פתיל התכלת בכנף הבגד כמצוות התורה, שני פסי התכלת בדגל המדינה, כפות הידיים המכוסות בברכת כוהנים, הפעוטות המצטופפים מתחת לטלית אבותיהם ב"תפילת הילדים" בבית הכנסת בשמחת תורה, טלית החתנים, טלית ילדי הבר-מצווה, הוויכוחים מימי האמוראים ועד ימינו אלה על מהות החילזון ממנו הפיקו את צבע התכלת, כל אלה ועוד מתנקזים בימים שלפני ראש השנה להפנמת מעמדה של הטלית במסורת ישראל.
במפעל הטליתות והתפילין "משכן התכלת" בפארק התעשייה "עמק שרה" בבאר-שבע, אפשר ללמוד על ההבדלים בין הטליתות של עדות שונות, הבדלי העיטורים והציציות ואפילו הפסקים השונים של גדולי ישראל הקשורים לפריט הלבוש המיוחד הזה, שכאשר הוא מתבלה חייב גניזה כיתר תשמישי הקדושה.
הטלית, כפי שאנחנו מכירים אותה היום, מלווה בקוויה הכלליים את עם ישראל בכל תפוצותיו במשך אלפי שנים, למרות שכל קהילה עיצבה לעצמה טלית קצת שונה. הטלית מלווה את היהודי בכל שלב בחייו. גם אלה שלא מרבים ללכת לבית הכנסת, בטקס ברית המילה שלהם הסנדק מתעטף בטלית, וכשהם עולים לתורה בבר מצווה ובשבת חתן, הם מתעטפים בה. ואחרי מאה ועשרים עוטפים בה את הנפטר היהודי לקראת קבורתו.
טלית צילום: משכן התכלת
בימי קדם הטלית הייתה בגד שכיח, מצמר, שממנו השתלשלו הציציות. מטליתות שנמצאו במערות קומראן למדנו שבתקופת התלמוד והמשנה נוסף פס צבעוני. הפסים העיצוביים קיימים עד היום, ואף נוספו להם עוד עיצוביים שמטרתם לקשט ולהדר כמו פרנזים (פונפונים), עטרות כסף ורקמות עשירות. גם הציציות עברו שינויים במהלך הדורות, יש עבות ויש דקות, יש המיוצרות בעבודת מכונה ויש המיוצרות בעבודת יד.
האם גם בטלית יש מנהג אשכנז ומנהג ספרד? מסתבר שכן. פסים שחורים על הטלית מקובלים בעיקר בקהילות אשכנז. פסים לבנים - בעדות המזרח. והמקפידים מעדות המזרח יעדיפו את דגם הטלית "בית יוסף" שהעטרה שלה והכנפות (הפינות) הם מצמר ולא מסאטן. ומה עם פסי התכלת? במפעל "משכן התכלת" אומרים שיותר ויותר אנשים, מכל העדות, קונים בימינו טליתות עם פסי תכלת כאות וזכר לפס התכלת בציצית המוזכר בתורה. לא מדובר בצבע התכלת מדאוריתא שכאמור אין ידיעה ברורה ממה היה עשוי, אלא כתזכורת לקיומו.
טלית בית יוסף צילום: משכן התכלת
מכל עשרות או מאות הדגמים של הטליתות בימינו, מהם הסוגים העיקריים המועדפים?
יש ארבעה כאלה. הסוג הראשון והנפוץ ביותר הוא טלית מצמר מצופה בציפוי מיקרוסקופי המעניק לבד עטיפה עדינה לדחיית כתמים ונוזלים. הטלית הזו ארוגה במשבצות עדינות שתפקידן למנוע את החלקת הבד ליציבותה על הכתפיים של המתפלל. על טלית כזו יש בדרך כלל פסי צבע משולבים עם כסף וטווח המחירים שלה הוא 270-500 שקלים.
הטלית השנייה היא לפי "בית יוסף" ונהוגה בעיקר בעדות המזרח. היא לבנה כולה, כולל הפינות והעטרה וגם היא ארוגה בשיטת משבצות למניעת החלקה. מייצרים אותה מ-100% צמר רחלים טהור, ויש לה עטרה מפוארת עשויה גם היא מצמר. מחיריה: 240-470 שקלים.
טלית אשכנז צילום: משכן התכלת
הדגם הפופולרי השלישי הוא צר, לעומת שני הקודמות הרחבות, ארוג במשבצות מצמר רחלים ומופיע במגוון צבעים, לא רק לבן. יש לו פסי כסף מרוחקים יותר זה מזה ועבים יותר משאר הטליתות, ועל העטרה רקומה ברכת טלית. הפינות מעוצבות בתכלת וכסף. טווח המחירים: 260-370 שקלים.
והטלית הרביעית כולה תכלת, והיא רשומה כפטנט של חברת משכן התכלת בהכשר הרב וואזנר. גם היא בעלת גזרה צרה למניעת החלקה ואף מכוסה בחומר מיקרוסקופי נגד כתמים ונוזלים. היא מכוסה בפסים שחורים, בעלת עטרה מפוארת ופינות מצמר. 280-470 שקלים.
יש גם חידושים עבור אלה שלובשים טלית קטן במהלך כל היום?
כן. השקנו טלית קטנה כשרה מחומר מנדף זיעה בשם דרייפיט בטכנולוגיית Yarn Function, ממאה אחוז פוליאסטר. טלית הדרייפיט המנדפת את הזיעה מייצרת תהליך של קירור הגוף, דבר חשוב במיוחד בימים חמים. את הדרייפיט מייצרים במידות וצבעים שונים, חלקם מתאימים לחיילים: ירוק זית, שחור ולבן. הדרייפיט מצוידת גם בכפתורי 'תיק-תק' בצדדים לצורך סגירה מהירה ונוחה.
טלית קטנה מדרייפיט צילום: משכן התכלת
אגב, ב"משכן התכלת" יש מרכז מבקרים שבו ניתן להתחקות אחר התהליך המורכב והמרתק של ייצור טליתות מסוגים שונים, בכל השלבים: ניפוץ הצמר, הטוויה, השזירה, האריגה, ההלבנה, התפירה, הקשירה – ועד האריזה. הביקור ללא עלות אך מחייב תיאום מראש.