"איבדתי את החשק" היא הביטה בו ובי במבט מתנצל, ואחרי מחשבה הוסיפה "אני חושבת שפעם היה לי חשק לחיי אישות, אבל הוא אבד. מתי? זו שאלה טובה. אני זוכרת כשהתחתנו וממש רציתי וציפיתי שרק ניגע ונחזיק ידיים. כל כך התרגשתי מכל מגע, אבל נראה לי שכבר אז ציפיתי ורציתי את החיבוק והרומנטיקה, ואיכשהו כל החלק הנוסף של חיי האישות לא הלהיב אותי במיוחד. שיתפתי פעולה, ואפילו הסתקרנתי, אבל זה כאב בהתחלה ואחר כך היה נעים ונחמד, אבל לא הבנתי מה ההתרגשות הכל כך גדולה.
אחר כך הגיעו הריונות ולידות, שבעה ילדים שנולדו לנו לאורך 17 שנות נישואים, ולא הספקתי כמעט לחשוב ולהתעסק בזה... במחשבה שניה התעסקתי בזה בערך כל לילה כשאבנר בעלי הביט בי בציפייה, והייתי צריכה להחליט, כן או לא - כן לחיי אישות הלילה או כן ללכת לישון מיד ולהיכנע לעייפות. בדרך כלל התשובה היתה לסובב את הגב ולהירדם, אבל פעם בשבוע ולפעמים קצת יותר התשובה הייתה להיות ביחד. אבל זה לא ממש שהיינו ביחד, כי המחשבות שלי היו בורחות לסנדביצ'ים לילדים שצריך להכין בבוקר ולתפריט שאכין לשבת. וזהו...תוך זמן קצר הלכתי לישון.
אז שאלת אותי למה פעם בשבוע בערך אמרתי כן?" אפרת עצרה רגע והרהרה, "סיבה אחת היתה שרציתי להרגיש שאנחנו זוג נורמלי, פעם שמעתי הרצאה שהמרצה אמרה שזוג נורמלי מקיים חיי אישות 2-3 פעמים בשבוע, אז רציתי להיות זוג נורמלי. וסיבה שניה היתה שלא רציתי לאכזב את אבנר. הוא רצה! כמה יכולתי לומר לו לא? אז פעם, פעמים בשבוע אמרתי כן, בשבילו. זה כל כך נורא?!" היא הביטה שוב באבנר ובי במבט מתנצל ומבויש, ובמין ציפייה אילמת שאאשר את דבריה.
אבנר שישב עד כה בשקט בחר להיכנס לשיחה "אולי הדברים של אפרת מובילים לסיבה שהגענו אליך עכשיו, אחרי 17 שנות נישואים. אפרת נבהלה שמשהו אצלי לא בסדר, כי בתקופה האחרונה גם אני בחרתי להירדם, ופתאום אפרת חששה שמשהו אצלנו לא בסדר כי לא היינו יחד חודש שלם, אפילו אחרי המקווה. אז כשאפרת פנתה אלי והודיעה לי שיש לי בעיה – חשבתי שהיא צודקת ושאולי גיל 40 משפיע עלי ועל החשק שלי. אבל הדברים שאפרת העלתה פה בעקבות השאלות שלך גורמים לי להרהר שאולי חוסר החשק שלי מושפע מחוסר החשק של אפרת, ואולי גם מכך שלמרות שהיא מעולם לא אמרה לי באופן גלוי, תמיד בעומק לבי ידעתי שהיא עושה לי טובה, והאמת, זה כנראה לא עושה לי חשק."
הבטתי באפרת ואבנר, והקשבתי לדברים שנאמרו, ובעיקר הרגשתי איך שניהם מבוהלים מהחשיפה של האמיתות שלא דוברו ביניהם כל השנים, והחלטתי להגיב: "אבנר ואפרת, איזה תהליך מדהים עשיתם פה בחצי השעה שאתם יושבים אצלי. שוחחתם בכנות ובפתיחות על רגשות ותחושות שעוברים ביניכם בקשר הזוגי במשך שנים וזו נקודת פתיחה מצוינת כדי שתוכלו לקחת את התובנות האלו ולייצר שינוי. כמעט כל אישה, וכמעט כל זוג יתמודד בשלב כלשהו בחייו עם בעיית חשק, זה הכי נורמלי שיש. העניין הוא שעכשיו הגיע הזמן לשינוי. אין דבר כזה בעיני' זוג נורמלי צריך לקיים חיי אישות 2-3 פעמים בשבוע'. כדי שייווצר שינוי צריך להיות ביחד לא כי צריך אלא כי רוצים – הרי זה המתכון לחשק. ועכשיו נצא לדרך ונתחיל לחפש את הרצון.
ציפי ריין צילום: באדיבות המצולמת
ד"ר ציפי ריין, פסיכולוגית, מטפלת זוגית, משפחתית ומינית, מרצה ומנהלת המרכז למשפחה במכללת אורות, כותבת טור בירחון פנימה
ליצירת קשר : zipirhein@gmail.com