בעקבות מספר תאונות דרכים קשות שקרו בתקופה האחרונה, פרסם הרב דוב ליאור שליט"א קריאה לרבני קהילות ובתי כנסת בה הוא מרענן פסק הלכה שכתב לפני מספר שנים הקורא להנהיג לברך "ברכת הגומל" ציבורית מידי שבת ולהוציא את כל הציבור ידי חובתם. בין לאשכנזים בין לספרדים.
בקריאתו אומר הרב ליאור כי ההודייה לה' על ניסיו שבכל יום הינה מיסודות היהדות. ו"ברכת הגומל" היא אחד הביטויים ההלכתיים הבולטים לכך.
לדעתו של הרב ליאור, בזמנינו, עם התרבות תאונות הדרכים, וסכנות נוספות, גם בני אשכנז יסכימו עם בני ספרד שהנוסעים בכבישים בין-עירוניים בכל רחבי הארץ נחשבים כ"הולכי מדבריות" להם תקנו חז"ל שבסיומו של המסע עליהם לברך "ברכת הגומל". ואפ' פחות ממרחק פרסה (כארבעה קילומטר) כי המצב כיום נחשב שהדרכים בחזקת סכנה.
הרב ליאור נשאל מה נחשב א"כ סיומו של המסע? הרי אנו נוסעים מידי יום ביומו? תשובתו היתה שנראה שהואיל וביום השבת אסור לנסוע יש להגדירו כסיום המסע השבועי, שהרי סדרת הנסיעות לשבוע זה נסתיימה. ולכן יש לברך מידי שבת בשבתו על כל הנסיעות של אותו השבוע.
עוד אמר הרב ליאור שמכיוון שכיום הרגילות של רוב האנשים היא לנסוע לעבודה וכיו"ב ולנוע בכבישים, וכמובן אי אפשר שכולם יעלו לתורה ויברכו, לכן לדעתו, יש להנהיג שמידי שבת יברך אחד הנוסעים "ברכת הגומל" בעלייתו לתורה בבית הכנסת, ויכוון להוציא את הרבים, אנשים ונשים, כל הנוסעים והנוסעות, ידי חובתם ואף יש באופן זה הידור של "ברוב עם הדרת מלך". ומכיון שאחד מוציא את כולם יברך בלשון רבים "ברוך...שגמלנו כל טוב", כפי שנהג ה'חתם סופר' בסיטואציה דומה.