הדיווח של המרגלים הסתיים, ופתאום, לאחר שבני ישראל שמעו על העונש שנגזר עליהם "במדבר הזה יפלו פגרכם", נמצאו אנשים שמפקפקים בהנהגה, בהנהגתו של משה.
קורח, דתן, אבירם ואון בן פלט יוצאים במתקפה על משה ואהרון. הביקורות שלהם הן לא רק בעניין חלוקת המשרות.
בעצם אנו רואים כי פורץ מרד, רוצים מנהיגות חדשה. המרד מתחיל בקריאה: "רב לכם [...] ומדוע תתנשאו על קהל ה'?". משה מרגיש את תחילתו של המרד נגד ההנהגה ומפסיק את דיבורם של היוצאים נגדו ואומר לקורח ועדתו: אתם לא מרוצים מההנהגה הנוכחית? נלך לבחירות - בואו בבוקר וה' יודיע במי הוא בוחר. אם תוצאת הבחירה תהיה בכם, אתם תנהיגו את העם.
לאחר השיחה עם קורח, משה קורא לדתן ואבירם, אבל הם מסרבים לבוא אליו. במקום להתייצב בפניו הם שולחים לו מסר:
"המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר".
"אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם".
כדי לא להיעלב פעם נוספת, משה לא קורא לאון בן פלט ולא משוחח עמו; או, כמו שאומר רב בתלמוד - אשתו של און היא שהצילה אותו בזה שהשקתה אותו יין וחסמה את הפתח (ראה סנהדרין קט, ב).
משה ואתו זקני ישראל לא נעלבים והולכים אל דתן ואבירם. דתן ואבירם יצאו ניצבים פתח אוהליהם כאומרים: נו! מה תעשו לנו?
בסופו של דבר, הארץ בולעת את כל אשר לקורח ואש אוכלת את 250 מקריבי הקטורת.
במרד הזה נוצרה קואליציה בין קורח לבין דתן ואבירם. שניהם תוקפים את מנהיגותו של משה אבל מסיבות אחרות, כל אחד והסיבה שלו. קורח, שהוא משבט לוי, יודע כי ייכנס לארץ והוא תוקף את מנהיגותו של משה: " רב לכם [...] ומדוע תתנשאו על קהל ה' ". אין לקורח תלונות כמו לדתן ואבירם שהם משבט ראובן. דתן ואבירם יודעים כי ימותו במדבר ולא ייכנסו לארץ כנען. הם תוקפים את משה על אי קיום הבטחה: "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם."
האם בזה הסתיימה הפרשייה? בהחלט לא.
למרות מה שראו בני ישראל, ולמרות שהארץ פותחת את פיה והם נסים כדי להציל את נפשם בזמן "רעידת האדמה", הם, בני ישראל, חושבים כי יש מן הצדק בתלונות.
מה שאנו רואים מיד למחרת הוא, שלא רק לעדת קורח, אלא לכל העדה יש השגות וביקורת על משה ועל אהרון.
"וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרון לאמור: אתם המיתם את עם ה' ". אונקלוס מתרגם " אתון גרמתון דמית עמיה דה' ".
מה היא טענתם? במה גרם משה למותו של עם ה' במדבר?
בנושא הידוע כפרשת המרגלים, העם רצה לשלוח מרגלים. משה לעומתם ביקש לתור ולראות את טיבה של הארץ: הטובה היא אם רעה, היש בה עץ או אין, האם העם היושב שם חזק או רפה, האם יושב במבצרים, האם הארץ שמנה או רזה. משה שולח שנים-עשר נשיאים לתור את הארץ, ולא מספר קטן של מרגלים מיומנים כמו ששלח יהושע.
"שלח לך": מפרש רש"י - לרצונך. וייטב הדבר בעיניי ולא בעיני ה' (סוטה, לו). הייתכן? מהנאמר "וידבר ה' [...] שלח לך" זו הרי פקודה - ציווי, "וישלח אותם משה ממדבר פראן על פי ה' "? על פי ה', אם כן כיצד לא ייטב הדבר בעיני ה'?
נחזור לשאלתנו - מדוע העם טוען: אתם גרמתם למותו של העם במדבר.
הביקורת של העם על משה הייתה:
1. אנו ביקשנו לשלוח מרגלים.
2. אתה, משה, על פי ה', שלחת שנים-עשר נשיאים לתור את הארץ.
3. אתה ביקשת מהם לבדוק את הדברים הבאים:
א. האם העם חזק או רפה
ב. המעט הוא אם רב
ג. האם הארץ טובה או רעה
ד. האם הערים מבוצרות או פרזות
ה. האם הארץ שמנה או רזה
ו. היש בה עץ או אין
4. אנו עשינו כדבריך, תרנו ובדקנו, התחזקנו והבאנו מפירותיה והכנו דו"ח על הממצאים. כאשר חזרנו למחנה מסרנו לך ולעם דו"ח על מה שביקשת מאתנו.
5. באת אלינו במצרים ואמרת לנו את הבטחת ה': "ואומר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והפריזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג, יז). הבטחת להביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש.
6. כאשר נגזר על מותנו במדבר לא התחננת לה' כי יחזור בו מרוע הגזרה כפי שעשית תמיד (משה ביקש לבטל את העונש של "אכנו בדבר ואורישנו ואעשך לגוי גדול" (במדבר יד, יב), אבל לא כאשר ה' אמר למשה "במדבר הזה יפלו פגריכם" (במדבר יד, כט)), וכפי שעשית גם כאן בפרשת קורח: "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?". (ראה רמב"ן ,במדבר טז, כב).
האם אין זו הסיבה לפרוץ המרד? ה' אומר למשה: "במדבר הזה יפלו פגריכם [...] אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה" (במדבר יד, כט-ל). אתה, משה, באת אלינו במצרים ואמרת לנו את דבר ה': "אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני [...] אל ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג, יז). אם נמות במדבר הרי לא תקוים ההבטחה של ה' להביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש. כאן אנו רואים את מה שגרם לדתן ואבירם לתקוף את משה (הם היו משבט ראובן ולא לויים, ולכן לא ביקשו כהונה). הם מאשימים את משה בהפרת הבטחה: "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו" כפי שהבטחת לנו במצרים.
תלונת העם ממחרת היא: "אתם המיתם את עם ה". אתה, משה, ציווית על נציגי השבטים לצאת לתיור, לאסוף ולהביא את הממצאים לגבי מה שביקשת מהם על הארץ ועל יושביה, ולהציגם בפניכם. עשינו כדברך, התיירים מסרו את מה שראו בתיור, דיווח אמת, אפילו התחזקנו והבאנו מפרותיה של ארץ כנען, ובגלל הדיווח הזה נגזר עלינו למות במדבר.