איפה אני בחברה מעורבת?

שלום :)

אני יודעת שהנושא הזה הוא נושא ממש חרוש שיש לו מלא התייחסויות בכל רחבי הרשת ולא מעט תשובות, אבל בשנה האחרונה עלתה לי דילמה קצת יותר ספציפית ואישית שלא הצלחתי להבין מכל המקומות שחיפשתי בהם מה התשובה הברורה...

אז ככה,

לפני שנתיים, כשהייתי בסוף כיתה ט, הגעתי להיות חניכה במשצים, הייתי בשבועיים של קורס בקבוצה של בנות ונהנתי ממש! הקורס הזה נתן לי המון ולמרות שהיו שם גם בנים בסביבה לא ממש התייחסתי לזה, התרחקתי מהם והייתי בעיקר עם חברות שלי- לא בגלל שפחדתי מחברה מעורבת או בגלל אידיאלים גדולים, פשוט לא מצאתי בהם עניין.

שנה אחר כך הגעתי להדריך באותו הקורס. למרות שהצוות היה מגוון מבחינת רמות דתיות, היתה שם הרבה התחשבות והבנה הדדית- כל אחד שמר על הגבולות שלו, השפה היתה פחות או יותר נקיה הרוב שמרו נגיעה והשבועיים האלה זכורים לי כשבועיים מדהימים שבהם הכרתי אנשים מקסימים שאני מאוד אוהבת.

בגלל שממש התחברנו בקורס, במהלך השנה שעברה אחרי הקורס המשכנו ליזום לעצמינו מפגשים ושבתות צוותיות.

האנשים שנשארו הם אנשים מאוד ערכיים ותמיד יש דיונים על סוגיות, בשבתות יש זמירות ודברי תורה וממש כיף לי איתם.

אממה, כל השנה הזאת אני הולכת בתחושה שמה שאני עושה לא טוב. הכרתי שם כמה בנים שהם חברים טובים שלי, נוצרה חבורה מעורבת ואנחנו יושבים ביחד וצוחקים על כל מני דברים, הולכים לאכול ביחד, הולכים לקולנוע וכו... כולם בחבורה הזאת מאוד דוסים, אנחנו מודעים לגבולות ההלכה ומשתדלים כמה שיותר לשמור על שיח צנוע ועל עצמינו.

התחלתי לנסות לברר אם חברה מעורבת היא טובה או לא, אבל תמיד התייחסות לנושא היתה או בהקשר של תנועת נוער שנותנת ומחנכת לערכים או על אנשים שכבר נפלו וחושבים אם לצאת או לא..

אני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד כיף לי איתם מאוד והם עזרו לי לבנות קומה מאוד גבוהה באישיות. הם אפילו חשפו אותי לעולם תורני מאוד גדול שכנראה לא הייתי נחשפת אליו לבד.

מצד שני לפעמים אנחנו באמת מדברים על שטויות או מתקרבים קצת לנושאים שלא אמורים לדבר עליהם אחד עם השני..

הבנתי שקרבה נפשית בין בן לבת בגיל הזה מבלבלת ופוגעת ביחסים שיהיו בעתיד כל אחד עם אשתו וכל אחת עם בעלה, ועוד משפט שאמרו לי בהקשר הזה ושמתי לב שהוא עולה הרבה בנושא הזה הוא "אין אפוטרופוס לעריות", אז זה אומר שאנחנו משחקים באש? זה אומר שאני צריכה לפרוש משם? אולי להתרחק רק מהחבורה שלי אבל להשאר במשצים?

תוכן התשובה:

שלום לך יקרה!

קודם כל מתנצלת שהמתנת כ"כ הרבה זמן.

את שואלת שאלה חשובה מאוד. אני מבינה את דברייך שאת אומרת שמדברים הרבה על הנושא הזה ובכל זאת את שואלת. זה באמת נושא גדול ומורכב, אנשים מרגישים לגביו כל מיני תחושות וצריך לדעת לדייק את הדרך האישית שלי בתוך כל הדבר הזה.

השאלה שלך היא מאוד טבעית, אני חושבת שכל אדם מסתובב עם שאלות בסגנון הזה. הכוח הזה והרצון לקשר עם בני המין השני הוא טבעי לנו וחזק, ומצד שני הוא צריך גבול שמירה ולכן הוא מעורר אותנו להמון שאלות בנושא.

יצר מלשון יצירה

את שואלת אם את משחקת באש. אומרים שיצר זה מלשון יצירה. כוח יוצר חזק מאוד. לאן שאדם מנתב אותו לשם הוא ילך, הוא יכול לבנות עולמות והוא יכול להרוס עולמות. הקב"ה נטע בנו את המשיכה הזו שקיימת בין שני המינים. וזה טוב! זה טבעי! מהכוח הזה קמות משפחות והעולם צומח כל הזמן. אבל הכוח הזה גם יכול להרוס, לפגוע, הוא יכול ליצור טוב והוא יכול ליצור רע. זה בחירה שלנו לאן ללכת איתו. אז כן, הוא יכול להיות מסוכן כמו משחק באש. אנחנו צריכים לשלוט בו ולדעת איך לנתב אותו לטוב, כי הוא יכול לשלוט בנו אם לא נשים לב, ולקחת אותנו למקומות שלא רצינו. לא סתם יש לנו הדרכות רבות בתורה איך להתנהג עם היצר הזה. התורה מכוונת אותנו איך לשלוט ביצר הזה ולנתב אותו לטוב, איך להביא בעזרתו טוב.

ומה אפשר לעשות?

אני מבינה מהדברים שלך שהחברה המעורבת בה את נמצאת תורמת לך ונותנת לך גם דברים טובים. לכן אני לא רוצה להגיד לך תעשי ככה או תעשי אחרת. אין תשובה חד משמעית. כי להיות במקום כזה הוא גם טוב וגם לא טוב. אני הייתי מציעה לך קודם כל להתבונן. לחשוב, מה טוב לי עם החברה האלה? מה לא טוב לי? מה זה נותן לי? איפה אני חושבת שזה לא בריא ולא נכון?

אחרי שיתברר ויתבהר לך יותר מה טוב ומה לא טוב בקשרים שיש לך. תחשבי איזה גבולות את שמה. לאלו מקומות את לא מוכנה להגיע. מהם המקומות שלשם את יודעת שאם הם קורים את לא מתקרבת. כי אם תגיעי לשם הכוח הזה ילך למקום לא טוב. קודם כל התורה שומרת עלינו, שמה לנו גבולות- גדרים ואנחנו צריכים ללמוד מה הם, ובנוסף לכל אחד יש את הגבולות, הגדרים שהוא יודע שמתאימים בשבילו ויעזרו לו לא להגיע למקומות שהוא לא באמת חפץ בהם.

קשר עם בני המין השני הוא נעים לנו ונותן לנו מין תחושת משמחת כזו, שמצד אחד היא נחוצה וחשובה כ"כ כי כמו שאמרנו בהתחלה, היצר הזה הוא כוח מדהים שבעזרתו החיים מתקיימים וצומחים. אבל מצד שני כשזה לא במקום הנכון, בצורה הנכונה, בתוך הגבולות והגדרים שהתורה הציבה לי ואני הצבתי לעצמי מפנים, אז התחושה הנעימה הזו היא אולי נעימה אך באמת באמת היא לא טובה לי, לא נכונה לי.

לשמור כוח

ועוד דבר, גיל הנערות הוא גיל מאוד מיוחד וחשוב. אנו לומדים בו להיות אנשים, לומדים את עצמינו כאנשים בוגרים, לומדים ומתנסים בלי שעדיין נהיה שם לגמרי, מתבגרים ומתפתחים. גם הרצון שלנו לקרבה עם בני המין השני מתפתח בזמן הזה, בשביל שנרצה להקים בית בעיתו ובזמנו. זו תקופה חשובה וחשוב לנתב את הכוחות שבה למקום של צמיחה ושל גדילה, למקום של למידה והתפתחות.

כבוגרים מגיע גם הזמן להקים בית ולרקום חיים משותפים עם בן המין השני, מגיע הזמן שבו הרצון לקרבה עם המין השני מתממש. לכל דבר הזמן המתאים לו. כמו השיר-" לכל זמן ועת..."

לכן כדאי לנצל את הזמן הזה ואת המקום ולהפיק ממנו את המירב, לבנות את עצמי, להחליט מה חשוב לי בחיים. אם עוד לא החלטתי מה העקרונות שלי, אז היצר הזה יכול פשוט לנהל אותי. הוא כ"כ חזק ואני כ"כ לא בטוחה בעצמי. אני אהיה מושפעת ממנו ומסנוורת, בלי להרגיש אם מה שאני עושה הוא באמת טוב לי או שלא.

תשמרי על כוחות האהבה שלך. תשימי לב ותשמרי על הגדר שתשמור עלייך.

בהצלחה רבה! ואם את רוצה להגיב ולשאול מוזמנת בשמחה.

אילת-חן

Ayehen70@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
כב בתמוז התשעז
,
16 ביולי, 2017
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר