איך אמר ראש הממשלה? אסור לשכוח את 'החיים עצמם'.
אז כעת, עם הקמת הממשלה ופתיחת עונת החתונות של הקיץ, הגיע הזמן לעסוק בחיים עצמם - בחיי המשפחה.
לפני כשנתיים כתבתי ב'כיפה' כמה טורים על עולם הדייטים והמסתעף. בין היתר ניסיתי אז להציע להתמקד באתרי הכרויות, בהם הרווק אדון לעצמו ואינו תלוי רק בחסדי חבריו ומכריו, אך מתברר שעבור נתח נכבד מהמגזר אתרי ההיכרויות אינם מספיקים.
אם פונים לאפיקים אחרים, המחשבה הראשונה היא לקרוא לנשואים לא לעצום עיניים, לדאוג לרווקים שמסביבם ולהשקיע יותר זמן ומחשבה בלחפש להם הצעות.
אבל תסכימו איתי שהבעיה של בחור שיצא עם עשרות בנות איננה מסתכמת בעובדה שאין לו מספיק הצעות והוא צריך את הנשוי הרדום שיגיש אליו, על מצע עלי ורד רעננים, את הנסיכה המתמהמהת. תסכמנה איתי שבחורה שברזומה שלה נספרו למעלה מעשרה קשרים ארוכים מתישי נפש, צריכה קצת יותר מעוד שדכן, חרוץ ועקשן ככל שיהיה.
בקיצור, בשדכנים אין די.
צריך שזה יהיה סוג של מקצוע (דייטולוג?). אנשים שלמדו את נושא הדייטים, חקרו לעומק את הסיבות הנפוצות 'לסיום קשר', ויודעים לשבת, על נס קפה כמובן, עם זוג כוכבי הלכת המנוגדים ולהבהיר להם מהי הבעיה בקשר שלהם. מה הם צריכים לעשות כדי לשעוט קדימה כל הדרך לחופה, בהנחה שיש מנוס אחר מאשר פרידה דומעת.
אין סוף אנרגיות מושקעות בנושא הזוגיות. החל משדכניות מסורות וכלה ביועצי נישואין שמנסים להציל את פירוק החבילה. אך להערכתי עולמם הסבוך של הדתיים השקועים בפקעת הדייטים שסופה לא נראה, לא נחקר עדיין כמו שצריך.
לא מעט פעמים ישנה תחושת החמצה שהקשר 'סתם נגמר', שעם קצת ייעוץ מלווה בהמון רצון טוב של אדם אכפתי שלא כופה את עצמו, זה 'היה יכול להיות חתונה'. ייתכן שאנשי מקצוע שכאלו יוכלו לפתור את הבעיה ובכך לצמצם את כמות הרווקים במגזר.
נשארה שאלת התמריץ. הרי רוב העולם, תטענו בצדק, עסוק מכדי להוסיף לו עוד מקצוע מהצד, חשוב ככל שיהיה.
אז אולי נאמץ את דברי הרב אבינר שקרא לשלם לשדכנים הרבה כסף, כמו בציבור החרדי, כדי שייווצר תמריץ. בזמנו טענו כנגדו שבבני ברק השדכן עובד ימים ולילות ולא רק מברר כמה פרטים, מחליף טלפונים וסוגר לעצמו את הפינה של וילה בגן עדן.
אך אם תימצא הפלטפורמה לאמץ את המודל המוצע כאן, מי שמתקמצן לשלם לשדכן המקצוען יירשם לנצח באותו פנקס אפל של בחור שמביא לדייט שתייה מהבית.
פתרון נוסף לבעיית התמריץ הוא מודעות מגזרית. ביום שלשדכן מצליח תהיה הערכה לא פחות מלוחם בסיירת, יועץ של בנט הכריש או עיתונאי בגל''צ; ביום שהורים יספרו לילדיהם בגאווה כמה 'הם הצליחו לעשות' - נוכל לצפות להשקעה מאסיבית של שדכנים ברווקים שמסביבם.
לא רק בלשדך, אלא בעיקר בללוות את שני הצדדים.
קדימה דייטולוגיה!