הרב קוק היה מתרשם מהאינטרנט, אך לא מתעלם מהסכנות

77 שנים לאחר פטירתו, טוען הרב יובל שרלו כי דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק הייתה מצליחה להכיל את עולם האינטרנט, אשר היה "מפעים את רוחו"

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 16/08/12 12:22 כח באב התשעב

הרב קוק היה מתרשם מהאינטרנט, אך לא מתעלם מהסכנות

במשנתו של הרב קוק בולטים שני רבדים. רובד אחד הוא הרובד העקרוני, המצב המתוקן והראוי, בו מתנשאת משנתו לגבהי מרומים, ופותחת אופקים רבים ואפיקים אין סוף להכיל בתוכה עולם ומלואו.

הכלה זו נעשית ביחס לכל דבר, כל תופעה, כל דעה, ואין לך דבר שאין לו מקום במשנתו של הכהן הגדול זצ"ל. הרובד השני הוא הרובד המעשי, שם בולטת העובדה שהרב קוק מתנה את הפתיחות ואת הגובה בתנאים רבים, חושש מאוד מפני ניצול לרעה והתייחסות מעוותת דווקא מכוח העולם הפתוח, ועל כן מדריך ללכת קמעא קמעא, בזהירות מרובה, בהתניות מגוונות, ובדרך הרבה יוצר מצומצמת.

כך לדוגמה אנו מוצאים בדבריו הנודעים על הספרות, במה שמכונה היום ההקדמה לשיר השירים. הפתיחה רחבה מאוד: "הספרות, ציורה וחיטובה, עומדים להוציא אל הפעל כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש האנושית. וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש, שלא יצא אל הפעל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו". אולם מיד לאחר מכן באה ההגבלה המותנית: "מובן הדבר, שרק את אותם האוצרות, שבהפתחם מבסמים הם את אויר המציאות, טוב ויפה לפתח. 'מכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים' (שבת פח:). אמנם אותם הדברים הגנוזים, שקבורתם היא ביעורם, להם מתוקנת היתד שעל אזנינו לחפור ולכסות. ואוי לו למי שמשתמש ביתידו לפעולה הפכית, למען הרבות באשה". לא ללמד על עצמה באה דוגמה זו אלא ללמד על הכלל כולו, ועל כל דרכו של הרב.

אני משער אפוא כי לו היה חי בימינו והיה מכיר את רשת האינטרנט היה מתייחס באותה דרך לרשת. מחד גיסא, היא הייתה מפעימה את רוחו: מנגנון הפצת התורה הגדול ביותר; חיבור העולם כולו כחלק מתורת האחדות הכוללת; תרבות המאפשרת לכל אחד לכתוב את האות המיוחדת שלו, ומקום נרחב ל"ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ד', כי כולם יידעו אותי למקטנם ועד גדולם" שמצוי כל כך הרבה בחזונו, ועוד ועוד. מאידך גיסא, הוא לא היה מתעלם מכל הסכנות המרובות שברשת, ולבור העמוק שהאינטרנט יכול לדרדר בו את האדם, בתחומים שונים ומגוונים, ולו רק בהקשר של השחתת זמן. מבחינה מעשית אפוא הוא היה כותב (כך אני משער) כפי שכתב על כל הנושאים שבעולם, והיה פונה אל הבחירה החופשית של בני האדם, ומדריך אותם מתי לפתוח ומתי לסגור, כיצד להעצים את הכוחות הטובים של הנפש ולהתרחק מהרעים שבהם, מתוך מודעות עמוקה הן לאופק האפשרויות שהרשת מזמנת והן לצל הגדול הכרוך בה.

המאמר המלא יתפרסם ב"מעייני הישועה".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן