חילול שבת של כהן יחיד

שלום וברכה.

לפי דבריך ראיתי אותו ממש בעיניך מחלל שבת. האם הוא ידע שהדבר אסור או חשב שזה מותר? דוגמא לדבר. ישנם קשרים שיש בעשייתם בשבת איסור תורה, אבל רבים לא יודעים. המחלל שבת באיסור כזה (בהנחה שלא ידע) בוודאי חילל שבת, אבל לא נידון כמזיג אלא כשוגג, ואף קל יותר, משום שהוא סבור שזה מותר, ומותר לו לעלות לדוכן או לתורה.

אם זהו דפוס התנהגות קבוע, אכן ראוי לדבר עם הגבאי, וכדאי שהרב יעשה זאת, ולהסביר לו שאין להעלות את הכהן הנ"ל לתורה, ואם בכל זאת עלה, כמובן שלא יורידוהו ולא יביישו אותו, אלא ינהגו כעצת הבן איש חי בשות רב פעלים, שיחזרו בעליה הבאה על הקריאה שוב, או שבעל הקורא יברך בעצמו ויתכוון לעלות, הגם שאינו כהן, והלוי כשיעלה יברך (ואם אין לוי ינהג בעל הקורא כרגיל, היינו יברך ברכה ראשונה ואחרונה של הכהן, וברכה ראשונה ואחרונה של הלוי).

בכל מקרה, אם אינך מתפלל של קבע במניין זה וזה משהו אקראי שראיתי פעם אחת בלבד, נכון לפנות לרב בית הכנסת או לדמות תורנית המנהיגה את המקום, לספר לו מה ראית ולתת לו לעשות כטוב בעיניו שכן הוא מכיר את הציבור, וידע כיצד עליו לפעול או להתייעץ עם רבנים אחרים. בכל מקרה במקרה זה אתה בתור אורח לא יכול להעיר, שבוודאי לא יקבלו ממך ותיווצר שנאה חלילה, ונמצא שאתה מכשיל אותו בשנאת אחיו מדין לםני עיוור לא תתן מכשול: הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא - בדרך התוכחת צריך אתה שלא לשאת עליו חטא, כלומר לא להשית עליו חטא נוסף של שנאה.

בכל מקרה אם אתה יודע בך שיש לך יכולת להסביר ולהוכיח בנועם, תדבר איתו ותסביר לו את העניין, וכל זה בהנחה שהנך מכיר אותו ויודע שהוא יכול לקבל ממך. ר' עקיבא, גדול התנאים כבר לימדנו 'תמהיני אם יש בדור זה מי שיודע להוכיח', ואם אצר זאת בדורו, כל שכן שבדורנו אנו אין יכולת להוכיח בקלות רבה, הגם שהדברים אמת.

בעזרת ה' נזכה שהדברים יתיישבו על הלב ושארית ישראל לא יעשו עוולה