בזמן האחרון אני קוראת המון פוסטים שטוענים שהפתרון לעובדה שלרווקים יש פי 500 הצעות מלרווקות היא, שימו לב: להציע קודם לבחורות! עכשיו תרשו לי בבקשה לצחקק בקול. איך העובדה שאני בתור בחורה, אשמע x הצעות שלא רלוונטיות אלי בכל מקרה כי הבחור לא מעוניין תקדם אותי לאנשהו? מה יעזור לנו לשמוע דחיות נוספות יותר ממה שכבר יש לנו? במיוחד לאור הפנינים הנפלאות שיש לבחורים לומר כשהם מסרבים להצעה... מה הרעיון? לתת אשליה שיש הצעות? אני אוותר על התענוג, תודה. מספרית, כמות הדייטים תישאר אותו דבר כי הרי צריך שניים לטנגו, מה שיתווסף זו כמות גדולה יותר של דחיות. וזה רבותיי, לא משהו מקדם או מעצים.
מה הפתרון שלי? לא לשתף פעולה עם בחורים שיוצאים עם בחורות במקביל, או פוסלים על עדה או צבע שיער או עור. ובעיקר עם חסרי המודעות העצמית שנראים כמו אורנג אוטנג ביערות הגשם ובטוחים שכל מי שלא נראית כמו וונדרוומן היא מכוערת על. פשוט לא להציע להם. אני מוצאת את עצמי לעתים מתעניינת כדרך אגב לגבי בחורים, אצל מישהו שמכיר אותם ואני נתקלת בפחד מצד אנשים לשדך.
הרוב טוענים שהם מפחדים מהתגובה של הבחור למשמע הצעה שהיא פחות "אטרקטיבית" משחקנית קולנוע או דוגמנית ולכן הם נמנעים מלנסות להציע בחורה שהיא פחות מ"מושלמת". השאר פשוט לא רוצים לקחת אחריות. ואני שואלת את עצמי, איך הגענו למצב הזה? איך הפחד הזה גובר על הרצון של אנשים להכיר בין בחור ובחורה שיכולים להסב אושר אחד לשני עד לשארית חייהם? לרוב, הדברים לא תמיד כמו שהם נראים. לא תמיד מה שאתה בטוח שהוא או היא מחפשים זה מה שבאמת. תשאלו, תתעניינו, תנסו. זה לא עולה כסף, אבל זה שווה הרבה יותר מכל זהב שבעולם.
אלינור רחימי - מעצבת גרפית, בעלת סטודיו נחליאלי וכותבת רשת.