69 שנים: תשובתנו נחושה-נצח ירושלים

המעבר בין ימים אלה מורכב, אבל הוא ברור יותר כאשר אנו זוכרים את צוואתו של מוש המפקד: "מה אנו ומה חיינו - העיקר הוא המפעל בו אנו חיים". הרב מאיר נהוראי על היומיים הצמודים עצובים והשמחים בשנה

חדשות כיפה 01/05/17 15:37 ה באייר התשעז

69 שנים: תשובתנו נחושה-נצח ירושלים
Shutterstock, צילום: Shutterstock

 

מטרת הלוחמים בגוש עציון בזמן מלחמת העצמאות הייתה ברורה. מטרה זו נאמרה מפורשות בהספדו של מוש (משה) זלברשמיט על חיילים שנפלו במנזר הרוסי בגוש עציון: "מה אנו ומה חיינו - העיקר הוא המפעל בו אנו חיים. נכה באויב בכל מקום שנשיגנו, נפריע לממש את זממו. תשובתנו נחושה - נצח ירושלים".

 

קרבות גוש עציון היו קשים - בפעם הראשונה נהדף הלגיון מירי הלוחמים בגבעת הסלעים אשר סמוכה לקיבוץ כפר עציון. לאחר הירי הראשון הבחין הכח שהתחמושת אזלה ולאחר התלבטות קיבל הכוח פקודה לסגת. למחרת התחדש הקרב ובשעות הצהריים פרצו משורייני האויב את שער קיבוץ כפר-עציון וחדרו לתוכו, בתחילה ניסו המגינים להמשיך ולהילחם בתוככי הקיבוץ, אך האויב היה חזק יותר ובד' באייר יצאה תשדורת אחרונה מכפר-עציון לירושלים: "מלכה נפלה" - כפר-עציון נפל בקרב! 127 לוחמים נטבחו באותו יום בכפר-עציון, רק ארבעה נותרו בחיים. אחד מהם נחום בן סירא הצליח לברוח לקיבוץ הסמוך, משואות יצחק, ולספר על הטבח הנוראי.

לילה אחד ומרחק של שעה נסיעה בלבד הפריד בין עצב החורבן של כפר עציון לבין השמחה וההתרגשות עם הכרזת דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל בתל אביב. במהלך ישיבה סוערת שהתקיימה שעות קודם לכן, הגיעו שמועות על נפילת הגוש. אז הכריע בן גוריון שיש להכריז על הקמת המדינה ולא להמתין ולו רגע אחד. אנשים ברחבי הארץ יצאו לרקוד בו בזמן שבגוש עציון שרתה עצבות גדולה.

חלק גדול ממייסדי גוש עציון שרד את השואה הנוראית ובגבורה גדולה נלחם על ארץ ישראל. ראו עולם חרב ורבים מהם זכו גם לראות עולם בנוי. גוש עציון אמנם נחרב לפני 69 שנים, אבל היום הוא בנוי לתלפיות. התקומה הזו מתוך החורבן היא שנותנת את המשמעות העמוקה ליום העצמאות, היא שמוכיחה כמה ראוי שיגיע יום זה בסמוך ליום הזיכרון. איש לא יבין כיצד בכי התמרורים של גוש עציון היה מהול בקולות של שמחה בעת הקמת המדינה. זר לא יבין איך רק לפני שעות ספורות היינו בבתי הקברות ומיד בערב במעבר חד אנו ממלאים את בתי הכנסיות בתפילה והלל, אולם זו גדולתנו כאומה.

גדולתנו היא שבמשך 69 שנים שמחה ועצב משרתים בערבוביה - אנו יודעים רגעים קשים של אבל ויחד איתם רגעים יפים של נחת. גברים נפלו אך גם אלמנות התחתנו, ילדים נפלו אך אימהותיהן המשיכו ללדת. אכן, המעבר בין ימים אלה מורכב, אבל הוא ברור יותר כאשר אנו זוכרים את צוואתו של מוש המפקד: "מה אנו ומה חיינו - העיקר הוא המפעל בו אנו חיים". חגיגות יום העצמאות אינן מתעלמות מהאבל. ביום זה אנו יכולים להתבונן בצורה מעמיקה במפעל הגדול שאנו חיים, ברצף העובר מדור לדור, מסבים וסבתות לנכדים ונכדות.

הכותב הוא יו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל