חדשות כיפה

ספר שמות: לידתה של אומת ה"אור לגויים"

בני ישראל שירדו למצרים היו משולים לכוכבים, כך מצטט פרופ' נח דנא-פיקארד את מדרש שמות רבה ומסביר כי כפי שהכוכבים מקרינים בהרבה תדרים כך עם ישראל מקרין בהרבה תחומים שונים, ואומות העולם יכולות לקלוט את המסרים שלו

דבר תורה לפרשת שמות. פרופ

דבר תורה לפרשת שמות. פרופ' דנא-פיקארצילום: באדיבות המצולם

החומש שאנו פותחים השבוע נקרא חומש שמות. כשמו כן הוא, הרבה שמות מופיעים בו, במיוחד שמותיו של הקב"ה. אבל מדרש שמות רבה מסתכל על המילה מכוון אחר: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה- שקולים הם ישראל כצבא השמים. נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות (שנאמר 'מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא'), אף הקב"ה- כשירדו ישראל למצרים מנה מספרם כמה היו, ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם".

בעקבות המדרש כותב רש"י: 'אף על פי שמנאן בחייהן בשמותן, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חבתן, שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם'.

מהי החיבה של ה' לישראל? ה' לא בחר את עם ישראל מתוך תצוגה של עמים, כמו שבוחרים תפוחים בשוק. המהר"ל מסביר שהכוונה ב"אשר בחר בנו מכל העמים" היא שה' ברא אותנו כך. החיבה היא ביטוי לקביעת מהותו של ישראל, עם בריאתו של עם ישראל.

מספרים שבכינוס מסוים אמר אחד המשתתפים על הראי"ה קוק זצ"ל שאהבת ישראל שלו העבירה אותו על דעתו. בתגובה צעק הרב צבי יהודה זצ"ל: "לאבא זצ"ל לא הייתה אהבת ישראל!". כל המשתתפים הופתעו ואז הסביר הרצי"ה: "לאבא הייתה הבנה עמוקה מה זה ישראל!".

ספר בראשית הוא ספר של יחידים, במיוחד האבות והאמהות. כלל ישראל מתחיל להיראות עם לידת השבטים ורק עכשיו עם פתיחת ספר שמות, ישראל עולה על במת ההיסטוריה כעם. מהותו של ספר שמות היא בניית המבנה של העם הזה. חיבתו של ה' לעם ישראל היא החלטתו ליצור עם, לא אוסף של יחידים: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ".

הקב"ה אומר לאברהם שישראל משולים לכוכבים: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם. וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ".  הפירוש הנפוץ הוא ברמה הרוחנית. אם עם ישראל עושה רצונו של מקום אז הוא ככוכבים, מעל כולם, דכתיב "והָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ". אחרת הוא כחול הים וכולם דורכים עליו.

הרמב"ן מסביר שספר שמות מתחיל באות וא"ו כי הוא המשך של בראשית, לכן מנין בני ישראל ושמותיהם שהיה בפרשת ויחי מופיע שוב בפרשת שמות. לפני מותו קרא יעקב לבניו: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב". שמעו ליעקב שיסביר לכם את העבר, ושמעו אל ישראל אשר יתאר לכם את המשך תהליך הבנייה והארגון של העם.

הזהר מפרש: 'הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם', שכל הצבאות והמחנות והכוכבים, הקב"ה הוציאם כל אחד ואחד בשם, אִישׁ מהם לֹא נֶעְדָּר. בכל הכוכבים והמזלות של כל הרקיעים נתמנו נגידים ופקידים לשמש העולם, כל אחד ואחד כראוי לו, ואין לך עשב קטן בכל העולם, שאינו שולט עליו כוכב ומזל ברקיע, ועל כוכב ההוא יש ממונה אחד המשמש לפני הקב"ה כל אחד ואחד כראוי לו. כל הכוכבים שברקיעים, כולם משמשים על עולם הזה, וכולם ממונים לשמש כל דבר ודבר לאותם שבעולם הזה. ואינם צומחים ואינם גדלים, עשבים ואילנות ודשאים ועשבי השדה, חוץ במראה הכוכבים העומדים עליהם ונראים עליהם פנים בפנים, כל אחד ואחד כמו שראוי לו'.

תיאורו של הזהר הנ"ל של התהוות עם ישראל מזכיר את התפתחות היקום, לפי התאוריות המודרניות: בתחילת הדרך, החומר היה תוהו ובהו, אין מבנה ואין חיבור בין החלקיקים. לאורך הזמן החומר התארגן ונוצרו מבנים: מערכת השמש, מערכות דומות לו בשביל החלב, גלקסיות אחרות, מצבורי גלקסיות וכו'. במערכת השמש כל כוכב לכת שונה מהשני, כל לווין של כוכב לכת, כל אסטרואיד, ממלא פונקציה. מודלים חדשים מסבירים איך בעבר הרחוק כוכב צדק ואחריו שבתאי התקרבו אל השמש והתרחקו ממנו, כך סידרו מקום לכדור הארץ המאפשר לחיות בו. דבר כזה טרם מצאו בשום מערכת אחרת בגלקסיה.

כך בעם ישראל "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת". לכל אחד תפקיד משלו, התפקידים לא ניתנים להחלפה: כהן, לוי, ישראל, וכו'. יעקב בירך את בניו, דהיינו קבע לכל אחד את מקומו ואת תפקידו בכלל. יעקב קובע את המבנה, בפרשת שמות מתחיל הביצוע.

הכוכבים הם מקור אור ביקום. בעבר, כל ידיעה שלנו על היקום נבעה מקליטת האור המגיע מכוכבים ומגלקסיות ומניתוחו. הפיזיקה המודרנית הבינה מזמן שהאור הנראה, האינפרא-אדום, האולטרה-סגול וגם קרני גמא, כולם גלים אלקטרומגנטים. אותה מהות, רק אורך הגל שונה. כמו שהכוכבים מקרינים בהרבה תדרים כך עם ישראל מקרין בהרבה תחומים שונים, ואומות העולם יכולות לקלוט את המסרים של עם ישראל. זה מה שנקרא אור לגויים.

הכותב הוא ראש הקתדרה למתמטיקה חינוך ויהדות במרכז האקדמי לב

03.01.2018

1. הגיעה השעה לדבר בשפת הגאולה של האנושות כולה (משה אהרון)

ייאמר מיד כשקראתי מאמר זה חשתי אי נוחות ההולכת וגואה.
חיפשתי לשווא את אותה בשורת הגאולה החובקת עולם ואדם ולא מצאתי
אלא ששוב קיבלנו שירשור של מדרשים עד כמה גבוהים אנו מעל כל אדם
ואשר ייעודנו כביכול לשפוך שלל של אורות וגוונים מרום המרומים
על כל האוכלוסין הממלאים את זה היקום.
הנה כי כן , רוצה לומר כי לעניות דעתי הדימוי של עם ישראל לכוכבים נמתח למחוזות מופרכים התנפח למימדים ואיכויות מוגזמות אותם שמציירים מהות מתנשאת וכוזבת .
ומימלא מאכזבת. וחסרת כל תוחלת וממשות גאולית
כל מהותו של עם ישראל כאור לגויים הוא שיאיר להם מהם ומתוכם ושרק אדרת הכהנים מייחדת אותו פונקציונאלית הא ותו לא.
לא בכדי האור לגויים נצמד לממלכת כוהנים.
השליחות היא להוריד את השמים לארץ מהארץ ועל ידי אנשי הארץ
כהן איננו מלאך ולא כוכב.
בפרשתנו פרשת שמות אומר הקב"ה לאמור " בני בכורי ישראל".
יש לי בנים והם כל שאר בני האדם אך בני בכורי ישראל הוא שיתווך אותי לשאר אחיו .
מוסיף ואומר הקב"ה שלח את בני ויעבדוני. שהגיע ישראל לפרקו לממש את בכורתו.
ודוק שיעבדני לא כפולחן לשם פולחן. אלא למלא שליחות גם ובמובן של ש"יעבד "אותי -כאלוה הנתפש על ידי כלל בני האדם.
למלא פיסגת ייעודו להוכיח כשמו של עם ישראל : כי ישר הוא האל והכל בדרך לה' אחד ושמו אחד ועם סגירת מעגל גן העדן בימות המשיח.

דווח על תגובה לא ראויה
03.01.2018

2. עם ישראל (משה אהרון)


בכור ההיתוך במצרים הפכנו לעם

במצרים הפכו בני ישראל לעם



בס"ד .

"את יעקב" "איש וביתו באו"

. באו הם בני ישראל למצרים במגמת : "את יעקב".

כלומר תחת שמו הישן "יעקב" על משמעותו של שם זה גם מבחינת מבחינת "אחדות" והתגבשות רופפים.

אומנם נקראו "בני ישראל" אך יותר מלשון עתיד ופוטנציאל.

של בנים שיגדלו וישתכללו .

אך למצרים מדגישה התורה : "איש וביתו באו. "

שהאחדות בעיקרה הייתה מוגבלת ואינטימית.

דהיינו "איש וביתו" .

כל שבט ושבט לעצמו בלבד בבחינת "ביתו"

. והנה לראשונה פרעה טועה בהם להיותם ולכנותם "עם" .

על כל פנים ראה בהם עם כעמו המתחרה לו בכל מובן .

על כן גם ראה בהם סכנה[והנה עם בני ישראל].

ורק לאחר מכן בהמשך לכור ההיתוך וייסורי השיעבוד התגבשו בתהליך של צירוף וזיכוך גאולי קודם כל לכלל אחדות יחסית של :

"עדה" ו"קהל " [ עדה וקהילה]

. ורק לבסוף נאמר בהם : "עם

.שהשתכללו לבסוף באחדות ובהתגבשות נכונה וראויה של עם ממש

. בהמשך במדבר לאור משוגותיהם, תעשה התורה כביטוי לנסיגה יחסית ולביטוי של גנאי שימוש חוזר בהגדרות : עדה וקהל

. כאמור לרמז על נסיגות.

הנה כי כן אין אנו "עם" בלא אחדות .

ואין אחדות בלי אהבת כלל ישראל

ויהיו מי שיהיו

והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר