תשעה שבועות מהחגים, והלחץ מתחיל: שוב להגיע לחגים לבד, תפילות הארוכות בבית כנסת והמבטים שננעצים. אז הנה לכם, מוגש כאן, שחור על גבי לבן, המדריך המלא לשדכן המתחיל.
כדי שנוכל כולנו לעמוד בתפילה, בידיעה שגם אנחנו תרמנו (ונתרמנו) להקמת עוד בית בישראל. מטעמי נוחות בלבד, המדריך כתוב בלשון נקבה, אך מכוון בהחלט לשני המינים. בדמי השדכנות אין הפליה בין גבר לאשה - וכולם יקבלו שכרם הטוב.
1. דיוק ושלמות. להביא פרטים טכניים שלמים ומדויקים. זה אולי נשמע טריויאלי, אבל יש כאלו שלא טורחים לעשות סגירה של הפרטים. להציע ולומר "הוא לומד משהו בבר אילן". לא נקרא סגירה של הפרטים, אבל לבוא עם הצעה "הוא לומד עבודה סוציאלית שנה שניה או שלישית בבר אילן", זה כבר הרבה יותר טוב.
2. מה צריך לדעת? כל אחד שמציעים לו ורמת הדיוק שהוא מחפש. יש כאלו, שמספיק להם שיגידו להם את השם, מה הבחור/ה עושים, מאיפה הם בארץ וזהו. יש כאלו שירצו גם קצת קווי אופי, כי אחרי הכל, משה-מהנדס-חולון זה לא ממש מידע שאפשר לברור על פיו הצעה. ויש כאלו שיעשו 'דריל-דאון' לפרטים, עד לרמה של מה ההורים עושים, כמה אחים יש וכדו'.
הצעת? שאלו שאלה שאת לא יודעת? תגידי שתבררי ותחזרי עם הפרט המדויק. אל תנסי "למרוח". עדיף לומר שאת לא סגורה על זה, לשמוע את רשימת הדברים שמעניינים את הצד השני, ואז לעשות "סגירה" של הפרטים. (יהיו כאלו שיגידו לך שמבחינתם מספיק שתתני להם את השם, המקצוע, הגיל, המיקום בארץ והם כבר יפעילו את הרשת שלהם לבירור מעמיק יותר).
3. כדי להכיר בין שני אנשים לא צריך בהכרח להכיר אותם. מספיק הכרות שטחית לחלוטין. אבל, כמו שכתוב בסעיף 1 לעיל, אם מציעים, אז להביא את כל הפרטים כשהם מדויקים, ולא רק פרטים של השם ומאיפה הוא בארץ. (וה' עדי שגם כשנותנים פרטים כאלו, יש כאלו שגם במעט הזה לא מדייקים(
4. אינטואיציה. לפעמים יש מחשבה להכיר בין שני אנשים, ואין ממש הסבר של מדע מדויק למה. אם נראה לך, תציעי. אל תחליטי בשביל אותו זוג אם זה מתאים או לא. (זה אגב רלוונטי גם אם ביקשו מכם להכיר מישהו ספציפי, אל תחוו את דעתכם לגבי סיכויי ההצלחה. היחיד שיודע את זה הוא היושב במרומים, לכם ניתנה הזכות הגדולה להיות השדכנים). גם אם השגת רק את הפרטים הטכניים היבשים, תציעי. הם יקבלו את ההצעה ויחליטו לבד אם מתאים להם או לא מתאים להם. אבל תני להם להחליט. אל תחליטי בשבילם.
5. סעיפי הסתייגויות למיניהם. כהמשך של סעיפים 3 ו- 4 לעיל, אין צורך להסתייג כשמציעים! אין צורך לציין שלא מאוד מכירים. כל עוד דואגים לקיום סעיפים 1 ו- 2 לעיל, זה מספיק. כל הסתייגות שלך, רק תוריד את הרצון של הניצע להכיר. אם לא נשאלת במפורש לגבי רמת ההכרות, אין צורך לציין את זה. היא הרי לא באמת רלוונטית כל עוד נתת פרטים. בסופו של דבר, גם אם מכירים את ניצעים או לא, מה שיקבע בסופו של דבר, זו הדינמיקה האישית בינם ולא רמת ההכרות איתם.
6. הסקת מסקנות והפקת לקחים. הצעת ולא הצליח. תבררי איתם מה לא היה בסדר. כדי שתוכלי לדעת לכוון טוב יותר לפעם הבאה.
7. לימוד זכות. לא להיעלב ולא להתייאש אם הצעת ואמרו לך לא. לפעמים את לא יודעת באיזה מצב מצאת את הניצע ומה בדיוק עבר עליו וכמה הצעות "סרק" הוא קיבל עד שהגעת. אז תלמדי זכות ותנשמי עמוק. ובכלל, לא להגיע בצורה שיפוטית. ולזכור שאחרי הכל, כשמציעים, יש שתי תשובות אפשריות ו"לא" היא אחת מהן. והיא לגיטימית בדיוק כמו להגיד "כן" להצעה.
כל אחד בסופו של דבר, עושה את השיקולים שלו לגבי ההצעות שהוא מקבל וגם אח"כ נושא בתוצאות שלהן. לטוב ולמוטב. אמרו לך 'לא' - אל תרפי את ידיך, תמשיכי הלאה. נדירים המקרים שבהם יש להתייאש מרווק/ה באשר הם. נדירים מאוד!
ויסייע הקב"ה לכל העוסקים במלאכה, ויתן להם שפע של טוב וברכה - ובקרוב אצל כולנו!