הדרך מהסוכה לחופה

החופה וגם הסוכה מסמלים את הדבק שמאחד את כל החלקים והאחדות משרה שמחה ועוצמה מיוחדת. חייה כהן על הקשר בין חופה לסוכה

חדשות כיפה חייה כהן 17/10/16 19:36 טו בתשרי התשעז

הדרך מהסוכה לחופה
Shutterstock, צילום: Shutterstock

ימי חג הסוכות הם הנישואין ובניית הבית. לחופה אין קירות ולסוכה אין תקרה. תקרת הסוכה מאפשרת לראות ממנה את כוכבי השמים. ימי חג הסוכות הם הנישואין ובניית הבית. בהם אנו משחררים אחיזות, מתמסרים, סומכים, נעטפים, ופתוחים ליצירת קשר בר קיימא. נטילת ארבעת המינים באה ללמדנו אנחנו שונים ובכל זאת מאוחדים. מאפשרים חיבור של הרובד העמוק הנקי והטהור נפש בנפש. מחוץ להרגלים הקבועים שסיגלנו לעצמנו, ולהתבונן מזווית אחרת, ולהיפתח לאורחים לא צפויים, שונים וחדשים.

האר"י מלמדנו שהימים הנוראים מכינים אותנו אל הנישואין והסוכה היא החופה המזמינה אותנו להיכנס ולהתחבר 'להתיידד' עם חוסר וודאות שהוא חלק בלתי נפרד מהמסע בכל תחום בחיינו. לאפשר ללא מוכר לגעת במעמקי הלב בלי מחסומים. האדם פותח את ליבו לבריות שום דבר לא מוגף אלא יש חיבור, שייכות, קירבה אהבה ושמחה.

כל זוג קושר את חייו תחת החופה המסמלת את בניית הבית ויצירת התא המשפחתי. החופה משקפת בית הממשיך את אהלו של אברהם אבינו הפתוח לארבע רוחות השמים, ארבע אמות ללא קירות וללא מחיצות. החופה וגם הסוכה מסמלים את הדבק שמאחד את כל החלקים והאחדות משרה שמחה ועוצמה מיוחדת. "עניין הסוכה, כמו חופה שגומרת הקניין - אישה לבעלה..." השפת אמת מלמד: באה מצוות הסוכה כדי לשמר את הקשר בין האיש לרעייתו ומבסס את תוקף הקשר הזוגי לכל השנה במעשה קניין, בתשורה המחדשת את מעשה הקניין ביניהם.

לשון הקודש מגלה כי מתנה מבטאת קשר רוחני - "חפץ" מלשון "אובייקט" וגם "רצון" כדכתיב: "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (שפ"א,סוכות). וביום השמיני הוא הייחוד - החיבור של הרובד העמוק הנקי והטהור נפש בנפש, גוף ונשמה מתאחדים ומתרוממים.

הסוכה בנויה בצורת חיבוק כפי שמלמדנו האר"י: חג סוכות מחבר אותנו לתפיסת עולם של בית מסוכך הנמצא בתוכנו, הקב"ה מכנס ומכניס אותנו בין זרועותיו (אל הסוכה), מחבק ועוטף אותנו באהבה. "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי "בשיר השירים מתארת הכלה את חיבוקו של החתן (שה"ש ב6). אמר ר' שמחה בונים מפשיסחא: "חביבה עלי מצות סוכה, שכן אדם נכנס לתוכה בכל גופו". מוזמן האדם מישראל להיכנס אל העראיות וחוסר הקביעות אל "צילא דמהימנותא" (צל האמונה) כאשר שכינת ד' עוטפת את כל גופו עם בגדיו ומנעליו והחופה - הסכך שאינו מקבל טומאה.

בחג האסיף אנו נקראים להיאסף עם אהובינו בצל הסוכה והשמים הפתוחים. לאפשר לכל אדם להצטרף לשמחה ולהסתופף יחדיו עמנו ועם האושפיזין המביאים לסוכתנו את החן והחסד הפנימי. וכל זאת בסוכה מקושטת בקישוטים מרוממי לב, "זה אלי ואנווהו" שהרי חכמים החשיבו את היופי ההוד וההדר של הסוכה כמרכיב חשוב בהלכותיה לרבות השמחה הבוקעת מלב האדם הנמלא אור ואהבה בימי החג.

כאשר אדם נכנס לסוכה הוא נולד מחדש ומתחדשים בו כל כוחותיו, הכניסה אל העראי מתוך תבנית של קבע אל תוך הסוכה הפתוחה, הרחבה, ללא מנעולים, אפילו המחיצות שבה מסמלים את הקשר בל ינתק של העולם הפנימי והרוחני. האדם היושב בצילו של הקב"ה פותח את ביתו ואת ליבו לכל הבריות קירות הבית וחדרי הלב פתוחים.

חג הסוכות מאפשר לצאת מהנוחות ומשגרת היומיום, הכניסה לסוכה מדמה לידה מחדש, יוצרת מציאות "רחמית", "בית גידול" עם הגנה הנדרשת להתפתחות עוברית תקינה הקורמת עור וגידים. מתחדש הבית הפנימי בנשמתנו, ומתעצם בנו חוזק פנימי יציב, מזין ושופע ומוגן.

הסוכה ממחישה את המרחב שמתרחב שממחיש לנו את בניית סוכת הקבע שלנו עם בני זוג ומשפחה חדשים. ביציאה משִגְרת הקבע אל העראי מתפוגג הקיבעון ומתוך שבירת ההרגלים עולה השאיפה להתחדשות ומתממש מפגש עם משמעות החיים הזוגיים.

חג סוכות מוגדר כ"מקרא קודש - זמן שמחתנו - ושמחת והיית אך שמח", זמן טוב לקיים את שירת ההלל "אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר" המעניקים לנו מתיקות, בִּישוּם, שורשיות, וזו העת להתחיל את העיקר, לדלג ולהגיע אל אהבה, זוגיות שמחה אחווה ורעות.

הכותבת היא אשת חינוך, אשת עסקים, ואמנית, מחברת הספר 'הדרך לחופה'

ימי חג הסוכות הם הנישואין ובניית הבית. לחופה אין קירות ולסוכה אין תקרה. תקרת הסוכה מאפשרת לראות ממנה את כוכבי השמים. ימי חג הסוכות הם הנישואין ובניית הבית. בהם אנו משחררים אחיזות, מתמסרים, סומכים, נעטפים, ופתוחים ליצירת קשר בר קיימא. נטילת ארבעת המינים באה ללמדנו אנחנו שונים ובכל זאת מאוחדים. מאפשרים חיבור של הרובד העמוק הנקי והטהור נפש בנפש. מחוץ להרגלים הקבועים שסיגלנו לעצמנו, ולהתבונן מזווית אחרת, ולהיפתח לאורחים לא צפויים, שונים וחדשים.

האר"י מלמדנו שהימים הנוראים מכינים אותנו אל הנישואין והסוכה היא החופה המזמינה אותנו להיכנס ולהתחבר 'להתיידד' עם חוסר וודאות שהוא חלק בלתי נפרד מהמסע בכל תחום בחיינו. לאפשר ללא מוכר לגעת במעמקי הלב בלי מחסומים. האדם פותח את ליבו לבריות שום דבר לא מוגף אלא יש חיבור, שייכות, קירבה אהבה ושמחה.

כל זוג קושר את חייו תחת החופה המסמלת את בניית הבית ויצירת התא המשפחתי. החופה משקפת בית הממשיך את אהלו של אברהם אבינו הפתוח לארבע רוחות השמים, ארבע אמות ללא קירות וללא מחיצות. החופה וגם הסוכה מסמלים את הדבק שמאחד את כל החלקים והאחדות משרה שמחה ועוצמה מיוחדת. "עניין הסוכה, כמו חופה שגומרת הקניין - אישה לבעלה..." השפת אמת מלמד: באה מצוות הסוכה כדי לשמר את הקשר בין האיש לרעייתו ומבסס את תוקף הקשר הזוגי לכל השנה במעשה קניין, בתשורה המחדשת את מעשה הקניין ביניהם.

לשון הקודש מגלה כי מתנה מבטאת קשר רוחני - "חפץ" מלשון "אובייקט" וגם "רצון" כדכתיב: "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (שפ"א,סוכות). וביום השמיני הוא הייחוד - החיבור של הרובד העמוק הנקי והטהור נפש בנפש, גוף ונשמה מתאחדים ומתרוממים.

הסוכה בנויה בצורת חיבוק כפי שמלמדנו האר"י: חג סוכות מחבר אותנולתפיסת עולם של בית מסוכך הנמצא בתוכנו, הקב"ה מכנס ומכניס אותנו בין זרועותיו (אל הסוכה), מחבק ועוטף אותנו באהבה. "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי "בשיר השירים מתארת הכלה את חיבוקו של החתן (שה"ש ב6).אמר ר' שמחה בונים מפשיסחא: "חביבה עלי מצות סוכה, שכן אדם נכנס לתוכה בכל גופו". מוזמן האדם מישראל להיכנס אל העראיות וחוסר הקביעות אל "צילא דמהימנותא" (צל האמונה) כאשר שכינת ד' עוטפת את כל גופו עם בגדיו ומנעליו והחופה - הסכך שאינו מקבל טומאה.

בחג האסיף אנו נקראים להיאסף עם אהובינו בצל הסוכה והשמים הפתוחים. לאפשר לכל אדם להצטרף לשמחה ולהסתופף יחדיו עמנו ועם האושפיזין המביאים לסוכתנו את החן והחסד הפנימי. וכל זאת בסוכה מקושטת בקישוטים מרוממי לב, "זה אלי ואנווהו" שהרי חכמים החשיבו את היופי ההוד וההדר של הסוכה כמרכיב חשוב בהלכותיה לרבות השמחה הבוקעת מלב האדם הנמלא אור ואהבה בימי החג.

כאשר אדם נכנס לסוכה הוא נולד מחדש ומתחדשים בו כל כוחותיו, הכניסה אל העראי מתוך תבנית של קבע אל תוך הסוכה הפתוחה, הרחבה, ללא מנעולים, אפילו המחיצות שבה מסמלים את הקשר בל ינתק של העולם הפנימי והרוחני. האדם היושב בצילו של הקב"ה פותח את ביתו ואת ליבו לכל הבריות קירות הבית וחדרי הלב פתוחים.

חג הסוכות מאפשר לצאת מהנוחות ומשגרת היומיום, הכניסה לסוכה מדמה לידה מחדש, יוצרת מציאות "רחמית", "בית גידול" עם הגנה הנדרשת להתפתחות עוברית תקינה הקורמת עור וגידים. מתחדש הבית הפנימי בנשמתנו, ומתעצם בנו חוזק פנימי יציב, מזין ושופע ומוגן.

הסוכה ממחישה את המרחב שמתרחב שממחיש לנו את בניית סוכת הקבע שלנו עם בני זוג ומשפחה חדשים. ביציאה משִגְרת הקבע אל העראי מתפוגג הקיבעון ומתוך שבירת ההרגלים עולה השאיפה להתחדשות ומתממש מפגש עם משמעות החיים הזוגיים.

חג סוכות מוגדר כ"מקרא קודש - זמן שמחתנו - ושמחת והיית אך שמח", זמן טוב לקיים את שירת ההלל "אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר" המעניקים לנו מתיקות, בִּישוּם, שורשיות, וזו העת להתחיל את העיקר, לדלג ולהגיע אל אהבה, זוגיות שמחה אחווה ורעות.

חייה כהן - אשת חינוך, אשת עסקים, ואמנית, מחברת הספר 'הדרך לחופה'

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן