שאלה א': האם יש לנו לחשוש שגם אותנו יתקפו?
תשובה: איננו יודעים עתידות. המצב במזרח התיכון הוא מצב נזיל ובלי ציפוי. בכל מקום, ההנחות של הגורמים הביטחוניים והמדיניים הן שהסיכוי מאוד קלוש, שלא כדאי להם לפתוח עוד חזית ולהסתכן שאנחנו נרסק אותם.
על כל פנים, על כל צרה שלא תבוא צה"ל מוכן. צה"ל תמיד מוכן, ועכשיו הוא מוכן באופן כפול ומכופל. בחסדי ד' עלינו, יש לנו צבא חזק וטוב. אין על לדאוג.
שאלה ב': האם צריך ללכת לקחת מסכות מגן?
תשובה: חשבון אישי. אנחנו לא חייבים. אם אנחנו חייבים, צה"ל יודיע. זה סיכון אפסי. גם ללכת במדרכה יש סיכון להידרס. לכן, כל אחד לפי חשבונו.
שאלה ג': האם זו מלחמת גוג ומגוג?
תשובה: זו לא מלחמת גוג ומגוג. אנחנו לא יודעים הרבה עליה. על כל פנים, מלחמת גוג ומגוג מתוארת כמלחמה שכל אומות העולם יוצאות למלחמה נגדנו, וב"ה אנחנו מנצחים. לכן ברור שזו לא מלחמת גוג ומגוג. גם לא ברור אם תהיה מלחמת גוג ומגוג. או שהיתה. או שתהיה. או שזאת מלחמתנו עתה על ארצנו מאז תקומתה (עיין ספר מלחמת יום הכיפורים מהגרמ"מ כשר).
שאלה ד': האם מה שקורה בסוריה זה לטובתנו או לרעתנו?
תשובה: קשה מאוד לענות על שאלות כאלה. כפי שאנחנו רואים המצב במזרח התיכון הוא מצב מאוד לא יציב. ב"ה אנחנו יציבים.
שאלה ה': האם יש להצטער על האנשים שנהרגים שם?
תשובה: תלוי. מן הסתם אלה שנהרגים יש ביניהם צדיקים ויש ביניהם רשעים. אם הם צדיקים, יש להצטער. רחמיו על כל מעשיו. ואם הם רשעים, יש לשמוח. ד' עושה בהם דין.
יהי רצון שיתקיים את "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב ד).