שלוש שיחות טלפון של הרב עמיטל

"ואז הוא אומר לי בהתרגשות: אף אחד לא הבין את הספר שלך. מה הם מבינים בלבבות עובדי ה׳". הרב חיים סבתו מספר על רגע עם הרב יהודה עמיטל ז"ל, במלאת שנה לפטירתו

חדשות כיפה הרב חיים סבתו 24/07/11 20:19 כב בתמוז התשעא

שלוש שיחות טלפון של הרב עמיטל
נעמן קם, צילום: נעמן קם

כשיצא לאור ספרי ׳כעפעפי שחר׳, על הכובס עזרא סימן טוב, מורו הרב פינטו וחבריו משכונת מחנה יהודה ומבית הכנסת ׳זהרי חמה׳, הופיעו עליו מיד בעיתונות מאמרי ביקורת. מהם משבחים מהם מגנים. הן המשבחים והן המגנים עסקו בתמימות בעבודת ה׳, האם ראויה היא או לא.

מספר ימים אחר הפרסום אני מרים את הטלפון המצלצל. מן הצד השני אני שומע: מדבר עמיטל. בקולו החם הוא פותח בנזיפה: כבר כמה ימים אני מחפש אותך. מה קורה אתך? אי אפשר להשיג אותך!

ואז הוא אומר לי בהתרגשות: שמע, אף אחד לא הבין את הספר שלך. אף אחד! אף לא אחת מן הביקורות נכתבה לעניין. והוא מונה אותן אחת אחת. הם לא הבינו כלום. מה הם מבינים בלבבות עובדי ה׳. הם בכלל לא תופסים מה כתבת. לא יודעים לקרוא. אל דאגה. יבוא יום והספר יגיע למי שיבין אותו.

חשוב לי שתדע, אני חסיד של הספר ושל עזרא סימן טוב. כבר שנים שאני מחפש את התמימות הזאת בעבודת ה׳. אנשים אינם מבינים את העומק והיופי שיש בתמימות. הלוואי ויכולתי לחנך לתמימות הזאת. היא כבר אבדה מן העולם. אצלכם הספרדים היא עוד נמצאת.

זמן מה אחר כך יצא לאור ספרי על סוגיות הש״ס, ׳באור פניך׳, ואני איני יודע אם מישהו יציץ בו כלל. כמה וכמה ספרים יוצאים בכל יום בעיון, חשובים ממנו הרבה. והנה אני מקבל שוב שיחת טלפון מהרב עמיטל. מדבר עמיטל, הוא אומר.

דע לך, למדתי את הספר שלך בעיון, עם חברותא, הוא אומר לי. ולאחר שאמר מה שאמר על מאמרי הספר, בעיקר בנושאי שביעית, הוא מוסיף: אתה יודע למה התקשרתי אליך? לא בכדי לעודד ולשבח אותך על הספר בלבד, אלא מפני שהתפעלתי מכך שאתה מוכן להתווכח שם עם החזון איש, להקשות, לדון ולתרץ. היום אנשים חושבים שאי אפשר כבר להתווכח בהלכה. צריך לקבל הכול כמובן מאליו. אני נהנה לראות בני תורה שמוכנים להתווכח ולדון לשם שמיים גם בדברי גדולים. לכן התקשרתי.

את השיחה המרגשת והמפתיעה ביותר קיבלתי עם צאת ספרי ׳בואי הרוח׳. בשעת לילה אני שומע שוב: מדבר עמיטל. אך הפעם, קודם שהוא מתחיל לומר מלה אחת מפיו, הוא פורץ שעה ארוכה בבכי מר. נדהמתי. ואז, בקול חנוק, אומר הרב עמיטל: את חיי כתבת. את נערותי. אני הייתי בהיידובסרמן. חבריי הטובים באו משם. כל מלה שכתבת שם היא סיפור חיי. אני כל כך מודה לך. סוף סוף אני קורא על ילדותי. ימי הנערות עומדים לנגד עיניי כמו היום.

איך ידעת מה עבר עליי? מי סיפר לך? הנה בית המדרש שאתה מתאר, והבחינה בגמרא והיהודים הטובים של אז. לאחר שיחה נרגשת, הוא מוסיף את המשפט המדהים: דע לך, אני קובע את יום היארצייט של אימי לפי הסיפור שלך בואי הרוח.

דרך הרוח מי יידע.

הרב חיים סבתו הוא ממייסדי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים. המאמר המלא מתפרסם בספר "לעבדך באמת - לדמותו ולדרכו של הרב עמיטל", היוצא לאור השבוע, במלאת שנה לפטירתו. ביום חמישי הקרוב יצוין בישיבת הר עציון יום השנה לפטירתו.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן