עוד שנת לימודים החלה, ילדים נרגשים צועדים עם תיקיהם העמוסים, בתוכם ספרי הלימוד המדיפים ריח של נייר חדש, אוצרים ידע, מיומנות והכשרה שהורים רבים מצפים שיוקנו לילדיהם. אך האם ספרי הלימוד אכן מייצגים את תפיסת העולם של ההורים ושל המערכת החינוכית, אליה שלחו את הקטנטנים באמון מלא? את השאלה הזו שאלה עצמה ד"ר עינב מייזליש-גתי כשפתחה את ספרי לימוד היהדות של ביתה, תלמידת יסודי באחד הממד"ים במרכז הארץ. היא הופתעה לגלות כי העולם אותו מציגים לביתה ולשאר ילדי החמ"ד - הוא עולם השונה מאוד מעולמנו שלנו, מפני שבעולמם של ספרי לימוד היהדות פשוט אין בנות. אין נשים, אין אימהות, אין ילדות.
"רובם הגדול של ספרי הלימוד בתחום התושב"ע לתלמידי הממ"ד מאוירים בציורים בהם נראים בנים המקיימים מצוות, תלמידי חכמים, ילדים אוכלים ומברכים, ילדים לומדים תורה ועסוקים ברומו של עולם. אבל איפה הבנות?", שואלת מייזליש-גתי במאמר שפורסם ב'כיפה' לפני כחצי שנה. "האם בנות אינן מקיימות מצוות? אינן מברכות? אינן לומדות תורה? מדוע הספרים האמורים להיות הבסיס הלימודי והבסיס לחיבור רעיוני וערכי פונים רק למגדר אחד ומזניחים לחלוטין את האחר?"
 |
|
מתוך דף הפייסבוק מה עושות הבנות בספרי הלימוד של החמד?
|
כשאותם ספרים - המאושרים כמובן ע"י משרד החינוך - מדירים את דמויות הנשים או ממקמים אותן בתפקידים שוליים בלבד, מנקות דג במטבח או שואלות שאלה בציפייה למענה גברי, הספרים האלו אינם פונים לביתה של עינב וגם לא לשאר בנות החמ"ד. כפי שהסבירה במאמרה, האיורים בספרי הלימוד אינם רק שעשוע אלא נועדו להקל על הלמידה, לשאת מסרים ערכיים ותרבותיים, הם בעלי משמעות פסיכולוגית-טיפולית וגם מהווים מקור להנאה אסתטית. האיור מעצב את ההכרה של הדור הצעיר וממחיש מסרים מופשטים חשובים עבור הילדים. אילו מסרים, מודעים ושאינם מודעים, מקבלים ילדינו (הבנים והבנות כאחד) מספרי לימוד בהם האיורים מציגים גברים בלבד? וכשכבר מופיעות נשים בספרי הלימוד, מה הן עושות בדיוק? עינב, חברת הנהלה בתנועת נאמני תורה ועבודה, מנהלת ומקדמת את דף הפייסבוק של התנועה הנושא את השם: "מה עושות הבנות בספרי הלימוד של החמ"ד?" - דף הקורא לכם, ההורים, לשאול בדיוק את השאלה הזו.
"אין סיבה שבנות לא יהיו חלק ממרחב הלימוד"
ספרי הלימוד מחולקים בהכללה לשלוש קבוצות, מתארת מייזליש-גתי; כאלו המתייחסים באופן שווה לבנים ולבנות, כאלו בהם הדמות המסבירה היא תמיד גברית ונשים מופיעות רק ברקע, מגישות אוכל או שואלות שאלות, והקבוצה השלישית - ספרים המעלימים לחלוטין את הנשים, ללא הבחנה בין איור של מטבח, כיתה, או אפילו… חופה. מדי פעם מוצגים וזוכים לשבח בדף גם ספרים אחרים, בהם איורים של בנים ובנות כאחד - מסתבר שאיור ילדה יכול להתנוסס על חוברת לימוד ספר בראשית לכיתה א', ודמותה המצוירת אפילו יכולה להציג קשיים ולהציע פתרונות.
 |
|
מי חסרה בחופה? מתוך דף הפייסבוק "מה עושות הבנות בספרי הלימוד של החמד?"
|
"קיבלנו פניות רבות מהורים שהתפלאו לראות כי בספרי הלימוד שהתבקשו לקנות עבור ילדיהם בבתי הספר הממד"ים, בעיקר במקצועות הקודש, לא מופיעות בנות. לפעמים הן נעדרות מהאיורים המצורפים לספר, לפעמים הן מופיעות כדמות אמורפית מטושטשת ולפעמים אינן נזכרות אפילו במלל. אם גם בספרי הלימוד שאתם התבקשתם לקנות השנה או בשנים קודמות, גיליתם את התופעה הזו, נשמח לקבל את פרטי הספר", נכתב בדף הפייסבוק בפנייה להורי החמ"ד. "אין סיבה שבנות לא יהיו חלק ממרחב הלימוד". תנועת נת"ע פונה להורים בבקשה להיות מודעים לנושא, להעלות אותו לסדר היום הציבורי, להמשיך לשתף במסרים לא חינוכיים מתוך ספרי הלימוד, ובעיקר לדרוש מבתי הספר לבחור בספרים המכבדים את דמויות הנשים והבנות ומכלילים אותן בחינוך ילדינו.
אגב, בדף נידונים גם ספרים מדירים שאינם שייכים דווקא לחינוך הדתי, על מנת להכיר בתופעה המתקיימת גם מחוץ לכתלי בתי הספר. דוגמה לפנייה כזו שכבר נעשתה, היתה בעקבות הספר "תלמוד ישראלי" בהוצאת ידיעות אחרונות. ההורים שיתפו בתמיהתם אודות הספר המציג גברים בלבד גם בסיטואציות בהן היעדרותן של נשים צורמת ביותר, כגון בחופה. עורך הספר, עמיחי ברהולץ, הגיב כך: "התלמוד הישראלי התחיל כפרויקט שיועד לקהל החרדי תחת השם "מאורות הדף היומי" ובשלב מסוים עבר להפקה של ידיעות ספרים. בכרכים הראשונים נעשו אי אלו שינויים כדי להתאים לקהל היעד החדש, אך נותרו כמה שרידים מהקונספט הישן… נתקן במהדורות הבאות".