בעיות חברתיות בין החניכות

שלום :)

אני מדריכה של חניכות גדולות (כתה ט'),

ומבחינה חברתית יש המון בעיות בשבט, שמתאימות יותר לכתה ג' או ד'.

הן בנות באמת איכותיות ובוגרות, אבל ההתייחסות שלהן אחת אל השנייה ממש מזעזעת. אמירות פוגעות ישירות וחסרות טאקט, עלילת עלילות על בנות, ועוד.

הרבה מהבעיות מבוססות על מריבות שהיו להן אפילו בכתה ד' או קודם.(די משעשע כשחושבים על זה).

לכל אחת יש סטיגמות נורא חזקות על בנות מסוימות, לרוב סטיגמות נכונות.

בנוסף- נורא קשה להן לסלוח אחת לשניה (הרבה בנות שדיברו איתי אמרו ממש שהן לעולם לא יוכלו לסלוח על מה שעשו להן (לא משנה שבהרבה מהמקרים גם הן בעצמן לא צדיקות תמימות- שני הצדדים נלחמים) ויחד עם זה שאני רואה שהן יכולות להיות חברות ולעזור אחת לשנייה ויהיה להן טוב ביחד- אני גם מאוד מבינה- מדובר במעשים ממש מרושעים שבאמת קשה לסלוח עליהם, והם עדיין נמשכים.

רובן מתמידות ומגיעות כמעט כל פעולה (אפילו שהמצב החברתי גרוע ומתוח- הן התרגלו עם השנים, וגם אוהבות את הסניף, ובעיקר- כל צד מנסה להראות שהוא לא יהיה זה שיעזוב).

אשמח מאוד לעזרה- איך להתמודד, איך להגיב לפגיעות ואיך אפשר לפתור את המצב אפילו שהוא כבר שנים ככה.

הן באמת בנות נהדרות, ופתאום בתחום הזה הן שקועות עמוק בכתה ג'!

סליחה על האריכות ותודה מראש!

תוכן התשובה:

שלום לך יקרה,

כיף גדול לראות את האכפתיות והדאגה האמיתית שלך כלפי החניכות. יכולת כביכול להגיד שהפעולות שלך מלאות בבנות, הנוכחות מצוינת ואפשר להמשיך הלאה.. אבל חשוב לך לבנות משהו פנימי וחשוב יותר אצלן וזה בהחלט ראוי להערכה!

מה עושים?

כתבת שהחניכות שלך לא מסוגלות לסלוח אחת לשנייה. וזה בהחלט הופך את המצב הקיים למצב שחייב שינוי עמוק יותר. כי כל אחת אוגרת בתוכה על השנייה ואף אחת לא מוכנה לרגע לראות את הצד שלה בסיפור, ואת מה שהיא אולי יכולה לשנות כדי שיהיה טוב יותר. וכשיש מצב כזה, הגיוני מאוד שיהיה חוסר כבוד בקבוצה כמו שתיארת. הפתרון המתבקש הוא כביכול ליצור מערך שלם של פעולות על כבוד אחד לשני, על הדדיות, על אמון וכו'. ויכול להיות גם שהפתרון הזה יכול להועיל ולקדם. אבל רגע אחד לפני הייתי רוצה לנסות להציע לך משהו שדורש קצת יותר בגרות ואומץ.

בואו נדבר על זה..

ממה שנשמע ממך, את כבר עושה איתן שיחות אישיות ומנסה לפייס ולעשות סדר (והרבה פעמים גם מסכימה איתן). אני הייתי רוצה לנסות להציע לך לעשות שיח אמיתי ובוגר עם הבנות כקבוצה. שמציף את הדברים ברמה גבוהה, ברמה שבה היית רוצה שהן יגיבו ויפעלו ולא רק להיכנס למקומות של מי יותר פגעה במי.. אני מאמינה שיש כל מיני מצבים שאפשר לקדם אותם בעזרת שיח פשוט ואמיתי.ולכן הייתי מציעה לך לקבוע איתן מפגש במהלך השבוע ובו להעלות את הדברים מהמקום שלך.

להכין את הקרקע..

לפני שתגשי לשיח הזה בפועל, תצטרכי לעשות קצת הכנה מראש. בחלק הטכני- תודיעי לפני, תדאגי שכולן יגיעו, תנסי אולי לדאוג גם ל"תפאורה" מתאימה, לבחור מקום שיהיה חמים ונעים לשבת, לסדר מעגל, להביא קצת כיבוד וכו'.

ובנוסף גם להכין את הקרקע לשיחה הזו ולדבר מראש עם הבנות שאת יודעת שיכולות להוות את מוקד הבעיה. אני מאמינה שאת יודעת להצביע ולומר איזה בנות מנהלות את המאבק הזה חזק יותר, איזה בנות אולי לא יכבדו אחת את השנייה בשיח כזה וכדו'. ולכן, קחי אותן לשיחה לפני ותשתפי אותן בתוכנית שלך להפגיש את כל השבט לשיח קצת יותר בוגר ושאת יודעת שמתאים להן. תכיני אותן מראש אולי מה הכללים יהיו- אסור להטיח אחת בשנייה, צריך להקשיב, כל אחת יכולה לדבר רק על עצמה ועל הרגשות שלה... יכול להיות שרק מהרעיון שתעלי בפניהם הן יתחילו להתנגד ולהתווכח, אבל את תצטרכי לנסות להעביר להן שהמצב הקיים מכאיב לך באמת. ואת רוצה לנסות לפתור אותו בתור קבוצה בוגרת ואחראית.

מה יהיה בשיח?

בשיח הזה הייתי מציעה לך לשתף אותן בכאב שלך. באיך שאת רואה מהצד את זה שהן לא מכבדות אחת את השנייה, בצער שהמריבות שיש ביניהן גורמות לך להרגיש, בכל המעשים שאת מרגישה שמוציאים מהם צדדים פחות נעימים וטובים (כמובן שלפני השיח הזה תשבי עם עצמך ואפילו תכתבי לך בנקודות את מה שאת הולכת להגיד, כמובן בתפילה שהקב"ה יכוון אותך למילים הנכונות..)

חשוב שזה יהיה שיתוף מתוך המקום שלך-מתוך הכאב שלך ומתוך דאגה. זה לא צריך להיות הטפת מוסר או הרצאה בחינוך. דווקא בגלל שהן בנות גדולות ונהדרות, כפי שכתבת, יש לך פה הזדמנות לפנות אליהן כאל בוגרות.

השיתוף הזה יביא לשיח כמובן. והשיח הזה ידרוש ממך הרבה. כי דווקא בגלל שהן הולכות כל הזמן לפינות של המריבות ולהאשמות וכו' את תצטרכי לשמור על שיח בוגר ומכבד. יכול להיות שלמרות ההכנה מראש הן יגיבו בכעס, ינסו להגן על עצמן או להפנות את האשמה לבנות אחרות. ואת תצטרכי שוב להזכיר להן, שזו לא המטרה של השיחה. וחשוב לך שכולן יצאו מהשיחה הזו בהרגשה טובה ושאולי אפילו עוד בנות יוכלו לשתף בקושי שלהם במצב שקיים בשבט.

ומה בעצם המטרה של זה?

המטרה של השיח הזה היא קודם כל להעלות את הדברים. לא להתעלם מהמצב שקיים כקבוצה ולנסות להעלות אותו רק בשיחות אישיות, אלא בתוך הקבוצה לשתף, ולתת להן הרגשה עד כמה אכפת לך מהן. בנוסף המטרה היא לנסות להבין קצת יותר מה יכול לעזור לקדם את המצב הקיים, אולי מתוך דברים שתביני לבד מהמפגש הזה או אולי אם יתאים מתוך דברים שהן יציעו בפעילות הזו.

בסופו של דבר, "הפתרון" למצב הזה נמצא אצלן. אם הן יבינו את הכוח שיש להן בידיים כדי לפגוע או להועיל אחת לשנייה, הן גם יוכלו באמת לשנות את ההתנהגות שלהן. אחרת כל השיחות מסביב והפעולות על עזרה לזולת, לא יגעו בהן באמת. ולכן אולי באמת שיח כזה יכול לעורר אותן למקום הזה קצת יותר.

לסיכום..

ניסיתי להציע לך רעיון שאני מאמינה שיכול לעזור, אך כמובן שחשוב שתבחני את הדברים בעצמך ותראי מה מתאים לך ולהן..

את כמובן מוזמנת לשאול שוב,

הרבה הצלחה בעזרת ה' וכל הכבוד לך!

מעין

Maayand054@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים, קו לנוער בנושא אמונה
טו בטבת התשעח
,
02 בינואר, 2018
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שגריר ארה"ב בפאנל באירוע לציון 70 שנה למדינה צילום: דוברות מרכז מורשת בגין

פרידמן: "ירושלים היא מודל לעולם כולו לדו קיום"

קרא עוד