שאל את הרב

הכל עד הפרט הקטן - למה היהדות חודרת עד לפרטים הקטנים?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 12/10/14 22:33 יח בתשרי התשעה

שאלה

שלום!!

יש לי שאלה,אומרים שהדבר שהכי יפה ביהדות זה שהיא חודרת עד לדברים הקטנים שבחיים,ואני לא מבינה למה זה יפה.אני לא רוצה להישמע כופרת חס וחלילה,אבל לפעמים זה פשוט יכול לעצבן.

אני מבינה שיש מצוות והכל-וזה נורמלי,אבל יש את הפרטים הקטנים האלה,שאתה משהו הכי קטן,שאתה אפילו לא יודע שאסור-ופתאום מישהו אומר לך שאסור,זה יכול לשגע הירידה לכל הפרטים האלה,זה נראה סליחה על המילה אבל סוג של קטנוניות,ואשמח אם תסבירו לי למה זה יפה וטוב.

תודה רבה מראש!

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

אוף, אי אפשר עם ההלכה הזאת.
היא יורדת לפרטים כל כך קטנים ולרזולוציה כל כך קטנה שזה פשוט מעצבן. מה איכפת לקב"ה אם שבת נכנסת בארבע לחמש דקות או בארבע ושש דקות. וזה באמת כל כך משנה אם הכפית החלבית ננעצה בחתיכת בשר? מה שחשוב באמת זה שנהיה אנשים טובים, שננוח בשבת שנאהב את את ה´ ושננסה להתקרב אליו. למה אנחנו חייבים להתעסק בצ´ופצ´יק של הקומקום? ועוד אומרים לנו שאנחנו צריכים להנות מזה.

צאו לנו מהוריד!

תחזיקי רגע את הוריד הזה, כי עוד שניה נחזור אליו. אבל לפני כן צריך להתייחס לעצם השאלה. מן הסתם המחשבה הזו או דומה לה עברה בראש של מלא אנשים. זה בסדר, לא צריך להיבהל. היא גם עברה בראשם של הרבה מחכמי ישראל לדורותיהם. ישנה מחלוקת בין הראשונים האם יש לפרטי המצוות טעם. הרמב"ם לדוגמא סובר שאמנם למצוות עצמם יש סיבות, והוא מנסה למצוא אותם בספרו "ספר המצוות", אך לפרטים של כל מצווה (כמו כמה דפנות צריכה הסוכה ואיזה חמץ בדיוק אסור) - אין הגיון מסוים. הפרטים לפי הרמב"ם נועדו אך ורק על מנת שנתקבל לפעול על פי הציווי של הקב"ה. הרבה חלקו על הרמב"ם ולדעתם לכל אחד מהפרטים יש טעם גם אם לא נדע מהו.
לענייננו "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". לא נסקור את הדעות לכאן ולכאן, ובטח לא נכריע בניהם. במקום ננסה לראות האם באמת יש צורך בירידה של ההלכה היהודית לפרטים.

אם עד עכשיו החזקת את הוריד כמו שהיה כתוב לפני שתי פסקאות תראי שבשלב הזה היד שלך נהייתה אדומה. אם בטעות החזקת גם את העורק (טעות נפוצה) אז היד שלך נהייתה כחולה. תופעות פיזיולוגיות רגילות שאת בוודאי מכירה. מה שאת לא בטוח יודעת שיש זמן מסוים שאפשר להחזיק את היד במצב הזה לאחר פרק הזמן הזה אי אפשר לחזור ולהשתמש ביד.
אז מה זה משנה כל הפרטים האלו? כי לדוגמה, רופא שלא יודע כמה מכל תרופה לתת יכול להרוג את המטופל. אם הוא לא ידע את הסימנים של כל מחלה הוא לא יצליח לאבחן אותה. אם הוא לא יזכור שיש מקבל של זמן שאפשר לחסום עורקים או ורידים הוא עלול לגרום לנמק של היד ואם הוא לא ישנן את הפיצולים של כלי הדם הוא עלול בטעות לחתוך אחד מהם במהלך ניתוח. ההבדל בין אי ידיעת הפרטים לזכירתם הוא ההבדל בין חיים למוות. לא סתם בהלכה ובחוק מוגדר שלא כל אדם רשאי להיות רופא.

באותה צורה התורה מסתכלת על החיים שלנו בעולם. לא מדובר על משהו דומם - העולם הוא חי. וכמו כל דבר חי יש חוקים להתנהלות איתו. התנהגויות מסוימות יגרמו למוות ואחרות לחיים. ובדיוק כמו בגוף האדם יש כללים כיצד לפעול. כללים שיכולים גם לרדת לפרטי הפרטים הכי קטנים.

אוקי, אנחנו כבר יודעים שיש הרבה פרטים. אבל למה זה צריך להיות ככה. למה היה צריך את כל הפיצ´פקס האלו? אי אפשר ליצור את ההלכה יותר פשוטה?
לא! אי אפשר!
בואי נחשוב על זה מכיוון אחר. כשהיינו קטנים כולנו בנינו טלפון משתי כוסות וחוט. כשהטלפון התקלקל לא היה צריך להזמין טכנאי ולא היה צריך להיות מומחה גדול. כל מה שהיה צריך לעשות זה למתוח את החוט ואם זה לא עבד אז לא נורא, מחר נכין חדש. לעומת זאת אם משהו יתקלקל בסמארטפון שלך לא תוכלי לתקן אותו בעצמך . הסיבה לכך היא פשוטה - יש יותר מרכיבים ולכל אחד מהם יש חשיבות.

אז אם נחזור לדימוי הקודם, גוף האדם הוא כל כך מורכב וככל שמשהו יותר מורכב צריך ליותר להיזהר בשימוש בו. כך גם בענייננו כשההלכה נכנסת לכל דבר לדבר שאנחנו עושים היא בעצם אומרת – שימי לב! לכל דבר שאת עושה יש חשיבות! ההלכה היהודית איננה מכירה במעשה חסר משמעות. כל תנועה שתעשה כאן יש לה משמעות- בעולמות עליונים ובעולמות תחתונים.
וזה בדיוק הסוד של איך נהנים מהפירוט הזה.
כי כשמסתכלים על כל אחד מהפרטים שהגוף האדם בנפרד אפשר אולי להבין למה זה חשוב אבל קשה לפעמים להתלהב. אבל אם לוקחים צעד אחורה ומסתכלים על המערך האדיר שנוצר הרי שאי אפשר שלא להשתומם ולהתפעל על הבריה הזו של הקב"ה.
כך גם בחיים שלנו- המעשים והפעולות שלנו אמנם יכולים להיות משעממים וחסרי ברק. אבל אם נקח צעד אחורה נגלה תמונה הרבה יותר גדולה. נגלה עד כמה מדהימים החיים שלנו פה ועד כמה מופלא העולם בו אנו חיים.

אז בסיום הדברים אברך אותך שבע"ה תלמדי ליהנות מהפרטים הקטנים (והחשובים, כך מסתבר)
ותודה גדולה למשיב אריאל, שהבאתי למעשה את דבריו
אם תרצי עוד לדבר, בשמחה במייל
בת-חן
batchenoh@gmail.com

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות