אחר הציווי על עשיית המעיל עבור אהרון הכה"ג נאמר (שמות פרק כח פסוק לה): "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת". הפרשנים נתנו שני כיוונים להסביר על איזה קול מדובר שנשמע " בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ ":
א. קולו של אהרון
ר' אברהם אבן עזרא הביא פירוש שכאשר אהרון ילבש את שמונת הבגדים ישמע קולו בתפילתו לפני ה': "כי כאשר ישרת באלה הבגדים ישמע השם קולו למלאות תפלתו בבואו אל הקדש"
וכן פירש רבנו בחיי בפירושו הראשון: "קולו של אהרן, כי בבאו אל הקדש בלבישת שמונה בגדים בטכסיס הזה ישמע קולו ותהיה תפלתו מקובלת."
ב. קול הפעמונים שהיו במעיל
לעומת ההסבר הראשון, יש מהפרשנים שהבינו שמדובר על קולם של הפעמונים שהיה במעיל עצמו. וצריך להבין מדוע נצרך שישמע קול הפעמונים בבוא הארון אל הקודש. הפרשנים נתנו הסברים שונים לכך:
1. להרחיק את שאר הכוהנים מהקודש
הרשב"ם הבין שקול הפעמונים שהיו על המעיל נועד להרחיק את שאר הכוהנים מהמקום: "לפי שצוה הקב"ה וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו, לכך ציוה ה' ונשמע קולו בבאו ויתרחקו השומעים משם."
ואכן, להבדיל, בגמרא מסופר גם על רבה בר רב הונא, שהיה מקשקש בפעמונים, לפני שהיה נכנס למיטתו להרחיק את האנשים (נדה דף יז עמוד א): "רבה בר רב הונא מקרקש זגי דכילתא {"פעמונים התלויים בכילה שסביב מיטתו מקשקשן... לסור בני ביתו משם" (רש"י)}".
2. להזהיר את המלאכים שיפנו מקום לכהן הגדול
הרמב"ן בפירושו השני כתב שהקול נועד להרחיק המלאכים: "צוה להשמיע קולו כמי שיקרא "הוציאו כל איש מעלי", ויבא לעבוד את המלך ביחוד, וכן בצאתו, לצאת ברשות, ושיודע הדבר כדי שיוכלו משרתי המלך לשוב לפניו...".
וכן פירש רבנו בחיי בפירושו השלישי: "כדי שלא יפגעו בו מן המלאכים הקדושים אשר לפניו אילו היה נכנס פתאום... כי היא אזהרה למלאכים שיפנו מקום לאוהבו של מלך לכבוד המלך כדי שיוכל להכנס ולעבדו ביחוד".
3. לקבל רשות להיכנס לקודש
הרמב"ן כתב בפירושו הראשון כותב: "לכך אמר כי ציוה בהם בעבור שישמע קולו בקדש, ויכנס לפני אדוניו כאלו ברשות, כי הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה בטכסיסי המלכות, כענין אחשורוש".
וכן כתב רבנו בחיי בפירושו השני: "והיה זה מדרך המוסר ולמדה תורה דרך ארץ לאדם הרוצה להכנס לפני המלך שיהיה מקיש בפתח ההיכל תחלה כדי שלא יכנס פתאום... כי כל הבא בהיכל המלך פתאום הרי זה חייב מיתה בטכסיסי המלכות, כענין שכתוב במלך אחשורוש: (אסתר ד, יא) "אשר לא יקרא אחת דתו להמית"".
משמעות ההכנה למצווה
צריך להבין מה העניין של הדרך ארץ להרעיש לפני שנכנסים לראות את פני המלך?
אמנם מסופר על ר' יוחנן, שהיה מרעיש לפני שהיה נכנס לביתו של ר' חנינה (ויקרא רבה פרשה כא אות ח). ונראה שעשה זאת כדי ששניהם יתכוננו לקראת הפגישה ביניהם.
ישנה חשיבות להתכונן למפגש. להכין את הלבבות בצורה ראויה, לסלק את המניעות ולהכשיר את הנפש לקראת מפגש עם משהו גדול.
במשנה (ברכות פרק ה משנה א) כתוב: "חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים". בחסידות העצימו מאוד את נושא ההכנה למצווה, ואמרו שההכנה למצווה יש לה בחינה שהיא גדולה מהמצווה עצמה. נראה שלשם כך נקבע לנו בתפילת שחרית "פסוקי דזמרה", כדי להכשיר את עצמנו לפני שאנו נפגשים לעמוד בתפילה לפני ה'.
ההכנה היא אחד הדברים החשובים ביותר בעבודת ה'. ככל שאדם מכין את עצמו למפגש, אח"כ המפגש מקבל משמעות יותר עמוקה. מסופר על צדיקים שהיו כל השבוע מכינים עצמם לקראת שבת, כי כשאדם מכין עצמו כראוי המעשה שלו מקבל משמעות עמוקה יותר.
כל עבודתנו היא הכנה
אם קצת נעמיק בזה נשים לב, שכל עבודתנו בעולם הזה הוא הכנה לקראת משהו גדול. כמאמר חז"ל במשנה (אבות פרק ד משנה טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין".
וכן כל העולם הזה עניינו הכנה לקראת ימות המשיח, כדברי המשנה (אבות פרק ד משנה יז): "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה".
לסיום
נתפלל שנזכה להכין את עצמנו לעשות רצון ה' בשלמות, ודרך זה נזכה שה' ישפיע עלינו את שפעו הגדול עד בלי די.