שאל את הרב

התנדבות או מחויבות? דבר תורה לפרשת תצווה

חדשות כיפה חברים מקשיבים 23/02/18 14:37 ח באדר התשעח

שאלה

פרשות תרומה ותצווה עוסקות בהנחיות האלוקיות למשה כיצד לבנות את המשכן שאמור להשרות שכינה בישראל וכיצד לממן את הבנייה שלו. אם נשים לב, נבחין בקלות שפרשת תרומה כתובה בסגנון הפונה אל ליבו של העם ואל רוח ההתנדבות שבו וממילא נוצרת אווירה של עשייה ספונטנית כמו שכתוב "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי" (שמות כה, ב). ולעומת זאת, פרשת תצווה משנה את המנגינה ומדברת בסגנון של ציוויים ופקודות ואינה סומכת על ההתעוררות הטבעית של העם.

ובעצם השמות של הפרשות עצמן מדגישים את הזווית המיוחדת לכל פרשה: התרומה קשורה לנדבה הנובעת מרצונו הטוב של האדם ואילו הציווי קשור להטלת מרות וסמכות על האדם שיבצע פעולות, אפילו שאינן לרצונו.

מה גם שהתורה בחרה לשנות את הלשון לציווי דווקא במקום העוסק במלאכה שאינה קשה פיזית או יקרה אלא באספקת השמן למשכן שהיא זולה יחסית לשאר ההוצאות הכרוכות בהבאת זהב שהשתמשו בו לרוב כלי המשכן ואביזריהם. יש כאן הבדל חשוב: בני ישראל מתבקשים לתרום ולהתנדב דווקא כשמדובר בהוצאה חד פעמית אך על אספקת השמן למנורה שהיא מעשה תמידי, כמו שנאמר "ויקחו אליך שמן זית זך... להעלות נר תמיד" (כז, כ), יש צורך לצוות.

התעוררות הלב והעשייה מרצון פנימי הן תנאי חשוב בעבודת ה' והנדיבות והספונטניות הן מרכיב מרכזי בכל אדם ואדם. אך הטבע של בשר ודם בעולם החומרי הוא שהתרגשויות והתלהבויות אלו עלולות להיות קצרות, להוביל לתסכולים ואפילו לכיוונים שאינם רצויים. לכן באה פרשת תצווה ומדגישה את הצורך בעבודה מתמדת וקבועה שלא תמיד מושפעת מרגש פנימי מלא אלא מהמחויבות לציווי כפי שהוא.

על כן פרשת תרומה חשובה ומרכזית בבניין המשכן אולם אינה יכולה לבוא במקום הצורך לאחזקת מעשה המשכן ברגעים קשים שאין בהם הארה גדולה, רגש והתלהבות ולזו נועדה פרשת תצווה. וייתכן זו אחת מהסיבות לקריאת פרשת תצווה לפני פורים. פורים הוא החג שבו כביכול הגבולות נפרצים, המסגרת בו רופפת מאוד וקיבלנו את התורה מרצון. לפני הסרת הגבולות בפורים באה פרשת תצווה ומזכירה לנו שיש גבולות תמידיים שעליהם חייבים לשמור, אפילו בעת הסרת הגבולות.

שבת שלום ושמחה ופורים שמח ומרומם!

רינת, חברים מקשיבים.

עובד מדבריו של הרב דוד סתיו.

תשובה

כתבות נוספות