השאלה האם נשים יכולות לצאת מהבית לתפקידים נוספים מחוצה לו נשאלה במהלך ההיסטוריה ההלכתית. האם יש אמת מוחלטת בטענה שיציאה של האם מן הבית ממוטטת את המערכת? האם יש בכוחה של טענה זו למנוע מנשים מלומדות להנהיג? האם אנו מוכנים להמשיך ולמנוע מן הקהילה את האפשרות של הנהגה נשית?
משנפתחו בפני נשים שערי שמחת הלימוד לפני כארבעה עשורים, ברור היה שיגיע שלב בו תבשיל הקרקע, הלימוד יפרוץ בפרצי תודה לקהילה, וחלקן של הנשים ימצא בהנהגה היהודית.
אנו מכירים את החשש ובפרספקטיבה גם יודעים להסתכל עליו בביקורתיות שמקנה לנו הזמן. קחו לדוגמה את מקרה בחירת נשים, בו הועלה חשש קיומה של המשפחה בתשובתו של הרב קוק. במקביל נכתבה תשובה על ידי הרב עוזיאל בה התיר לנשים לבחור ללא החשש של התמוטטות התא המשפחתי. תשובתו של הרב עוזיאל התפרסמה 21 שנים לאחר פרסום תשובתו של הרב קוק רק מפאת הכבוד שחלק הרב עוזיאל לרב קוק. והיום, אנו מצויים בעולם בו נשים בוחרות ונבחרות, ושינוי משמעותי מן הסוג שחשש לו הרב קוק - לא התרחש.
אולי להיפך.
מבנה המשפחה נמצא בשינוי חברתי, כבר שנים שנשים נוטלות חלק בפרנסת היחידה המשפחתית, ושינויים חברתיים, חוקיים וסוציולוגיים מאפשרים ליותר ויותר גברים להיכנס פנימה אל הבית. יותר ויותר זוגות שואפים במבנה המשפחתי שלהם לחלוקה שיוויונית. שינוי הנובע מרצון לשותפות ומעורבות גדולה של שני ההורים בגידול וחינוך דור ההמשך.
כעת אחלוק איתכם את העובדה שאני חלק מצוות רבני בקהילה האורתודוכסית Hebrew Institute of Riverdale בניו יורק. במאמר זה אנסה לתאר מעט ולספר מניסיוני כמנהיגה דתית ורוחנית בבית הכנסת.
חלקן של נשים ברוב בתי הכנסת האורתודוכסים - פאסיבי במהלך התפילה הציבורית (כן הוא המצב בבית הכנסת שלנו: נשים אינן בעלות תפילה, אינן קרואות למניין שבעה ואינן קוראות בתורה).
אף מבנה בית הכנסת אינו תורם לתחושת השייכות וההתמצאות בתפילה. במקרה הטוב נשים יושבות מן העבר השני של המחיצה החוצה את החלל בצורה שווה (כמו אצלנו) ויכולות לשמוע את המתרחש בעזרת הגברים, במקרה הפחות אידאלי הן מושבות מאחור או בחלק מוגבה, בדרך כלל בקומה השניה, כך שאפילו לשמוע את התפילה קשה באופן אובייקטיבי.
כך דורות של נשים (לא כולן, אבל נתח נכבד) יושבות בתפילה כשלא תמיד נהיר להן המקום בו אוחזים בתפילה, סדר התפילה בימים מיוחדים, ולא תמיד יש להן את מי לשאול.
נוכחות מנהיגה בעלת ידע ואוטוריטה בדמות רבנית היושבת בעזרת הנשים עשויה לעזור בהנגשת התפילה והמתרחש בחלל תוך קירוב האישה המעוניינת בתפילה לעבודת הבורא. נוכחות שכזו נוסכת ביטחון במרחב עזרת הנשים ומאפשרת התמצאות, תחושת נינוחות ותחושת שייכות.
בדיוק כפי שכתבה גב' סילבצקי על הרב - תפקידה של האישה המוסמכת בצד הנשי של המחיצה מעלה את הרמה הרוחנית של עזרת הנשים כולה על ידי הושטת עזרה לכל מי שמתקשה אך חפצה למצוא את מקומה בתפילה. המנהיגה הדתית משמשת דוגמא אישית, מודל לחיקוי ומקור השראה לנשים ולבנות הנמצאות בעזרת הנשים.
התפילה, היא חלק משמעותי בעולמו של הרב, אבל תפקיד הרב אינו מצטמצם רק לזמני התפילות. כך גם תפקידי אינו מסתכם בזמן ובחלל התפילה. בדיוק כפי שכתבה גברת סילבצקי תפקידו של הרב הוא להרבות תורה. אכן אני כמו כל אחת ואחד בצוות הרבני מעבירים שיעורי תורה בנושאים שונים: בפרשת השבוע, בגמרא, במדרש, בפילוסופיה יהודית, בתנ"ך ועוד.
אנו נמצאים שם גם בתחנות מעגל החיים - בשמחה או חלילה בעצב האובדן. אנחנו - רבנים ורבניות, מנסים להיות שם עבור המשפחה: אנחנו הכתובת, ברמה הרוחנית, ההלכתית והדתית. אנו מלווים את המשפחה ליווי רוחני ודתי ומדריכים אותה בפרטי ההלכות הנוגעות באירוע אותו היא חווה. מספקים לה את צרכיה ככל הנדרש.
תפקיד הרבנים והרבניות הוא גדול ומורכב הרבה יותר מהשתתפותם בתפילה, הוא כולל את מה שהזכרתי לעיל וחלקים נוספים כמו תשובות לשאלות הלכתיות, יעוץ לאנשי הקהילה, ביקור חולים, גיור, תכניות למבוגרים, נוער וילדים בבית הכנסת ועוד כהנה וכהנה.
הנהגה שכזו חייבת לכלול נשים. כפי שיש נשים בעולם הדתי, עולם ההנהגה הדתית צריך לכלול נשים. נשים שתוכלנה לחלוק את הידע שלהן את יכולת המנהיגות שלהן ואת האיכויות שהן מביאות איתן למנהיגות. לקהילה מגיעה גם מנהיגות נשית.
לסיום אתייחס לפן המשפחתי, אותו הזכירה הגברת סילבצקי. על אף שבדרך כלל שיח על משפחתו של רב לא יתקיים (ומדוע לא? הרי גם לרב יש משפחה). אז נכון, העבודה מאתגרת את זמני המשפחה, אך איני רואה בזה עניין מיוחד לעבודה זו דווקא. רופאות, אחיות, עורכות דין, ובעלי מקצועות נוספים חווים את אתגר ההתמודדות של קריירה לצד חיי משפחה. בדיוק כפי שחווים זאת הגברים. עבודתו של אישי מאתגרת את זמני המשפחה לא פחות משלי בזמן שהוא נדרש לנסוע ברחבי העולם. כך אנו מוצאים עצמנו תומכים ועוזרים זה לזו וזו לזה תוך שמירה על למשפחה שבנינו, על האפשרות שלה לצמוח תחת אהבתנו ומסירותנו.
אנו שמחים ומברכים על כך שבנותינו חשופות למודל של אהבת התורה, אהבת המצוות ואהבת עם ישראל וגדלות לתוך עולם בו אמא בתפקיד של רב - הוא טבעי ואפשרי.
הכותבת - בעלת דוקטורט בתלמוד, משמשת כחלק מן הצוות הרבני בבית הכנסת Hebrew Institute of Riverdale - The Bayit, וחוקרת בישיבת מהר"ת.