בתחילת חודש אפריל האחרון, צלצל טלפון במשרדה של רחלי גנות, מנכ"לית חברת ההייטק החרדית 'רייציפ'. על הקו הייתה שרת התרבות והספורט, מירי רגב שהתקשרה לבשר לגברת שהיא נבחרה להדליק משואה בטקס יום העצמאות הקרוב, הסיבה: תרומתה האדירה לחברה החרדית ושילוב נשים חרדיות בשוק ההייטק.
הדבר שרחלי לא שיערה הוא, שבמקביל להכרזה המרגשת, תתחיל באופן מפתיע ולא צפוי סערה שבשיאה תיפתח תיבת פנדורה, ותחשוף את אחת הנקודות הכואבות בחברה החרדית בכלל, ואצל הנשים בפרט: סוגיית השכר הנמוך. נשים חרדיות רבות טענו כי המדינה אוהבת להתפאר בהן באירועים רשמיים ולאומיים, אך לא עושה די והותר כדי לתגמל אותן מבחינת גובה השכר.
נשים רבות סובלות משכר נמוך מסיבות שונות - תגמול שכר שעתי, מיעוט שעות, וחוסר יכולת להתמקח עליו. אולם, הנשים החרדיות הדבר מקבל ביטוי בצורה כואבת יותר, מספיק להסתכל על מתכנתות חילוניות ולגלות שהשכר הממוצע שלהן יהיה בסביבת ווב יהיה כ–12 אלף שקל בחודש, לעומת שכר של 8,500 שתקבל מתכנתת חרדית.
המשואה מאז נדלקה, והסערה סביבה דעכה. אולם, האירוע הקטן הזה מייצג את השינוי שעובר על החברה החרדית בכלל והנשים בפרט. נשים חרדיות, נכון לשנה הזו, מהוות רק 1% מכוח העבודה בתעשיית ההיי-טק בישראל למרות שמעל ל-70% מהחרדיות עובדות. ב-2017 למשל, סיימו כ-650 חרדיות את לימודי התכנות בסמינרים, מתוך 7,500 תלמידות בכלל המקצועות, ובמקביל, לומדות כיום כ-700 חרדיות לתואר ראשון במדעי המחשב.
כדי לקבל דוגמא נוספת לגודל האפליה אפשר להתבונן במחקר שפורסם ממש לאחרונה שהראה כי באינפיניטי לאבס, זרוע ההכשרה של מטריקס, מכשירים עובדים חסרי ניסיון לתפקידי פיתוח תוכנה במשך שישה חודשים ומבטיחים להם משכורת של 16.5–10.5 אלף שקל בחודש בשנתיים הראשונות - פי שניים משכרן של הנשים החרדיות שעובדות כאמור 90% משרה ושכרן לא אמור להיחתך ככה.
ברשות לחדשנות מסבירים, כי מספר הלומדים מדעי המחשב ומספר העובדים בתחום התוכנה לא עלה כבר עשור ולמרות ריבוי המשרות בתעשיית ההיי-טק והשכר הגבוה - קיים מחסור של כעשרת אלפים עובדים בענף. אך למרות זאת, העובדות החרדיות מנותבות למסלולים של חברות כוח אדם שמנצלות את העובדות במשכורות נמוכות לתפקידים שלא בהכרח תואמים את יכולותיהן. אחד הפתרונות הקלים יחסית לשינוי התופעה הוא רפורמה והתערבות ממשלתית. כיום, יותר מ-80% מהתקציבים של המדינה מושקעים במאמצים לשלב גברים חרדים בשוק התעסוקה. בדרך הן שכחו את הנשים החרדיות שכבר נמצאות שם מזמן, עוד הרבה לפניהם, ובאחוזים גבוהים יותר מהם ועדיין מחכות למענה, הבעיה הנוספת שעולה מאותה חלוקה, היא מסלולי ההכשרה שאליהן מייעדים את הנשים החרדיות שלרוב יהיו בספקטרום של תחומי הוראה ועזר ברפואה ועד לבודקות תוכנה. תחומים שיחסית השכר בהן נמוך.
חרדיות רבות כבר הבינו שהן מזמן לא עוד נישה נוחה לכתוב עליה בעיתון, או להתהדר בה כשרוצים להראות את שילובן בחברה. הכוח שהן מביאות עמו לשוק התעסוקה הוא אדיר, יעידו על כך המעסיקים הרבים שהבינו זאת מהר מאוד, וממהרים לשמור עליהן בשלל תנאים נוחים: שעות עבודה נוחות, משרות גמישות, סביבת עבודה נטולת גברים זה רק חלק ממה שהן מקבלות. אולם, זה לא הכול. חרדיות רבות אשר מאסו להרגיש את הניצול הזה, דורשות הכרה בכוח העבודה שלהן בצורת העלאה בשכר. גם בכנסת הנוכחית מודעים לבעיה הזו, וגם שם במספר פעמים שונות, נזעקו חברי הכנסת החרדיים (בראשם של ח"כ מקלב) על הנושא ודרשו בפני שר הכלכלה שיתערב אופן מידי בבעיית הניצול הזו. במשרד הכלכלה טענו מצדם, שהם מודעים לבעיה ומנסים להתוות פתרון הולם לתופעה הזו. הנשים החרדיות יודעות שמהכנסת ומהמעסיקים לא תגיע הישועה, וכמאמר הפסוק "אם אין אני לא מי לי" הן כבר מבינות מזמן, שרק כוחן יהיה בעזרן. המחאה הקטנה שפרצה סביב טקס הדלקת המשואה היא רק ההתחלה של מה שנראה קמפיין ME TOO הבא של הנשים החרדיות, ואנו הולכים לשמוע על כך הרבה בקרוב.
גלעד ניומן - מנכ״ל Dale Carnegie ישראל, חברת הדרכות והכשרות עולמית שמתמחה בשיפור ופיתוח מיומנויות אישיות לארגונים וחברות.