ספרי התחזקות חת הכותרת ”דברי התעוררות“ הם תוכן ספרותי מוכר בספרות החרדית, המוציאה לאור לא מעט ספרים הכוללים מקורות ופסוקים השזורים להם מתוך כוונה לרומם את האדם מבחינה רוחנית.
מידת היראה והפחד תשחק שם תפקיד חשוב כמו גם "הוכחות" לכל מני דברים שכבר מזמן אף אחד לא מנסה להוכיח. הסגנון החשוב הזה המתאפיין בשיח פשוט שמנסה הרבה פחות ללמד והרבה יותר לרומם ולהעלות הוא סגנון שמוצא מקום של כבוד בספריות בתי המדרש החרדיים אך דווקא באלה הדתיים לאומיים ספרי חיזוק הפכו מוצר נדיר. "בקשו פני", ספרו החדש של הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, מבקש לחדש דבר בחומר הקריאה שלנו לקראת הימים הנוראים.
"כיצד תראה בעיני עצמך לאחר פשפוש יום-יומי בחטאי השנה החולפת?...ייתכן ששנה עמלת לזקק את מידותיך ולעמוד לפני ה' מתוך שלמות מעשים ומצוות, ועם כל זה לעולם יסתכמו מאמציך בדרישה נוספת לתיקון נוסף... על גלי תשובה שתוכנה הוא 'לנו בושת הפנים' נישא שדר נסתר אך ברור לנפש היודעת נסתרות והוא - חוסר אמון“, כותב הרב שפירא בשיחת הפתיחה לספר וכבר מגלה לנו את הכיוון בו הוא צועד.
נטול פלפולים וללא חידושים תורניים מסעירים. בדומה אולי לרמב"ם במשנה תורה ובמובנים מסוימים גם לרב קוק, לאורך ספרו ממעט הרב שפירא במקורות וגם כשהם מופיעים הם משרים תחושה כי הם לא העיקר. כך שומר הספר על שיח כנה ופשוט עם הקורא, כזה שיוצא מן הלב ובתקווה שגם יכנס אליו. מי שאזנו רגישה יודע לזהות את המקורות איתם מתכתב הרב יהושע ומהם שואב את הגותו, גם אם אינו מציין אותם במפורש.
מקורותיו של הרב יהושע שפירא, המהווים את מקורותיו של בית המדרש בישיבה ברמת גן, ובאים לידי ביטוי בספרו החדש, נעוצים עמוק בתנועת החסידות על גווניה השונים. כבוגר מרכז הרב חלק נרחב מספרו של הרב יהושע נשען על תורתו של הרב קוק. בניגוד לניאו חסידות ודמויות דוגמת הרב שג"ר זצ"ל ודומיו, הרב שפירא מייצג את החסידות הדתית לאומית השמרנית, שמרנות המצויה בחוגי מרכז הרב ועוד יותר בהר המור.
מעניין בהקשר הזה הוא סיפורו של הרב יעקב אריאל, שותפו של הרב שפירא לישיבת רמת גן, שהעיד בעבר על עצמו כי כאשר דרש בבית מדרשה של ”מרכז הרב“ על הקשרים בין תורת הרב קוק לחסידות חב"ד, התקומם הרב צבי יהודה קוק, דפק על השולחן ואמר כי הרב קוק הוא מתלמידי הגר"א וללא כל קשר לחסידות. הסיפור אותו כל תלמיד בישיבת רמת גן מכיר, מצליח לקלף ולחשוף את החידוש במחנה השמרני בציונות הדתית המקופל בין ספרי בית מדרשו של הרב שפירא.
השיח הכנה אודות ימי התשובה והסליחות שמגיש הרב שפירא בספרו, תוך התעסקות משמעותית בפינותיה החבויות של הנפש ושל האדם הדתי של ימנו (גם זה המסמס בשבת), טומן ידו בסוגיות הכי מורכבות של היהדות בתפיסת האלוהות ונפש האדם. העומק שבפשטות מביא את "בקשו פני" להתכתב בסתר עם הוגים רבים על רצף הפילוסופיה היהודית ומחוצה לה כמו גם להכריע במחלוקות הגותיות ארוכות בשנים.
נדמה כי בניגוד לספרים תורניים אחרים מה שהוביל את הספר אינם האמירות והחידושים אלא דווקא השאלות. שאלות בנוגע לייאוש, הרס עצמי, חוסר אמון, הנתק שבין האדם לאלוהיו איתם אנו נפגשים לא אחת בעיצומם של ימי הסליחות והרחמים.
את המענה של הרב שפירא לשאלות לא הייתי מכנה "תשובות", הביטוי המתאים ביותר הוא "דרך". יש שאלות הדורשות תשובות אך יש כאלה שרק במבט ראשון דורשות זאת אולם במבט עמוק יותר הן מבקשות דרך. לא תשובה למדנית או פילוסופית אלא הכוונה בעבודת ה'. את הדרך הזו אפשר למצוא בספרו החדש של הרב יהושע "בקשו פני" המוקדש כולו למה שהוא מכנה "ימי האהבה", אלו הם ימיו של חודש אלול.