כל מה שלא אעשה השנה בליל הסדר

מה אני לא אעשה בפסח השנה:

• לא נסתובב כולנו בין כל החנויות לחפש שמלות "לא ילדותיות ", כמו שהבכורה מבקשת, ולא שמלות "של נסיכות", כמו שהקטנה אוהבת.

• לא נכין, אני והילדים, חבקי מפיות מקרטון ממוחזר ומקשוט, ונכתוב עליהם את סידורי הישיבה של כל האורחים.

• לא נפרוש מפה לבנה ארוכה, וגברת סנדווי'ץ תעמוד שם מקדימה ותגיד לי "אימא עוד קצת לצד שמאל, זה לא שווה בשני הצדדים".

• לא אכריח אותם לישון בצהריים כדי שיהיה להם כוח לערב הארוך, ולא אשמע את מר בחור אומר לי "אימא, לקרוא ספר זה גם לנוח. המוח עובד אבל הגוף נח".

• לא אזהיר אותם שלא יטפטף להם היין על הכריות של סבא וסבתא, שהם סחבו מהמיטות, כדי לשבת בהסבה על הכיסאות.

• השנה לא אשמע אותם מתרוצצים בכל הבית מחפשים את האפיקומן הנכסף, ואחרי שימצאו לא אצחק מלראות אותם מנהלים משא ומתן עם סבא, על מה הם יקבלו תמורתו.

• לא אראה את בת הזקונים עם פרצוף מתרגש ורגליים רועדות, עומדת על כיסא, מסתכלת ישירות אלי לבדוק אם אני שומעת אותה שרה את "מה נשתנה". גם את כל האחרים לא אשמע מזייפים איתה יחד.

• לא אנסה לפצח את החידות שהם הביאו מבית ספר.

• לא אזהיר את מר בחור "חריפה החזרת הזו. בזהירות. תנסה רק קצת".

• לא אשעין עליי את הקטנה, שכבר חצי נרדמת לקראת הסוף ואגיד לה "עוד קצת מותק. את בטוחה שאת לא רוצה ללכת לשכב על הספה?"

• הבכורה שלי לא תסתובב עם קערה ונטלה, ותעזור לכל האורחים לנטול ידיים בלי שיצטרכו להגיע לכיור. זה התפקיד שלה כל שנה. אבל לא השנה.

• לא נצחק כולנו, שכל הילדים יקפצו יחד כדי לקרוא את "חכם, מה הוא אומר"  וגם לא נחייך שדווקא סבתא החליטה לקרוא מה אומר הרשע, כי אף אחד לא מתנדב אף פעם במקומה.

• השנה, לא נשים על הכתפיים מפיות בד עם מצה בפנים כמו עבדים, ונסתובב בטור מסביב לשולחן ב-"עבדים היינו".

• לא נעשה תחרות שוב, מי זוכר את " אחד מי יודע", עד הסוף בלי להציץ בהגדה.

• השנה לא אעלים עין שוב, כמו שנה שעברה, בזמן שהנער ימלא את הכוס שלו מהיין של המבוגרים, ולא מיץ ענבים כמו שהוא אמור.

• לא אחבק את הסנדוויצ'ית, כשמישהו ייכנס מכוסה בסדין לבן, בדיוק שנפתח את הדלת לאליהו הנביא והיא תיצמד אליי בבהלה כמו כל שנה.

• לא אגיד להם "אצלנו לא מסתכלים " כשסבא וסבתא יטפטפו טיפות יין בעשרת המכות לתוך צלוחית, ולא אצטרך לבלוע חיוך כשאראה שהם בכל זאת מציצים.

• השנה, לא נשפוך קצת מהגביע היין של אליהו הנביא בבוקר, לפני שהילדים מתעוררים, בגלל שדבר ראשון שהם עושים בבוקר זה לבדוק אם אליהו שתה מהיין שלו בלילה.

מה אני כן אעשה:

אתגעגע ואבכה.

כי הילדים שלי בפסח אצל אבא שלהם.

וכשיברכו אותי "חג שמח" אני אחייך ואומר תודה,

אבל אדע,

שחג שמח יהיה לי,

רק בשנה הבאה.

לכל הטורים של שלומית, היכנסו!