לא פשוט לעזוב חמישה ילדים לשבוע שלם. לא פשוט בכלל... אבל מאד חשוב לזוגיות ולפיתוח העצמי. ובכלל אני מאמינה שחשוב למלא מצברים ואת זה אפשר לעשות רק כשממש מתנתקים מהעבודה, מהדאגות היומיומיות לבית, לסידורים ולעוד דברים שרצינו להספיק ועדיין לא הספקנו.
בשנה שעברה נסענו לטיול משפחתי בארצות הברית. באחד הימים ביקרנו בנושאת המטוסים אינטרפיד במנהטן. בדרך אל המוזיאון שמנו לב לתכונה רבה של אנשים הממהרים יחד איתנו אל הרציף, אבל בניגוד אלינו, הם גררו איתם מזוודות צבעוניות בהתרגשות רבה. כשהגענו אל המוזיאון שמנו לב שלידו עוגנת אוניה ענקית ומפוארת. נושאת המטוסים נראתה כמו אונית צעצוע ליד האוניה הענקית. בעוד אנחנו מטיילים באוניה הצפופה ומזיעים, הבטנו בקנאה מבעד החלונות באנשים שממשיכים לעלות אל הספינה הענקית, מתמקמים בחדרים שלהם ונהנים בפארק המים שעל הסיפון. הצבעתי על האוניה ואמרתי לילדים שלי בנחישות רבה שעל האוניה הזו אנחנו נהיה בשנה הבאה. את היעד שהצבתי הגשמתי כמעט במלואו, כי בסופו של דבר החלטנו לעשות את ההתנסות הראשונה בחופשה שכזו בלי הילדים (ואולי זה סתם תירוץ לנפוש קצת לבד...).
במהלך השנה שחלפה ערכתי תחקיר מקיף על האופציות העומדות לרשותנו ובמקביל עשיתי קצת עבודת שטח בלשכנע את השותף שלי למסע שבדרך כלל מעדיף טיולים קצת יותר "אקסטרימיים". אפילו הצלחתי להדביק חברים בחיידק והם הספיקו לנפוש בקרוז עוד לפנינו.
האוניה - קדימה מפליגים! צילום: באדיבות הכותבת
גיליתי שיש המון בחירות לעשות בדרך לנופש המושלם. ראשית, היה עלינו לבחור את היעדים בהתאם ללוח הזמנים המצומצם שלנו (עבודה, ילדים ושלושת השבועות שנפלו השנה די בתחילת החופש הגדול). לבסוף בחרנו בספינת ה- Epic של NCL שנחשבת לאוניה מפנקת ושטה במסלול של שבעה ימים שהוא די מיינסטרימי: עלינו על האוניה בברצלונה ואחר כך עצרנו בנאפולי, בלבורנו, בפאלמה דה מיורקה, רומא וקאן שבצרפת.
בחרנו בחדר קטן ופנימי – בלי חלון, מרפסת או גלריה, כי לפי מה שאמרו לנו יודעי דבר, כמעט לא נמצאים בחדר וחבל לשלם תוספת על חדר שלא נשהה בו יותר מדי. למרות החשש מקלסטרופוביה – זרמתי... מקסימום בפעם הבאה ניקח חדר גדול ומפנק יותר.
מבט פנורמי - נראה מדהים! צילום: באדיבות הכותבת
ההתלבטות הגדולה היתה בנוגע לאוכל. מסתבר שעל האוניה שלנו, ממש בזמן שבו שטנו, נפשה קבוצה של נופש כשר שנקראת Kosherica, שאם נצטרף אליה נוכל להנות מאוכל כשר וטרי שמוכן על ידי שף מדי יום. אני כמובן הייתי בעד, אך "שר האוצר" היה בדעה שנוכל להסתדר עם האוכל הכשר שהוא חלק מחבילת הבסיס ואין טעם לשלם פי שלוש. לראיה, הוא ביקש מסוכנת הנסיעות לשלוח לנו תפריט לדוגמא של האוכל הכשר ממנו נוכל לבחור מדי יום (אני כבר מדגישה שהקשר בין תיאור המנות לאיך שהן התגלו בפועל מקרי בהחלט!). זרמתי שוב...
המשך יבוא...