חדשות כיפה

"עבורי קריעת ים סוף זו מציאות יומיומית"

בחג החירות - בליל הסדר, נשב ונספר את סיפור יציאת מצרים. ניזכר באותות, ובמכות, במופתים ובניסים. סיפורה של א' הוא סיפור יציאת מצרים בן דורנו, וכמו אז גם אצלה התרחש סיפור של גאולה, מתוך אחריות אישית כלפי עצמה וכלפי ילדיה.

צילום: shutterstock

את א' פגשתי לפני כשבועיים, בכנות, חששתי שהפגישה לא תצא אל הפועל, דרוש הרבה אומץ לספר בפני אדם זר את הסיפור הכואב שחיית בו במשך שנים, והמאמצים הרבים הנעשים על מנת להגן עליה כבר גרמו לי להבין שאולי זה לא יקרה, אבל היא הגיעה.

כשנכנסה המתנתי מספר שניות כדי להבין אם מישהי נוספת צריכה להיכנס, לא יודעת למה ציפיתי אבל מעט הופתעתי. נעמדה מולי אישה מחוייכת ומלאת חן, הזכרתי לעצמי באילו נסיבות התכנסנו והתיישבנו לשוחח. כל אותן דקות אני מוצאת עצמי חושבת עד כמה חיצוניות יכולה לתעתע.

במדינת ישראל קיימים 14 מקלטים עבור נשים נפגעות אלימות המפוקחים על ידי משרד הרווחה - עמותת בת מלך מפעילה את שני המקלטים היחידים מביניהם, המיועדים לנשים דתיות וחרדיות . מטרת העל היא אינה למלא מקלטים, אלא לתת לכל אישה הזקוקה לכך, את המענה המיטבי עבורה ועבור משפחתה. רק לאחר שכל המאמצים לסייע לה בתוך ביתה, אם על ידי צווי הרחקה, או בשהות אצל משפחה אחרת עלו בתוהו, מופנית האישה למקלט. ואכן, מגיעות למקלטים נשים שהן על קצה הרצף הטיפולי מבחינת האלימות, ואשר בני זוגן מוגדרים ברמת מסוכנות גבוהה, וזו למעשה הדרך היחידה לסייע ולהגן עליהן.

בכל בזמן נתון מתגוררות במקלט 12 משפחות - 12 נשים וכ- 40 ילדים בטווח גילאים רחב, מתינוק בן יומו ועד ילדה בת 14 ונשים בהיריון. מטרת הבית להעניק מחסה, מקום מוגן אשר מייצר פסק זמן מטירוף המערכות אשר חייתה בו. במקלט היא מתחילה לראשונה לנשום, ולהבין את זכויותיה כלפי עצמה וכלפי ילדיה. עד הגעתה למקלט, היתה האישה עסוקה בהישרדות, מעגל האלימות שהיתה חיה בו הפך אותה לשורדת, שכל מטרתה להגיע בחיים ליום הבא.

צילום: shutterstock

 

יש דברים שעולים רק בחדרי הטיפולים

לדברי יו"ר העמותה, עורכת הדין צילית יעקובסון: "נשים שמגיעות למקלט חוו מגוון של סוגי האלימות - פיזית או רגשית – שזהו טרור פסיכולוגי של ממש, ויש מהן שאומרות כי זו האלימות הקשה ביותר, כי היא הופכת אותה לנטולת עמוד שדרה. ישנה אלימות כלכלית – שמקורה בצורך לשלוט ואין למצב הכלכלי של בני הזוג שום קשר. ישנה אלימות מינית שהיא נוראית, אבל אם האלימויות האחרות לא היו מדוברות, איך על זו היא תדבר? רק בשלבים מאוחרים בחדרי הטיפולים היא מתחילה לצוף, ועד לאותו שלב אופפת אותה עננה של שתיקה. אלימות רוחנית, בה הבעל משתמש במצוות ככלי לשליטה והשפלה, והוא מחליט אם לתת לה לקיים מצוות או לא. המציאות הקשה הזו חוצה גבולות ומגזרים - מגיעות למקלטים נשים מההתיישבות, מהפריפריה, מערים שונות, חוזרות בתשובה, כיפות סרוגות, חרד"ליות, חסידות, ליטאיות, אקדמאיות, או חסרות השכלה אקדמית, מכל זרם ומכל מעמד סוציואקונומי. ומה שמניע את האלימות, זה הסוד הגדול, תחושת ההסתרה שאיש מלבדנו לא יודע על כך, ומי יאמין לך כשתספרי, הרי נראות המשפחה מבחוץ חשובה לכולן, אף אחת לא רוצה שיידעו שמאחורי המעטפת  היפה של בני הזוג, מסתתר גיהנום עלי אדמות. נוסף על כך מתלווה לזה גם בידוד חברתי שמתחיל בצעדים קטנים, עד שבסופו של דבר האישה נותרת לבדה במערכה, מגוננת על פיסת מעטפת מחוללת. כשאישה מגיעה למקלט היא כבר נרמסה בכל מובן, שנים שהיא חיה כך ובכלל לא סיפרה לעצמה את הסיפור כפי שהוא במציאות. אבל מצד שני, כשהיא מגיעה, היא לומדת להזדקף מחדש".

 

סיפור יציאת מצרים בן דורנו

בדקות הראשונות לפגישה עם א' השיחה קולחת, והיא משתפת בצורה כנה את סיפור ההיכרות בינה לבין בעלה - בשלב מסוים המילים כבר זורמות החוצה בפחות קלות, עושה רושם שהיא חווה קושי - אני מבינה לליבה ומציעה לה שנעצור - לאחר נשימה עמוקה ומחשבה היא משיבה "אני רוצה להמשיך, באתי להודות".

בחג החירות, בליל הסדר, נשב ונספר את סיפור יציאת מצרים. ניזכר באותות, ובמכות, במופתים ובניסים. סיפורה של א' הוא סיפור יציאת מצרים בן דורנו, וכמו אז, גם אצלה התרחש סיפור של גאולה, מתוך אחריות אישית כלפי עצמה וכלפי ילדיה.

היא גדלה בעיר גדולה במרכז הארץ במשפחה ליטאית, את בעלה הכירה בשידוך ותוך מספר פגישות התארסו, העובדה שמשפחותיהם הכירו כבר בעבר, הרגיעה את הצדדים והעניקה לכולם ביטחון שהשידוך קרוב לוודאי יעלה יפה ויהיה מוצלח.

 

מתי את מבינה שיש כאן בעיה?

"זמן קצר אחרי החתונה הוא החל לנתק אותי מבני המשפחה שלי. הוא היה מציב תנאים ברורים מתי מותר לי לדבר איתם, ועל מה, עד שבשלב מסויים לא נותרה לי ברירה, הפסקתי לתקשר איתם באופן חופשי ורגיל, והייתי נפגשת איתם מחוץ לבית בהזדמנויות נדירות. בשלב הזה הוא כבר היה מכה אותי, חוויתי כל סוג של אלימות, הוא היה שתלטן עד לפרטים הקטנים ביותר, עם מי דיברתי, למה, מה יש לי בתיק, כמה כסף נשאר לי בארנק. גם כשילדתי והוריי הביאו לנו סכום כסף במתנה הוא סירב לקבל אותו, אני הייתי מעוניינת מאוד בעזרה הזו ולכן אחרי ששאלתי רב קיבלתי היתר להשתמש בו לצורכי הבית, וכך עשיתי. החבאתי את הכסף והשתמשתי לפי הצורך. לא היה לי ספק שנדרשת כאן עזרה עבורו, אבל האמנתי שיש בי את הכוחות לכך ושהחיים שלנו יכולים להיות טובים יותר".

צילום: shutterstock

 

פתאום התחלתי להבין עם מה אני חיה

"בשלב מסוים החלטתי לכתוב מכתב למומחית בתחום הזוגיות, בעלת טור קבוע בעיתון, על מנת שתכווין אותי כיצד לסייע לו. זה דרש ממני המון אומץ וכוחות להחליט לשבת לכתוב מה הקשיים שאני חווה בחיי הנישואין, ידעתי שאנבור בכל המקומות הכי כואבים וחששתי מהסיטואציה. כשסיימתי לכתוב אותו, קראתי ונבהלתי, פתאום התחלתי להבין עם מה אני חיה. אם עד עכשיו חייתי כדי לשרוד ולא שמתי לב כי יום רדף יום, כשראיתי לנגד עיניי את הרשימה התחלתי להילחץ. לקח לי זמן להחליט שאני באמת מוכנה לחשוף בפני אדם זר את המכתב וחששתי כל הזמן הזה שהוא יגלה אותו. הייתי מחביאה אותו במקום מסוים ולאחר זמן מה נכנסו בי ספקות שאולי המקום לא מספיק בטוח והייתי משנה מיקום כל הזמן. במשך שבועיים לא הצלחתי לאכול ולשתות, מה גם שלא היו לי אמצעים להעביר את המכתב למערכת העיתון ולכן בחשש גדול פניתי לחברה שהדריכה אותי כיצד לשלוח אותו באמצעות הדואר האלקטרוני שלה, ושלחתי אותו בחרדה גדולה.

לאחר מספר ימים אני מקבלת שיחת טלפון מעורכת העיתון, היא מספרת לי שהמומחית שפניתי אליה קראה את המכתב ושדברים כאלה לא ניתן לכתוב בעיתון, אבל מאחר והם קשים מאוד והיא לא רוצה להותיר אותי בלי מענה היא הסבירה לי שבעלי צריך לעבור אבחון יסודי, וגם אם הוא יסכים לעבור אותו והוא יטופל, שאדע שכמעט בלתי אפשרי לחיות כך. לשאלתה האם מישהו בסביבה שלי יודע על כך או מעורה בפרטים, עניתי שלא, ושגם מאמא שלי הוא ניתק אותי. היא התחננה בפניי שאמצא מישהי לדבר איתה ושאם לא אעשה זאת, אני יכולה להגיע למצב חמור מאוד. השיחה איתה הכניסה אותי לחרדה, פתאום כששמעתי אדם זר אומר לי את מילים הללו, הבנתי עד כמה מצבי קשה.

התקשרתי אליה שוב בשעת לילה מאוחרת, היא ביקשה לומר לי כי אבא שלה הוא רב חשוב ושמע ממנה את הפרטים, ושלדבריו ש'לגדל ילד להורים גרושים זה מאוד קשה, אבל זה יותר קל מהמצב בו אני חיה. ושעליי לעשות דבר מה בנדון ולא לחיות אפילו עוד יום אחד במצב הזה'. לא היה לי ספק שהיא צודקת, ראיתי במו עיניי איך מיום ליום המצב רק הולך ומידרדר.

מאורעות היום והשיחות עם עורכת העיתון העצימו בי ידיעה חדשה שהחלה לקנן בי במשך הימים האחרונים, הידיעה הברורה, שאיני מסוגלת לחיות כך יותר. לא העלתי בדעתי שההבנה הזו תוביל אותי בסופו של דבר למקלט".

 

"אני זקוקה לעזרה וצריכה שתשמעי אותי"

"הגילוי המרעיש, הצהר שנפתח בפניי והידיעה שמישהו שותף במובן מסוים למצב, הביאה אותי להתקשר אליה שוב למחרת, ביקשתי הכוונה. לראשונה בחיי נחשפתי למושג 'מקלט', והיא נתנה לי מספר טלפון של מישהי שיכולה לקשר אותי אליו. ושוב, בדיוק כמו אתמול, היא שבה והתחננה שאשתף מישהי במצב שלי. הראשונה והיחידה שחשבתי עליה הייתה אותה חברה ששלחתי דרכה את המכתב למערכת העיתון. היא הופתעה לראות אותי באמצע יום עבודה אבל באותה מידה גם שמחה. אמרתי לה שאני זקוקה לעזרה, אני צריכה שהיא תשמע אותי, אבל זה לא יהיה לה קל, אז אם היא חושבת שהיא לא תעמוד בזה שתגיד לי. היא רק השיבה: 'כל מה שתרצי' ומאותו רגע המילים לא פסקו, הסיפורים שעד לאותה עת לא יצאו מעולם מפי, נשמעו לראשונה גם לעצמי. החוויה הייתה מטלטלת וחדשה עבורי, ולראשונה הרגשתי שמותר לי להתפרק.

השלב הבא היה לבקש ממנה מספר טלפון של רב על מנת שיאשר לי להשתמש באמצעי מניעה, רציתי תשובה הלכתית, לכן תיארתי לו את מצבי ועל אף ששמע רק אותי הוא אישר זאת, וביקש שאשתף בכך את בעלי. אמרתי לו שאני חוששת מכך ומפחדת ממנו מאוד, תשובתו הייתה: 'אם הגעת למצב שאת מפחדת מבעלך, את צריכה לפנות ל'בת-מלך'".

צילום: shutterstock

 

מה הרגשת כששמעת את דברי הרב?

"התחושות בתוכי היו מעורבות וקיצוניות, מצד אחד שמחתי על האישור ומצד שני הבנתי שאני חיה בתוך טירוף וחששתי מאוד לחזור הביתה. אחרי מחשבה החלטתי להתקשר למספר הטלפון שהביאה לי עורכת העיתון בשיחתנו האחרונה. גוללתי בפני האישה שענתה לי את סיפורי, ואמרתי לה שאני זקוקה לעזרה, שאיני יודעת מה לעשות. היא הסבירה לי שאין אפשרות להגיע ישירות למקלט, ועל הדברים לעבור בצורה מסודרת דרך המרכז למניעת אלימות במשפחה, המופעל על ידי הרווחה. רק בשלב מאוחר יותר הבנתי שדיברתי למעשה עם יו"ר העמותה.

בהמשך להוראותיה, התקשרתי למרכז לבריאות המשפחה, ביקשתי מענה בדחיפות ובאמת לאחר מספר דקות יצירה איתי קשר עובדת סוציאלית. ביקשתי עזרה דחופה, הסברתי לה שאני חוששת לחזור הביתה, והיא השיבה לי שיש לקבוע פגישה מסודרת, לא מצאנו שעה המתאימה לשתינו והיא הציעה שניפגש בשבוע הבא. זה שבר אותי. לא ראיתי את עצמי בכלל חוזרת הביתה, המחשבה שאצטרך להיות שם עוד כמה ימים ריסקה אותי. חזרתי הביתה, והסטירה שחטפתי ממנו כשנכנסתי, הייתה עבורי סוג של וידוא הריגה.

מיד כשהוא יצא התקשרתי אליהם שוב, התחננתי לעזרה ונענתי בתשובה שכרגע אין אפשרות, סיפרתי לה שברגע זה ממש חוויתי אלימות ושאני נואשת לעזרה. היא ענתה לי שאם אני רוצה, עליי להגיע עכשיו, מאוחר יותר כבר לא יתאפשר להיפגש בשום מצב. הגעתי לשם רועדת בכל הגוף, שיתפתי אותה במה שקרה, והיא שאלה ואתי אם אני יודעת מה זה מקלט. עניתי שרק עכשיו אמרו לי שיש דבר כזה והיא העמיקה בהסבר וחידשה לי הרבה מאוד דברים. התנתי את היציאה למקלט בכך שהוא יהיה מותאם לציבור חרדי והיא אמרה שתברר אם יש בו מקום עבורי".

 

מאיפה היו לך הכוחות לחזור שוב הביתה?

למרות שלא רציתי לחזור הביתה, לא נותרה לי ברירה, סיכמתי איתה שאם קורה משהו, אזעיק משטרה, או כונן של הרווחה, וכי עליי להיות אסרטיבית וחזקה מולו ולהראות שגם לי יש מקום בבית. מאותו יום שדיברתי עם עורכת העיתון כבר לא ישנתי בלילות, פחדתי להיות בבית, הרגשתי שאני במצב חמור של סטרס פיזי ונפשי, כל הגוף כאב לי. כל יום שעבר אחר כך ושרדתי היה נס, כעבור מספר ימים הודעתי להם שאני לא יכולה יותר ואני רוצה לצאת למקלט, הגעתי לחתום על טפסים וסיכמנו מתי תאסוף אותי מונית מהבית, ועד אז עליי להיות מוכנה יחד עם הילדים. פחדתי מהצעד שאני הולכת לעשות, פחדתי שמשהו ישתבש, כשאני מסתכלת אחורה אני אומרת לעצמי, איזה נס שהשם נתן לי את הכוחות לעשות את הצעד הזה, זה לחצות את ים סוף ממש. חלון ההזדמנויות שלי לארגן את התיק ולצאת היה ממש קצר, וברגע שיכלתי התחלתי להעיף דברים לתוך המזוודה. הילדים שאלו אותי לאן נוסעים ואם אבא יבוא והאם הוא מסכים לזה, עניתי שכן והסברתי להם שנוסעים לטיול ויכול להיות שהוא יצטרף. בנסיעה במונית הסברתי להם שאנחנו נוסעים למקום עם הרבה ילדים ושיהיה שם כיף. כל משך הנסיעה המתח הרג אותי מבפנים אותי והייתי בקריסת מערכות".

 

"לא נבראתי לחינם וגם לא כדי לשרת מישהו"

"ברגע שנכנסו למקלט הרגשתי בחלום. הייתי בגיהינום והגעתי לגן עדן, מהרגע שנכנסנו קיבלו אותנו בכל כך הרבה אהבה וחום. לראשונה הילדים שלי הרגישו בטוחים להתרחק ממני מעט ולהתנתק לי מהחצאית. הגעתי לחדר נקי, מרווח, עם ריח טוב, שרק מזמין אותי להיכנס אליו ולהיות חלק מהמקום. הגעתי לגאולה, גן עדן עלי אדמות. אני לא חושבת שיש עוד מקום כזה בעולם כולו. מקום מלא הכלה והבנה, מקום שבו הכל רוצים בטובתי. הגעתי מחוסר כל-כך גדול למקום בו אני מרגישה כמעט כמו בת יחידה. יש תחושה של לכידות, של משפחה אחת, אנחנו יושבות בערב ומספרות את הדברים אחת לשנייה עד כדי שאנחנו יכולות כבר לצחוק על זה.

יש כאן צוות טיפולי מדהים שמדבר כל הזמן בגובה העיניים, ועוזר לי לצאת מהמקום הנמוך בו אני נמצאת. מתקדמים איתי שלב אחר שלב בסבלנות אין קץ ונכבדות כל כך גדולה. ההרגשה הזו שסוף סוף אני כן שווה, המילה שלי כן חשובה, הרגשות שלי הן לא סוד גרעיני, אלא משהו שאפשר לשתף בו, והם באמת מעניינים מישהו. והכל עטוף בהמון אהבה ובחשיבה מדהימה על כל פרט ופרט מהגדול לקטן, גם בצרכים הבסיסיים והכלכליים שלי ושל כל ילד בנפרד, בחשיבה על החגים שאנו עוברות לבד, מתמודדות עם דברים לא פשוטים בכלל יום אחר יום, חודש אחר חודש תמיד יש משהו שישמח אותנו. מתנות קטנות, חבילות עטופות או בכלל ההרגשה שאנו חשובות. ממש בנות מלך.

היום בזכות המקלט אני מבינה שיש לי מקום בעולם- לא נבראתי לחינם וגם לא כדי לשרת מישהו, אלא כדי לעשות את התפקיד שלי. להתקרב לבורא עולם מתוך ייעוד. יש לי שליחות משלי ואני אגשים אותה, החיים לא נגמרו, הם מתחילים עכשיו מחדש. אני קמה כל בוקר בתחושה של הודיה".

פרידה מאחת מנשות המקלט

פרידה מאחת מנשות המקלטצילום: עמותת בת מלך

צילום: עמותת בת מלך

מטבח המקלט - אין מבשלת והנשים מבשלות בו כרצונן

מטבח המקלט - הנשים מבשלות בו באופן חופשיצילום: עמותת בת מלך

צילום: עמותת בת מלך

 

יש מסר שאת רוצה להעביר לנשים שקוראות את הכתבה?

"אנחנו תמיד מסכימות בינינו, שכל אחת שתצא מכאן, תצעק את זה בקול על מנת שכל אישה שחווה דברים כאלה תדע שיש מענה, שיש פתרון למצב שלה, שהיא לא נועדה לסבול, ושאפשר לצאת מהמעגל הזה. חשוב לי שבלניות תדענה על כך, ומדריכות כלות – שעושות עבודת קודש אבל לפעמים מכניסות אותנו לבורות עמוקים, חשוב שבנות בבית הספר תלמדנה ותדענה כיצד לזהות נורות אדומות בקשר עם בחור, כדי שלא תגענה לזה בכלל. 

מאז שהגעתי למקלט אני חוצה את ים סוף בכל יום מחדש. יש לי את הכוחות לכך, ודואגים להטעין אותי בכוחות האלה. לא הכל ורוד, אבל אני מרגישה משוחררת ויכולה לנשום. אני יכולה לקחת אוויר טוב, להסתכל על הנוף, ולראות את העולם בצורה אחרת".

תספרי. תעזי, תפתחי. את תמצאי אנשים שיאמינו לך

אני מבקשת מגברת עינת אנגלמן –אשר מנהלת את אחד המקלטים של בת מלך, לציין נקודות חשובות שיש לשים לב אליהן בקשר עם בן זוג אלים: ראשית, לכל אחד מאיתנו יש צורך באהבה, באכפתיות. אנחנו רוצים לחוש שאנחנו משמעותיים וחשובים לבן הזוג שלנו ושאנחנו "הכל בשבילו". הצורך הזה הוא חיוני וחשוב אך יכול להיות לו גם מחיר כבד. ישנם מספר סימני אזהרה שיכולים לסייע לזהות גבר אלים:

אם בן הזוג מחזר אחריך בדרך שנראית לך מוגזמת.

אם הוא לא מאפשר לך לקיים קשר עם בני משפחה וחברות.

אם כשאת לא זמינה הוא כועס ודורש לדעת עם מי דיברת ועל מה.

אם הוא קנאי, דורש שתתלבשי בצניעות, כועס כשאת מדברת עם גברים אחרים.

אם הוא מאיים שיתאבד במידה ותעזבי אותו.

עוד לפני החלטה על נישואין כדאי להיפגש עם אנשים נוספים, לשמוע חוות דעת נוספות, לראות כיצד הוא מתמודד עם סיטואציות שאינן נוחות לו וכיצד הוא מתמודד כשיש ביניכם חוסר הסכמה.

חשוב שתזכרי:

אסור לו בשום אופן להכות אותך, גם אם הוא מתרץ זאת בפסקי הלכה שקריים או בתגובה להתנהגות שלך.

גברים אלימים רבים מאיימים שאם תספרי על מה שמתרחש בבית אף אחד לא יאמין לך. הם מאיימים שכולם יידעו ויבינו שבת הזוג משוגעת ואולי אף ייקחו לה את הילדים. הם עושים זאת כדי לשמור את הסוד ואת השליטה שלהם על המתרחש בבית.

תספרי. תעזי, תפתחי. את תמצאי אנשים שיאמינו לך וירצו לסייע.

בכל זוגיות ישנם גם חילוקי דעות ולעיתים אף מריבות, בכל זוגיות אנחנו באים לקראת האחר. כדי לדעת אם מדובר בקשיים רגילים או בזוגיות שיש בה בעיית אלימות כדאי לבדוק שהבקשות הנן סבירות, שהן לא פוגעות בי ושיש הדדיות בקשר - גם בת הזוג יכולה לבקש ולהעיר, ושיש יכולת של בן הזוג להתמודד גם עם מצבים שבהם בת הזוג לא נענתה לבקשותיו.

 

בסיום הראיון עם א' אני שואלת אותה האם יצרה קשר עם עורכת העיתון, "התקשרתי אליה השבוע", היא עונה, "אמרתי לה, אני חייבת להודות לך, את פתחת לי את השער לגן עדן. היו לי בסך הכל שלוש שיחות טלפון איתה, והיא הצילה לי את החיים".

 

 

 

 

לפניות לקו החם של בת מלך ניתן לפנות למספר 1-800-292-333, באמצעות דף הפייסבוק של בת מלך או באתר בעמותה.

31.03.2018

1. דמגוגיה (נפגע בת מלך)

דמגוגיה של מאמר
הצגת כל הגברים כפוגעים
הרס משפחות
ארגון של טרור פמינסטי
בגלל ארגון זה נהרסה לי משפחה
למרות שהוכח שכל הכפשותיהם היו שקר
הם הסיתו את האישה
ויתנו דינם על כך

דווח על תגובה לא ראויה
04.04.2018

2. כל הכבוד לעמותה ואנשיה ברכת ה' עליכן (יוסי)

ויש לשבח גם את הרבנים האוזרים אומץ לפרק משפחות שיש בהן אלימות בלתי אפשרית

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2018

3. גבר יהודי לא מכה את אשתו (אלי)

זה מנהג של גויים,

בכתובה אנחנו מתחייבים להתנהג:
כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון..
תרגום: כהלכות גברים יהודיים שעובדים ומכבדים וזנים ומפרנסים ומכלכלים ומלבישים ומקשטים את נשותיהם..
ככה גבר יהודי צריך להתנהג.

יהי רצון שנזכה להיות גברים יהודיים ושנכבד את נשותינו,
ומזה ה' ישפיע עלינו ברכה עד בלי דיי.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הלווייתו של הרב קנוהל צילום: ללא קרדיט

נשיא המדינה על הרב קנוהל: "עדינותו ורגישותו היו לו לדרך ולתורת חיים"

קרא עוד