטיפוח האישי?

ובמה התאפיינו מערכות היחסים בין בני זוג בתקופת התורה?

תודה!

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

התשובה ניתנה על ידי הרבנית יעל שמעוני, כחלק ממיזם "משיבת נפש-רבניות בית הלל".

שלום לך,

ראשית אשמח ואחזק את ידיך במסע המופלא של פרויקט הגמר באומנות. זוהי מגמה מיוחדת חשובה ודורשת מאוד. בעזרת ה' תצמחי ותגדלי מלימוד מיוחד זה – על כל קשייו ואתגריו.

כדי להניב עבודה איכותית באומנות יש הרבה עבודת "התעסקות", לימוד ואיסוף מידע הוא חלק חשוב בתהליך זה. כפי שכתבת והנושא שבחרת הוא רחב ומרתק. בהרחבה אפנה אותך לרשימת מאמרים שחברותי סייעו לי לאוספם. אך לפני שאת פונה לעיין בהם אני ממליצה על דרך אחרת.

עצרי ללמוד בעצמך או עם חברותא– בעיניים חדשות, דרך המשקפיים של פרויקט הגמר, את הפרשיות במקרא שמעניינות אותך עצמן.

אני ממליצה לך להשתמש בקונקורדנציה, בפרויקט השו"ת או במנועי חיפוש נוספים להתחקות אחרי השורש י.פ.ה. וא.ה.ב. בתנ"ך. (בהרחבה אני מצרפת המלצה למנוע חיפוש חדש ונהדר, שניתן לעבוד איתו באינטרנט!) עולם חדש ומופלא של תובנות עשוי לפרוס עצמו בפנייך.

אל תוותרי על שלב ראשון זה.

רק אחריו פני למאמרים. זכרי שעבודה באומנות אינה מאמר. תמיד יש להיזהר שעבודת האומנות לא תהיה איור לרעיון שניתן להביעו בכתב - אלא עליה לעמוד בפני עצמה. לשם כך עליך לברר לעמך מה מושך אותך בנושא זה ואלו שאלות הוא מעלה בתוכך. למה דווקא בחרת בתנ"ך? כדי לברר זאת חשוב שתתחילי את מסעך בפסוקים עצמן.

אני ממליצה לך על דרך לימוד זו לאור ניסיוני שלי כאומנית וכמורה לאומנות פלסטית, שפועלת בו זמנית בעולמה של התורה ובעולם היצירה, ומקווה שתראי בה ברכה.

יעל שמעוני

הרבנית יעל מנהלת את מיזם "משיבת נפש- נשות תורה עונות כהלכה", עמיתה במכון למנהיגות הלכתית ע”ש סוזי ברדפילד במדרשת לינדנבאום ומלמדת בתיכון פלך ירושלים. כמו כן היא בוגרת בצלאל מהמחלקה לאומנות פלסטית, אומנית מציגה וחברת קבוצה האומנות " סטודיו משלך".

מקורות וכלים להרחבה:

מאמרים בנושא יופי (לדעתי כדי לחפש שם את היחס בין יופי לאהבה):

רוזנצויג צ', 'שקר החן והבל היופי', שמעתין, 162 (תשסה-תשסו), עמ' 91-97.

גוטפלד שנקר א', 'יופי האישה עפ"י התורה', טללי אורות, א (תשמ"ט), 159-170.

צורף א', 'נשים וגברים יפי תואר במקרא', יוסף משנה למלך מצרים, 1980, עמ' 263-270.

הירש ה', 'מהו יפה?', שירת מקרא עדות ופואטיקה, א, עמ' 23.

אני ממליצה לך על כלי חדש ללימוד תנ"ך שפותח לאחרונה על ידי קבוצה "על התורה" – הקישור וההוראות מוצורפות:

על התורה – הוראות שימוש בכלי לימוד לתנ"ך:

הנה הדגמה של כלי עזר חדש לאיתור מלים מנחות וניתוח לקסיקלי/ספרותי. תקוותנו שגם מומחים וגם הציבור הרחב יהנו ממנו ויפיקו ממנו הרבה תועלת ותלמוד תורה. [בקרוב, אי"ה, הוא יעבוד גם במסך של טלפון סלולרי, אך כרגע עדיין דרושה גישה דרך מחשב.]

1) נתחיל בקישור זה: http://mg.alhatorah.org/Keywords/Vayikra/26/3/26/46 הנותן לנו את הטקסט של רוב פרשת בחקותי בצד ימין, וטבלה עם כל המלים שבקטע בצד שמאל. הקליק על כל מלה בטסקט או בטבלה כדי להבליט את כל הופעותיה של המלה.

2) ברירת המחדל היא סידור הטבלה לפי סדר האל"ף בי"ת, אך נלחץ עכשיו על הכותרת בטבלה של "+/- בתנ"ך", כדי למיין את הטבלה לפי השכיחות היחסית של המלה בקטע הנבחר בהשוואה לשכיחות המלה בתנ"ך כולו. עכשיו, במקום ראשון בטבלה, נמצאת המלה "קרי" עם כוכבית לצידה. הכוכבית מסמנת שמלה זו מופיעה אך ורק בקטע זה, ולא בכל מקום אחר בתנ"ך.

3) כבר כעת ניתן להבחין ש"קרי" היא מלת מפתח ביחידה זו. אכן, למרות הקשיים בהגדרת המלה (כמה מן האפשרויות הן: אדישות, התנגדות, ייחוס התפתחויות למקריות), יש סיכוי טוב שמלה זו היא מפתח להבנת הדינמיקה של היחס בין הקב"ה ועם ישראל בקטע זה ומשמעותו. ראוי גם לציין שהמלה "קרי" מופיעה 7 פעמים ביחידה, דבר שמעניין במיוחד לאור הביטוי החוזר ונשנה בטקסט שהאומה נענשת "שבע על חטאתיכם" (פסוקים י"ח, כ"א, כ"ד, כ"ח). ניתן להקליק על המלה כדי להבליט את כל הופעותיה בקטע, ומעיון בפסוקים ניתן לראות שיש יחס הדדי ומעגל חוזר שנוצר כאשר ה' ובנ"י מתייחסים אחד לשני ב"קרי". במקרה זה, הנתונים הלקסיקליים מעוררים את תשומת לבנו לתופעה מעניינת ובעלת משמעות זו, וגם מאשרים את מרכזיות המלה בקטע.

4) ניתוחים דומים ניתן לבצע בשתי המלים הבאות ברשימה – לחץ על כל אחת מהן כדי להבליט את מופעותיהן. בעוד שמילים אלה אינן בלעדיות לפסקה זו (לחצו על סמל הi שליד כל מלה כדי לעיין בקונקורדנציה), התדירות שבה הן מופיעות בקטע זה גדולה בהרבה משאר התנ"ך. אף למלים אלה יש חשיבות רבה להבנת הקטע והפקת המשמעות שבה, ומבלי המספרים היבשים, ייתכן שברפרוף קל בקטע לא היינו שמים לב למרכזיותן.

5) נעיין בקצרה גם בכמה דוגמאות נוספות מויקרא פרק כ"ה (כדי להגיע לפרק כ"ה, צריך לבחור פרק כ"ה מתפריט ה"פרק").

א) נשתמש במסנן של "חלקי הדיבר" (בצבע אפור), ונסמן בv את "איחוד לפי שורש". אופציה זו משלבת בנתונים שבטבלה צורות מאותה משפחה (כמו שמות עצם ופעלים עם אותו שורש).

ב) בנוסף, נלחץ גם על על הכותרת בטבלה הנקראת "בקטע", הממיינת את הטבלה לפי מספר המופעים ביחידה.

ג) עכשיו, המלים "מכר" ו"גאל" תופסים את המקומות השני והרביעי ברשימה, ונלחץ על מלים אלה כדי להתרשם ממידת תפוצתם בקטע. מונחים אלה מייצגים כוחות מתחרים, והשימוש החוזר בהם בפרשה זו מדגיש כיצד המוסד של שנת היובל מנסה לאזן בין חברה קפיטליסטית עם שוק חופשי ולבין אידיאל חברתי המנסה לצמצם את הפערים החברתיים.

6) נקליק עכשיו על הכותרת בטבלה "+/- בספר", הממיינת את הטבלה לפי השכיחות היחסית של המלה ביחידה לעומת ספר ויקרא בכללותו.

א) ארבעת הערכים הראשונים ברשימה זו אינם מופיעים כל כך הרבה פעמים ביחידה (רק 3 או 4 לכל אחד), אך הם אינם מופיעים בשום מקום אחר בויקרא.

ב) אחד מהם, "פרך", מופיע רק בשלושה פסוקים אחרים בכל התנ"ך.

ג) לחץ על סמל הi שליד הערך כדי לקבל רשימה של המופעים האחרים של המלה "פרך" בתנ"ך.

ד) האם יש קשר בין הופעות המלה בספר שמות והופעותיה בספר ויקרא? מה המסר/מוסר שניתן להפיק מקשר זה?

אתם מוזמנים לנסות גם פרקים אחרים ויחידות אחרות של הטקסט המקראי. כלי עזר זה עדיין בשלבי פיתוח, ואתם יכולים גם לעזור לנו לפתח אותו. נא שתפו אותנו (support@alhatorah.org) בביקורת בונה, בהערות, ובהמלצות. תודה!

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות