ש: כל חופש, כולל חול המועד, מטיילים הולכים לאיבוד או מסתכנים וחוליות חילוץ באות לעזרתן, אך לפעמים יש אסון ומטייל נהרג או נפצע קשה. למה הרבנים לא מתריעים על כך?
ת: בודאי מתריעים ומתריעים. טיול בארץ הוא מצוה, אבל אינו מצדיק סיכון אפילו הקטן ביותר. בתקופות ארוכות נהגנו בישיבתנו שתלמידים הרוצים לטייל בבין הזמנים יתייעצו ביחס למסלול עם תלמיד אחד קצין בכיר בצה"ל בקיא בכל שבילי הארץ.
ש: בכלל, איפה כתוב שטיול בארץ ישראל הוא מצוה?
ת: כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (כתובות קיא א). ורבנו הרב צבי יהודה הוכיח זאת באריכות מהפקודה האלהית לאברהם אבינו: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" - שלהתהלכות יש ערך של קנין ו"כדי שיהיה נוח לכבוש לפני בניו" (בבא בתרא ק א). הרי אתה בעצמך, הרב מרדכי, כתבת על זה מאמר שלם בספרך "קום התהלך בארץ"...
ש: אך באשר לסיכון ,הרי אין לך דבר בחיים שאין בו סיכון מסויים? בכלל, מה הגדר המדוייק של ונשמרתם?
ת: יש כמה מדרגות:
- אם בטוח 100% שאדם ייהרג וודאי איסור תורה.
- אם רוב הסיכויים שייהרג, כלומר מעל 51%, הולכים אחרי הרוב, וזה איסור תורה.
- אם זה 50%, זה ספק, וספק מן התורה להחמיר.
- אם זה פחות מ50%, זה איסור דרבנן אבל גם הוא אסור.וסכנתא חמירא מאיסורא.
- גם אם הסיכון נמוך, אך עדיין שכיח, "שכיחא הזיקא", עדיין אסור, גם אם זה לצורך מצוה, לכן שמואל הנביא, על אף שהלך במצות ד' למשוח את דוד
היה צריך להימנע מסיכון מיותר (פסחים ח ב). - אם זה פחות משכיחא היזקא, זה מותר לצורך מצוה כמבואר שם, וכן לצורך פרנסה, לכן מותר לפועל לעלות בכבש או לטפס באילן (בבא מציעא קיב א), ובעצם גם פרנסה היא מצוה (ועיין פתחי תשובה יו"ד קנז סק"ג).
- גם אם הסיכון הוא פחות משכיחא היזקא אסור להסתכן בשביל דבר שאינו מצוה או פרנסה כגון טיול (אגרות הראיה ג אגרת תתנב).
- אם הסיכון הוא אפסי, הוא מותר לכל דבר בעולם. "שומר פתאים ד'" (תהילים קטז ו).
ועיין גדרים בכל אלה במצות ראיה ג יז.
ש: לפי זה אסור לקחת סיכון אפילו נמוך עבור טיול?
ת: נכון. וכן לכל בילוי כגון טיפוס הרים, צניחה חופשית, סנפלינג וכל הסתכנות בספורט. יש להבדיל בין דבר הכרחי כלומר מצוה או פרנסה, שמותר סיכון פחות משכיחא היזקא, לבין בילוי ותענוג, שגם זה אסור (עיין שו"ת פסקי שלמה חלק ב ערך סכנה עמ' 87). רק סיכון אפסי מותר.
ש: מה הוא סיכון אפסי?
ת: סיכון השייך לחיי יום יום, כמבואר בספר מסילת ישרים סוף פרק ט, שיש להבדיל בין פחד הגיוני לבין פחד מופרז.
ש: אבל אמרנו קודם שטיול בארץ ישראל הוא מצוה?
ת: כן. אך אין מצוה לטייל דווקא במקומות עם סיכון מסויים או לטייל בחוסר זהירות.
זה הכלל: ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. מאוד.