הפגנות נגד גירוש הפליטים מסודן ואריתריאה

שלום! האם מותר ואף רצוי להשתתף בהפגנות נגד גירושם של אלפי פליטים מסודן ואריתריאה?

שהרי עם ישראל, לאור כל ההיסטוריה שהוא עבר, עליו להיות אור לגויים, לחמול על הפליטים והאומללים ולסייע לכל אדם הזקוק לסיוע. תודה!

תוכן התשובה:

לשואל שלום,

שאלה טובה שאלת. אין לי תשובה מגובשת בנושא, אך אציף כאן חלק מן השיקולים:

ראשית, כיהודים המצווים בתורה 'לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ', עלינו *ללמוד היטב* את נושא המסתננים בישראל, ועל גדולי הדור לגבש הצעה לנבחרי הציבור על מנת לעמוד במבחן המוסרי הזה.

ישנם מספר רבנים שהוציאו משנה סדורה בנושא, ביניהם כמדומני הרב עזריאל אריאל שליט"א (מצורף להלן).

השתתפות בהפגנה בעד/נגד נושא מסויים הינה נגזרת של השאלה המוסרית על עצם הנושא.

להלן ראשי פרקים, בעניין גירוש או קליטת מסתננים/מהגרים/פליטים:

א. מצווה מן התורה לא להסגיר עבד אל אדוניו.

ב. ישנם מצבים שעבד יברח מאדונו, ובכל זאת יש להחזירו לאדונו. (תשובות הגאונים שערי צדק, ח"ג שער ו )

ג. אולי יש חיוב שיקבל עליו עול מצוות כדי שיוכל להישאר.

ד. יש לדון מצד הפגיעה החברתית כגון פשע וכד'.

ה. שיקול של קידוש השם באי-הסגרתם (אבן עזרא על הפסוק הנ"ל).ר

ו. האם מעוניינים דווקא בארץ ישראל או שזו ברירת מחדל? (ראה הנצי"ב, העמק דבר שם)

ז. עד כמה אנחנו חייבים לדאוג לו כשהוא כאן? רק לא להסגיר אותו או יותר מזה? (מו"נ חלק ג פרק לט)

ח. אם רוצים להתאגד, צריך למנוע מהם לגור יחד ולא לגור בירושלים (אברבנאל על הפסוק)

ט. ייתכן שכל השיקולים הללו לא רלוונטיים בעימות עם המציאות; האם הם נסים מפני סכנת חיים? מדוע בחרו בישראל על פני ארצות קרובות אחרות? האם יש "אדון" בכלל בצד השני?

ועוד הרבה שאלות שנובעות מחוסר בירור מעמיק של המציאות, לפני שניגשים לפסיקת ההלכה.

מציע לך לעיין במקורות, ורק לאחריהם להחליט בנושא, בהתייעצות עם רב הבקיא בנושא.

שים לב שלא כל דבר שנראה בעיני העמים "מוסרי", הוא אכן מוסר יהודי.

שנזכה לכוון לשם שמיים!

דברי הרב עזריאל אריאל:

סיכום

א. האפשרות לקלוט פליטי אויב בקביעות בארץ היא עם קבלתם את מרות שלטונו של עם ישראל בארץ, וביודענו שהם מקיימים שבע מצוות בני נח. יש לבדוק אחריהם ולראות אם אמנם הם עומדים בתנאים הללו. אך גם זאת בממדים מוגבלים.

ב. החייאת שבויי אויב יכולה להיעשות על מנת להשיג הישגים לעם ישראל או למנוע פגיעה בעם ישראל או אף ביהודים בחו"ל, ובהתאם למוסכמות ואמנות בינלאומיות שגם מדינת ישראל התחייבה להן. אין מדובר על שיקולים מטעמים הומאניים ומוסריים, שהרי מדובר על אויבים שרוצים להשמידנו ולפגוע בנו, ולוּ היה הדבר ביכולתם היו עושים זאת גם עתה.

ג. פליטים אזרחי אויב, יש מקום לנהוג אתם במידת החסד, וכפי שנהגו מלכי ישראל בעבר, ולספק להם אמצעי מחיה בסיסיים עד שיימצא להם סידור מתאים ונאות למענם, ובמיוחד אם תתעורר איבה מצד אומות העולם אם לא ננהג כן.

ד. העובדה שיהודים קיבלו מקלט וסיוע במדינות מסוימות כשהם היו נרדפים ובמצוקה, איננה מחייבת להחזיר לאזרחי אותן מדינות את אותו יחס, ובוודאי לא באופן גורף לכל מדינות העולם, ועל אחת כמה וכמה למי שהוא מוגדר כאויב. תמיכה ועזרה לאויבים יכולה להביא בעתיד לנזקים צבאיים מדיניים ואף רוחניים. כל מקרה יידון לגופו על פי העקרונות שנכתבו למעלה. אך לאזרחים פליטים של מדינות ידידותיות יש לסייע בצורה משמעותית יותר, ואף לשלוח סיוע ועזרה לשם אם הדבר נצרך.

ה. הפסוק: "לא תסגיר עבד אל אדוניו" עוסק בעבד גוי שברח מחו"ל מאדונו היהודי, ומטרתו לחולל מהפך רוחני, ולהתנתק מאורחות חייו כגוי. רצונו הוא להיות בארץ ישראל כגר תושב או אף כגר צדק. זאת לא הסוגיה שבה אנו דנים. אמנם כן, ניתן ללמוד מהפסוק שאם יתברר שבכל זאת הם שומרים שבע מצות בני נח, ניתן להשאירם בארץ לאחר שהם כבר נכנסו לכאן (כאמור לעיל בסעיף א).

התשובה התקבלה מהרב חנן שוקרון, רב קהילת 'ירושלמי', מתחם נחלים בפתח תקווה
יח בטבת התשעח
,
05 בינואר, 2018
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב יגאל לוינשטיין צילום: צילום מסך

"הסתה לרצח": תלונה במשטרה נגד הרב לוישנטיין

קרא עוד