הרבנית פיוטרקובסקי: יש לבחון איסור נגיעה בזמן נידה

אמש (ש') במסגרת הפודקאסט של ד"ר מיכל פרינס, התקיימה שיחה בינה ובין הרבנית מלכה פיוטרקובסקי על התפיסה הזוגית שלנו בשנים האחרונות. בשיחה מסבירה הרבנית כי הזוגיות כיום בין בני הזוג היא זוגיות הכוללת גם חברות נפש בין בני הזוג ולא רק מאמץ משותף להבאת ילדים. בשל כך מבחינה הרבנית גם בסוגי המגע בין בני הזוג, שכיום המגע הוא לא רק לצורך מיני אלא קיים גם מגע לצורך עזרה או נחמה.

מגע של עזרה, מגע של חיבה ומגע אינטימי

"ישנו מכנה משותף לפניות אליי והן סביב שמירת הנגיעה בעת הנידה" מספרת הרבנית פיוטרקובסקי, "הלכות נידה נקבעו בזמנים שהציפייה בין בני הזוג היו שונים לחלוטין, לא שלא הייתה אהבה בין בני הזוג, אבל הציפייה מהחיים הזוגיים הייתה שונה". לפי הרבנית השינוי בתפיסת הזוגיות דווקא מבורכת, שכיום כדבריה בזוגיות יש "צפייה לחברות נפש בין בני הזוג". לפי הרבנית השינוי הזה הפך להיות מהותי מאוד, וגם יוצר רצון למגע אך ממניעים שונים, שהם לאו דווקא מיניים.   

ההשלכות העיקריות של הבחנה זו, היא הכרה במגע של עזרה ונחמה גם בעת שהאישה נמצאת בנידה.  הרבנית סוברת כי קיימים שלושה סוגי מגע בין בני הזוג "מגע של עזרה - בעת שיתופי פעולה בין בני הזוג כמו העברת תינוק מיד ליד. מגע של חיבה- שמביע על הקשר בין בני הזוג בעת אירועים רגשיים. והמגע השלישי הוא המגע האינטימי". הרבנית לא טוענת שהיא פוסקת הלכה בתחום, אך כן סבורה שיש לתת את תשומת הלב והכרה להפרדה בין סוגי במגע "יש מקרים בהם המגע בין בני הזוג הוא משולל אינטימיות". 

הרבנית מתארת שתי סיטואציות ידועות, המצריכות מגע בין בני הזוג אך נמנעות אך ורק כי האישה נמצאת בנידתה. סיטואציה ראשונה היא הצורך של מגע בעת חיבה ונחמה, לעתים האישה עוברת משבר וזקוקה למגע והוא לא בא ממקום מיני. ישנן לפי הרבנית דוגמאות רבות, בהן האישה חווה משבר או חלילה דיכאון, וכל מה שהיא זקוקה לו זה מגע מנחם של בעלה. בסיטואציה הזו בני הזוג עוברים משבר האישה זקוקה לנחמה והגבר רוצה לנחם, וכן יכול להיות הפוך, אך בשם ההלכה הקיימת הגבר לא יכול לתת לאשתו מגע שכל מטרתו הוא נחמה.

הסיטואציה השנייה היא בעת הלידה בה הבעל מנוע ממגע עם אשתו לפי ההלכה, למרות שבמציאות המגע ביניהם הוא יהיה מגע של סיוע ללא שום כוונה מינית. "בעת לידה המגע הוא ערבוב של מגע של חיבה ועזרה, מבחינה הלכתית האישה היא נידה, אבל יש כאן 'אבל' גדול, המגע בין בני הזוג בסיטואציה הזו היא מגע של עזרה, שגם טמונה בו חיבה". הרבנית מספרת כי בחוויה שלה האישית, גם אם לא היה מגע היא רצתה שבעלה יהיה לצידה, צורך שהרב בזמנו לא הבין אותו. "אותו רב הוא אדם נפלא ורגיש, אבל יש ביננו 20 שנה" ולכן איננו מבין את הצורך הזה בזוגיות כיום". 

"אנחנו חייבים לשוחח עם המציאות"

הרבנית גם מודעת לקושי שבדבר, ויש להתייחס לעניין במורכבות, כי ודאי שעלולים להיות כאלו שינסו לתחמן, על מנת לאשר מגע. אך בסופו של דבר לפי הרבנית מדובר בסיטואציה שהיא רלוונטית רק בין בני הזוג ובין הקב"ה "כן שממלא זו סיטואציה של 'שויתי ה' לנגדי תמיד'". הרבנית מספרת כי מספר פעמים בעבר רצתה לקיים דיון רבני שטתי עמוק בנושא, שיעמיד את הסוגיות הללו מול ההלכה. "אני לא קובעת כן עקרונות, אני רק כמהה שמישהו מאנשי ההלכה יסכים לקיים שיחה בנושא על בסיס זה". הרבנית אפילו טוענת שהדיון גם יכול להתחלק בין ימי הוסת עצמם שהם דאורייתא, וכנראה לא תינתן הקלה, לבין שבעת הנקיים שהם מדרבנן ואולי הדיון שם פתוח יותר. 

לפי הרבנית דיון שכזה הוא הכרחי גם להמשך קיום ההלכה בדורות הבאים "לא יכול להיות שאנחנו נקיים הלכה של המאה ה-12 כשהילדים שלנו חיים במאה 21, אנחנו חייבים לשוחח עם המציאות". הרבנית אומרת שהיא מאושרת שעוד פונים אליה בנושא, כי הפחד שלה שאם תמשיך ההתעלמות מהנושא, הדור הבא יבחר שלא לקיים את ההלכה כלל. "יש רבים מהילדים שלנו שאומרים 'ההלכה בכלל לא רואה אותי, אז למה לקיים אותה בכלל'" מספרת הרבנית, "ואנחנו משלמים על זה מחיר כבד".  לבסוף היא מדגישה שוב כי היא לא פוסקת הלכה בנושא, אך כן דורשת שיתקיים שיח בנושא בין אנשי ההלכה "בוא נעלה באומץ את המחירים והרווחים של הרצון שלי מול הרצון מול רצון ה'. וכמובן איך מונעים מדרון חלקלק".