הציונות החב"דית

לקראת יט‘ בכסלו מתייחס הרב ישראל רוזן לקרבתה של תנועת חב"ד אל הרעיון הציוני וקורא לשליחי התנועה: עודדו את יהודי התפוצות לעלות לארץ

חדשות כיפה הרב ישראל רוזן 20/11/13 12:05 יז בכסלו התשעד

הציונות החב"דית
ויקיפדיה העברית, צילום: ויקיפדיה העברית

ביום חמישי הקרוב, יט‘ כסלו, תחגוג תנועת חב"ד את חג הגאולה למלאת 215 שנה (תקנט) לשחרור הרבי ממאסר בכלא הצארי. מ'ראש השנה לחסידות' זה שואבים נאמני התנועה ומקורביה עוז ותעצומות ומסירות נפש להפצת מעיינות תורה וחסידות בכל פינה בה קיים סיכוי לגלות נפש יהודי, הומיה או כבויה.

זיקה

זו עת מתאימה להעלאת קוים לזיקת חב"ד לציונות, במבט עכשווי. ואפתח בגילוי; בשנות ינקותי חיבר אבי-מורי, דב רוזן ז"ל, קונטרס בשם 'בעל התניא' בהוצאת... ארגון בני עקיבא בישראל (שהוקדש "לבני בכורי ישראל"). מטרתו היתה להנחיל לנוער הדתי-ציוני התקשרות למשנת האדמו"ר הזקן והליכותיו בקודש. החיבור נולד בחוג למשנת חב"ד שהעביר החסיד ר' נחום גולדשמידט לחלוצי תל-אביב, טייחי הפיגומים ובוני הנמל. הוא קנה את מוחם ולבם, כמו אלפי השלוחים בקצווי תבל, תוך הזדהות וחיבוק לפעלם הציוני.

אמת, אדמו"רי חב"ד לדורותיהם, בעידן טרום-שואה, נמנו על 'מתנגדי הציונות', כמרבית אדמו"רי מזרח אירופה ורבני מערבה. לא כאן המקום לנבור בחקר העבר אשר הגולל נסתם עליו במשרפות אושוויץ ומיידנק, ו"מאי דהוה - הוה" (=מה שהיה היה). נשוב איפוא לנקודת מבטנו העכשווית;

הגדרה עצמית

אין קריטריון ציוני אובייקטיבי המאפשר למדוד חוג לפי סקאלה מוסכמת. אני דוגל ב'זכות ההגדרה העצמית' במכלול נושאים הקשורים לתיוג חברתי. בהקשר זה מצאתי באתר חב"ד-ישראל מאמר (מלפני 10 ימים. בחתימת י"ל?) תחת הכותרת 'חב"ד וציונות', ובו 'הגדרה עצמית' כדלהלן:

"תלוי לאיזו מסגרת מצמידים את המונח 'ציונות'. תנועת חב"ד תומכת בציונות מקורית, זו העולה מתפילת 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'... בהוראות אדמו"ריה (הריי"צ ורממ"ש) מגלים חסידי חב"ד מעורבות מלאה בחיים האזרחיים. סמוך לאחר הקמת המדינה, שלח הרבי הקודם קבוצה של חסידי חב"ד להקים את הישוב כפר-חב"ד... וייסד קריות של חב"ד בישובים בירושלים, בצפת, בקרית מלאכי, בלוד ועוד. בהוראת הרבי שולבה רשת החינוך היסודית של חב"ד בזרם הממ"ד של משרד החינוך. הרבי הורה לשמור על חוקי המדינה, עודד את חיילי צה"ל ושלח את חסידיו לשמחם בחגים. הרבי התכתב באופן תמידי עם ראשי מוסדות השלטון... הורה לחסידיו בכפר חב"ד להזמין ולארח את נשיאי המדינה, ראשי הממשלה, שרים וחכ"ים. הורה להקים אגודה לעידוד משפחות הגיבורים ששכלו את יקיריהם במערכות ישראל, חייב להצביע בבחירות לכנסת ולשלטון המקומי...

אוסיף עוד כי אישים חב"דיים הם מראשי הנאבקים על שלימות הארץ וזכות ההתנחלות הנרחבת בכל מחוזותיה. עוד אציין כי זקנים נוסח חב"ד ביצבצו ממדי צה"ל מאז ומתמיד, גם אם לא הכריזו על כך רשמית. בודאי חובשי מדים לא הוחרמו בקִריותיהם, ואדרבה...

בספר המקובל בחצר חב"ד, 'סודו של הרבי' (יחיאל הררי, תשע"ג), מוקדש פרק ליחסו של הרבי האחרון לציונות ולמדינת ישראל. עובדות ממוסמכות מאששות את התיזה המוצגת שם לפיה "כל מי ששוחח עם הרבי העיד על איכפתיות עמוקה לצרכיה ולבעיותיה של מדינת ישראל. ארץ ישראל היתה בבת עינו... הוא התעניין לא רק בהיבטים הדתיים והרוחניים של המדינה, אלא גם בתחומים ארציים לגמרי כמו כלכלה, התיישבות, בטחון וקליטת עליה... הרבי ראה בהקמת המדינה נס וחסד שמיימי מופלא... הוא אף התבטא שהקמת המדינה היא הזדמנות נדירה להוכיח שהוא ראוי לגאולה. [אבל] הרבי לא קיבל את ההשקפה הרווחת בציונות הדתית לפיה המדינה היא ראשית מהלך הגאולה".

אכן, אם נבחון את 'הנאמנות הציונית' לפי המדד ההגותי-אמוני השליט במרחבי תורת הרב קוק, דהיינו הענקת ממד גאולתי למדינת ישראל, והצבת תקומת המדינה ב"טורא דמשיחא בר יוסף", דומה כי חב"ד לא משתלבת בהגדרה זו (ומציעה משיחיות אחרת...). אך כבר כתבתי שאני מכיר בזכות ההגדרה העצמית. זה יחסי גם ל'ציונות הסולובייצ'יקית' תוצרת ארה"ב שאיננה זורמת בתוואי הגותו של הרב קוק.

חיכוך

ברם, כפי מה שמספרים מתחולל 'סכסוך עולמי' בין שלוחי חב"ד בעולם לבין שליחי הציונות הדתית בשאלה הסופר-ציונית: האם לעודד את יהודי התפוצות לעלייה? אעיז לפנות בזאת לראשי חב"ד בעולם (מיהם?) לשקול מחדש הנהגה זו של העדפת החיזוק הקהילתי הפנימי על פני עלייה, גם במחיר חיכוכים עם מעודדי קיבוץ גלויות. חבירה לציונות הדתית בנקודה זו תמוסס את נקודת החיכוך האחרונה.