לכבוד יום העצמאות כדאי לדעת מספר הלכות ועניינים לפני שניגשים לצליית הכבדים והלבבות במנגל המסורתי.
נהוג לשטוף היטב את הכבדים לפני השימוש, המהדרין שוטפים גם לאחר הצלייה. לאחר מכן יש לנקותם היטב ומספר דקות פני צליית הכבד יש לפזר מעט מלח על מנת שיספוג את הדם שנותר בתוך הכבד, כפי שמופיע ברש"י. יש הנוהגים לחתוך את כבד העוף שתי וערב על מנת שהאש הגלויה תגיע לכל חלקי הכבד אך גם דקירה אחת בכבד היא מספיקה. כאשר צולים כבד בקר, יש לחתוך אותו שתי וערב על מנת שהאש תגיע לכל חלקיו אך בכבד עוף לא בהכרח חייבים לנהוג כך.
אין צורך לשרוף את הכבד אך יש לוודא שהוא אכן מוכן. בשולחן ערוך כתוב שיש לאכול את הכבד לאחר "חצי בישולו". היות ואנו לא יכולים להיות בטוחים מהו בדיוק "חצי בישולו" נאכל את הכבד עד שהוא ראוי למאכל אך הוא לא צריך להיות שחור ושרוף.
המבקשים לבשל את הכבד והלבבות, צריכים לעשות זאת אך ורק לאחר צלייה ורק אם עברו עד שלושה ימים מרגע השחיטה במידה והבשר הוא טרי. אם הצלייה הייתה עד שלושה ימים מרגע השחיטה אפשר לבשל את הבשר גם אחרי שבוע. לגבי כבד קפוא יש מחלוקת: בגלל שכבד רובו דם אז יש שאלה בין הפוסקים האם מותר לבשל אותו אחר צלייה (אם עבר שלשה ימים בין השחיטה לצלייה) אותו אם עבר עליו שלושה ימים. המחלוקת השנייה היא האם הקפאת הבשר "מקפיא" גם את הזמן. המקלים אומרים שהקפאת הכבד "מקפיא" גם את הזמן שעבר עליו ולכן אם הוא נשחט ותוך שלושה ימים הוקפא, אפשר להשתמש בו גם לאחר זמן רב. לכן בדיעבד אפשר לבשלם אחרי צלייה אך האו-יו לא מסתמכים על "בדיעבד".
לגבי לבבות, הרב י.דב קרקובסקי ראש אגף הכשרות ב-OU ישראל מסביר כי ארגונו לא מכשיר כלל לבבות עוף. עניין זה מבוסס על הגמרא שבמסכת חולין אומרת ש"לב בהמה כשר לשכחה". לכן, מסבירים ב-O.U לא מכשירים לבבות, גם לא של עוף, כפי שמכריעים רוב האחרונים. לבסוף, עולה שאלת הכלים. רשת מנגל שעלייה צולים כבדים ולבבות נחשבת לטרף. לכן, יש לייחד רשת אשר רק עלייה צולים את הכבדים והלבבות, כנ"ל לגבי כלים הבאים איתם במגע כמו המזלג או המלקחיים איתם הופכים את הכבד או השיפודים עליהם משפדים את הבשר (ניתן פשוט לשפד על עץ).