פרשת תזריע: טומאה וטהרה

מהן דרגות הטומאה ומה הסיבות שמביאות לטומאה והאם בכלל ניתן להבין את עומקו של העניין

חדשות כיפה הרב יעקב הלוי פילבר 05/04/16 11:45 כו באדר ב'

פרשת תזריע: טומאה וטהרה
פרטי, צילום: פרטי

הטומאה אינה אחידה, יש בה סוגים שונים ומדרגות שונות: החל מהמת עצמו שהוא אבי אבות הטומאה, למטה ממנו אבות הטומאה שהם: "השרץ ושכבת זרע וטמא מת" (כלים פ"א), סוגי טומאה נוספים הם טומאת הנדה, היולדת, זב וזבה, טומאת נבלה, וכן טומאת צרעת האדם, הבגדים והבתים. (עיין רמב"ם ספר טהרה). אמנם הטומאה והטהרה הן גזירת הכתוב, כדברי המדרש: "אמר להם, חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי" (במד"ר פי"ט). ועם זאת נוכל בעיון נוסף להבחין בנתון משותף לכל סוגי הטומאה.

ריה"ל בספר והכוזרי (מאמר ב אות ס) הקדים לומר שאין לצפות שהשכל האנושי ירד לעומקו של הענין האלקי, ולכן אל לנו לבקש סיבות וטעמים למצוות התורה, אבל אחר בקשת המחילה שלו על הטעמים שנתן, הוא מדגיש שאינו מחליט שאכן כך הדבר. לאחר מכן הוא מנסה לומר שאפשר שטומאת הצרעת וטומאת הזיבות הן תלויות בטומאת המת, כי המוות הוא ההפסד הגדול, וכן האבר הנגוע בצרעת הוא כמת, וכן הזיבה היא זרע שנפסד שהיה מוכן להיווצר ממנו יצור אנושי. לפי "הכוזרי" הסיבה המשותפת לכל הטומאות היא המוות.

המוות כסיבה לטומאה היא ברורה בטומאות הבאות: אדם מת, או שרץ מת, או נבלה שהיא בהמה או חיה מתה, כל הטומאות הללו הן של בעלי חיים שנשללה מהם החיים, והשלילה הזו היא המביאה לטומאה. בקטגורית המוות אפשר גם לכלול את טומאת הזיבה, שכבת זרע והנדה, שגם הם תוצאה של שלילת החיים, שמהמצב הקודם שלהם יכלו להיווצר חיים חדשים ועכשיו היא נשללה. והנה בטומאה שהסיבה שלהם היא המוות אנו רואים שככל שהחיים שנשללו היו ברמה גבוהה יותר כך דרגת הטומאה שבו חמורה יותר: ישראלי שמת מטמא אפילו באהל, גוי שמת אינו מטמא אלא במגע, שרץ ונבלה טומאתם חמורה פחות, כי במיתתם נשללו חיים ברמה נמוכה יותר. כמו כן בשכבת זרע או דם הנדה שלא נשללו כאן חיים ממש אלא רק אפשרות של חיים, טומאתם נמוכה מטומאת המת. ואולי גם טומאת היולדת קשורה למוות, אם נקשור אותה לחטא אמנו חוה, שבעטיה באה המיתה לעולם, ומאז בכל לידה מונח גרעין המוות, כמאמרם: "על כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה מת".

סיבה נוספת המביאה טומאה הוא החטא, ובקבוצה הזו נכללים הנגעים (צרעת הבית, הבגדים והבתים), כמו שאמר רבי יוחנן (ערכין טז א): "על שבעה דברים נגעים באין: א. על לשון הרע, ב. על שפיכות דמים, ג. על שבועות שווא, ד. ועל גלוי עריות, ה. על גסות הרוח, ו. על הגזל, ז. על צרות העין". ואולי החטא אינו סיבה נוספת, אלא גם בעומק החטא יש משהו מהמוות, כמאמרם: "רשעים בחייהם קרויים מתים".

התרופה לטומאה היא הטהרה הבאה לאחר טבילה במים חיים, ובניגוד למות המסמל את הקמילה, מסמלים המים את החיים והפריחה, ולכן בכוחה לסלק את הטומאה ולהביא את הטהרה. והנה לא רק לגוף הפיזי יש טומאה וטהרה, אלא גם לנפש הרוחנית של האדם יש טומאה וטהרה, הטומאה הרוחנית היא החטא, והטהרה ממנה היא באמצעות התורה, על הפסוק (במדבר כד'): "מה טובו אוֹהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל: כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנּוֹת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע ה' כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם" דרשו בתנא דבי אליהו רבה (פכ"א): "מה טיבן של נחלים אצל בתי כנסיות ובתי מדרשות? אלא לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מן הטומאה לטהרה, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות מעלין את האדם מן הטומאה לטהרה" ובמדרש (שיר השירים א) אמרו: "מה מים מטהרים את האדם מטומאה שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם' כך תורה מטהרת הטמא מטומאתו, שנאמר: 'אמרות ה' אמרות טהורות".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן