רוצים לעזור לרווקים? זה מה שהם צריכים!

כל כך הרבה דובר על על מה רווקים צריכים, וכל אחד יודע הכי טוב איפה הם טועים ומה יקרב אותם למטרה הנכספת של חתונה. אבל מה הם באמת צריכים, אתם יודעים?

חדשות כיפה אלישבע נעמי סביר 15/02/18 17:29 ל בשבט התשעח

רוצים לעזור לרווקים? זה מה שהם צריכים!
רווקות, צילום: שאטרסטוק

השעון המעורר מחלץ אותי מעוד לילה ללא שינה רגועה. (נראה לי שיש קטע עם נשים ושינה. אמהות לא ישנות בגלל התינוק ורווקות לא ישנות בגלל המחשבות שלא מרפות על כך שאולי לעולם לא יהיה תינוק). התחושה הראשונה שתוקפת אותי היא של חוסר מוטיבציה ועייפות. אני נזכרת בבחור מליל אמש שלקח אותי לבית קפה והזמין רק לעצמו, שהזמין אותי לביתו ואז התאכזב כשראה שמה שהוא קיווה שיקרה לא באמת יקרה ואז אפילו לא הציע לי כוס מים ולא הציע ללוות הביתה. הלב כבד כשאני מנסה לחשוב איך אמצא את המילים להגיד לזאת ששידכה בינינו  שאני לא מעוניינת להיפגש איתו יותר. אני צריכה להזכיר לעצמי שכדאי לי לצאת מהמיטה כי היום יום שלישי ואני אוהבת ימי שלישי מאד. איכשהו אני מתארגנת ותוך כדי השיגרה הרגילה של הבוקר, אני תוהה לעצמי האם השיגרה הזאת אי פעם תשתנה. האם אי פעם אזכה לעזוב את דירת הרווקות לטובת דירה משלי? האם הבקרים שלי אי פעם יהיו קצת פחות שקטים? קצת פחות בודדים? כמו תמיד, אין לי על כך תשובה.

תוך כדי שאני מחכה לטרמפ לבית ספר, אני רואה הודעה מחברה. זאת לא חברה שאני בקשר רציף איתה בכלל. למען האמת, חלק גדול מהקשר בינינו מתרחש כאשר היא מציעה לי בחורים. ההצעה החדשה היא אחת מהחלומיות האלה, כמו ארוחה מבושלת היטב: הצעה שנראית טוב, כבר שאלו את הבחור והוא מסכים והיא אפילו ביררה קצת עליו והוא אכן בחור טוב. תוך כדי שאני עונה לה, העיניים שלי מתמלאות בדמעות. תוך כדי הקלדה, היד רועדת מהתרגשות.

החברה הזאת, היא אחת מהבודדות שאני מרגישה שהיא ממש צועדת איתי במסע. היא מנסה כבר כמה שנים טובות להכיר לי ולעוד חברות משותפות לנו כל מיני בחורים. היא מחפשת לנו הצעות בקבוצות ווטסאפ, לעיתים שואלת אנשים ומנסה מכל מיני כיוונים. זכור לי שהיא התחילה עם זה כאשר כולנו היינו רווקות, והיא המשיכה גם אחרי שהיא התחתנה וגם אחרי הילדה הראשונה והשניה והשלישית והתואר השני וכו'.. החיפושים בשביל החברות הרווקות שלה זה כנראה חלק מהחיים שלה. היא ניסתה כבר כמה וכמה פעמים ובחלק מהפעמים לא הלך ולעיתים אפילו היה מאכזב כי הבחור התנהל בצורה מעצבנת או אנחנו...אבל היא המשיכה וממשיכה לנסות וכך,כל כמה חודשים היא מציעה משהו חדש. היא לא מקבלת על זה כסף ואין כאן חוויה של סיפוק אבל היא ממשיכה לנסות.

אני כותבת את כל זה כי לאחרונה היה במגזר שלי דיון עקר (לדעתי) על איך שמציעים לרווקים והאם להציע קודם לבנים או קודם לבנות (בעקבות טור של הרב חיים יבין. הטור עצמו היה מקסים, הדיון שהתנהל-פחות). אני חושבת שאם במקום לדון ולנתח ולעשות סימפוזיונים על "מצב הרווקים-לאן" היה יכול להיות מדהים אם כל אחד היה לוקח נשימה עמוקה ולרגע אחד חושב על רווק אחד וממשיך משם.

כי אתם יודעים מה? לפעמים זה נכון שהעיקר המחשבה. כי לעיתים המחשבה מובילה למעשה והמעשה- לעוד מעשים. והידיעה שמישהי חושבת עלי ומנסה עדין לעזור נותנת לי את הכוח לא להתייאש. בסופו של דבר לא יצא מההצעה הזאת כלום ואפילו הסתבר לצערינו שגם הבחור הזה לא ממש בחור טוב, אבל ליבי מלא אך ורק בהערכה רבה לחברה הזאת. אתם יודעים למה? כי ההצעות הקטנות האלה נותנות כל כך הרבה תקווה וכל כך הרבה כוח ולפעמים, זה כל מה שהרווקים צריכים כדי שיוכלו להמשיך הלאה לעוד פגישה.