עשרת הדברות של מבקש סליחה

סליחה דרך מתווך, סליחה על לשון הרע, סליחה מילד. הרב אבינר עם עשרת הכללים של בקשת סליחה

חדשות כיפה הרב שלמה אבינר 22/09/16 10:04 יט באלול התשעו

עשרת הדברות של מבקש סליחה
SHutterstock, צילום: SHutterstock

א. "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו" (שו"ע או"ח תרו א). יש אומרים שאין יום הכיפורים מכפר אותן עבירות ויש אומרים שאין יום הכיפורים מכפר אף עבירה (עיין שו"ת יחוה דעת).

ב. גם מי שפגע בחברו בדיבור, צריך לבקש סליחה (שו"ע שם).

ג. עבירה שהיא גם בין אדם לד', גם בין אדם לחברו, כגון כיבוד אב ואם, יש קודם לבקש סליחה מחברו ואחר כך מד' (חיי אדם כלל קמג).

ד. מי שלא פגע בחברו אין לו לבקש סליחה לפני יום הכיפורים, כי אז הוא עושה את הבקשה לדבר מזולזל. וכן אין ערך לאמירה בעלמא: אם פגעתי בך, סליחה. מי שחברו מודיע לו שיש לו עליו "קפידא" על דבר מה, אבל על פי ההלכה הוא לא פגע בו, אינו חייב לבקש ממנו סליחה. אך יכול לבקש משום ענווה.

ה. מי שמבקש סליחה מחברו לא די באמירה בעלמא סליחה ומחילה, אלא עליו לציין את החטא ולפייס אותו ממש עד שכבר אין לו טינא עליו, להכניע את עצמו ולומר לו שהוא מצטער מאוד ולא היה מודע לרע שעשה לו.

ו. אם חברו מוחל לו מן השפה ולחוץ אך בתוכו עדיין כואב לו, יש אומרים שאינו מועיל (חזו"א. חוט השני יוה"כ ק).

ז. גם מי שפגע בילד, חייב לבקש ממנו סליחה. וכן יש למורה לבקש סליחה מכל הכיתה במה שפגע שלא כדין. וכמובן יש לבקש סליחה בין איש לאשתו, ובין ילדים להורים.

ח. מי שגנב מחבירו, או מחזיק רכוש חברו בכל דרך שלא כדין, ומתבייש לגלות שמו, יש אומרים שיכול להחזיר ולבקש סליחה בעילום שם. ואם אין חבירו יודע שנגנב, ולא נגרם לו צער או נזק, יכול להחזיר ולבקש סליחה בעילום שם (שו"ת אגרות משה חו"מ א פח. הגריש"א, אשרי האיש ג כ ח. פלא יועץ ,תשובה).

ט. המספר לשון הרע על חברו, וזה נודע לחברו, חייב לבקש ממנו סליחה. אם נודע לחברו שסיפרו עליו, אך לא יודע מי סיפר, או נגרם לו נזק, או ייגרם לו נזק, גם אז יש לבקש ממנו סליחה. אך אם אין חברו יודע כלל שספרו עליו לשון הרע, ואין נזק, לא יבקש ממנו סליחה כדי לא לגרום לו צער. בכל המקרים גם יתקן אצל השומעים כדי להוציא להם מן הראש אותו לשון הרע (מחלוקת החפץ חיים - הלכות לשון הרע ד יב - שמחייב לספר ובין רבי ישראל סלנטר שסובר שאין לגרום צער לאחר כדי לקבל כפרה. והלכה כרבי ישראל סלנטר. מקראי קודש - יוה"כ מהרב הררי עמ' לד הערה ד ועמ' של-שלג בשם הגר"א שפירא, הגר"מ אליהו והגר"א נבנצל בשם רבותיו. וכן אמר הגר"ח קניבסקי: "שלא לומר כשיטת ר' ישראל סלנטר". ידון משה ח"ה עמ' מו-מז. ועיין הליכות שלמה א ג אות ו). וכן זמן שלא הוציא מדעתם של כל אלה ששמעו אותו לשון הרע, אין חברו חייב למחול לו (מ"ב שם ס"ק יא).

י.אם ביקש סליחה מחבירו, וחברו סירב להתפייס, ינסה עוד באופנים אחרים, ואם אין זה מועיל יבקש דרך מתווך, מכר משותף (עיין פרטים בשו"ע שם, מ"ב).

ויהי רצון שנהיה מאוד זהירים בכבוד חברינו.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן