פרשת עקב פותחת בהצהרה "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה" - אז יבוא שכר. פרשנים רבים תהו מדוע התורה השתמשה במילה "עקב" במקום המילה "אם", ששכיחה יותר בתורה.
רש"י מציין כי המילה 'עקב' פרושו עקב האדם. התורה רוצה להדגיש את החשיבות של שמירת אותן מצוות שנראות לנו פחות חשובות, כמו עפר שאדם בועט בעקבו. המסר בשבילנו הוא פשוט: גם מה שנראה פחות חשוב הוא יכול להיות דווקא בעל חשיבות רבה. בעצם, שכר תלוי בשמירת אותן "מצוות עקב".
לחלופין, עקב יכול להתפרש כרודף, כמו אחת שרצה על העקבים כדי להשיג מטרה מסוימת. שכר אמיתי מגיע לאדם שלא רק מקיים את המצווה, אלא גם מראה התלהבות וציפייה. הכמיהה משקפת התרגשות שהופכת לרמה גבוהה יותר של קיום המצוות.
בדומה לעקב שהוא אחד מהגפיים של הגוף, המילה עקב מתייחס גם לתקופת הגאולה שתגיע באחרית הימים. תקופת הגאולה תבוא כאשר יש מחויבות להקשיב לדברי התורה שמכוונים אותנו לחיים מוסריים בהתאם לרצונו של ה' יתברך.
ייתכן גם שעקב מזכיר לנו את יעקב אבינו, שנולד בהיותו מחזיק את העקב של עשו אחיו. לאחר זמן, יעקב קיבל שם נוסף - ישראל. השם יעקב מתייחס אליו כפרט - בעל, אב, אח, בן. עם זאת, בכל פעם שהתורה מכנה אותו בשם ישראל, יש לזה השלכות מרחיקות לכת על פתוחו של עם ישראל.
מנקודת מבט זו, "עקב תשמעון" מקביל לשמע ישראל (דברים 6: 4) שקראנו רק לפני שבוע. שמע ישראל מתייחס לאחריות שלנו, כחלק מעם ישראל, לשמור את המצוות ולהצהיר על אמונתנו בה'. "עקב תשמעון" משמש כתזכורת שיש לנו לא רק אחריות קהילתית, אלא כל אחד מאתנו כיחיד חייב לבחון מערכת היחסים האישיות שלו עם ה'.
לפעמים זה קל יותר לקיים את מצוות התורה כחלק מהאומה, שהרי התורה נתפסת כהצהרה ציבורית. האתגר הוא להפגין ולהפנים מסירות נפש כאשר האדם נמצא לבדו. תקופת הגאולה תגיע כאשר לא רק האומה מתחברת עם הקב"ה, אלא כאשר כל אחד מאיתנו, כמו יעקב, בשקט, בצניעות, וללא תרועת חצוצרות, משתוקק לשמור ולקיים גם את המצוות הקטנות ביותר.
הכותבת היא מנהלת תכנית "דרכנו", המביאה בני נוער עם מוגבלויות מחו"ל לשנה בארץ, מבית "אור תורה סטון"