חדשות כיפה

פרשת עקב: הגדוּלה שבדברים הקטנים

העקב מלווה אותנו מחטאו של אדם הראשון, דרך לידתו של יעקב והבטחתו של משה בפרשת השבוע שלנו ועד לאישיותו הדגולה של ר' עקיבא ולדור עיקבתא דמשיחא. הרב יאיר בן מנחם על חשיבותו ומשמעותו של העקב.

הרב יאיר בן מנחם

צילום: באדיבות המצלם

את המילה השניה שפותחת את פרשתנו, המילה "עקב" שזכתה שכל הפרשה נקראת על שמה הסביר רש"י (דברים ז, יב) :

"והיה עקב תשמעון - אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון: ושמר ה' וגו' - ישמור לך הבטחתו".

רש"י מסביר שכל הברכות הרבות שנמצאות בהמשך הפסוקים :

"וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ" .

ברכות המקפלות בתוכן את אהבתו של ה' אל האדם ואת הברכה השלוחה אליו תלויות ביכולתו של האדם להקפיד על המצוות הקלות שאדם דש בעקביו, במצוות שאינן חמורות אלא דווקא באלה שנראות לנו מאוד קלות ואולי אפילו משניות בחשיבותן למצוות הגדולות. המצוות הקלות הן אבן הבוחן של האדם, ודווקא בהן ניכרת מעלתו.

כך גם מלמד אותנו המדרש (שמות רבה ב, ג) שגדולי וטובי מנהיגנו נבחנו תחילה דווקא בדברים הקטנים :

"ומשה היה רועה הה"ד (משלי ל) כל אמרת אלוה צרופה - אין הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואח"כ מעלהו לגדולה, הרי לך שני גדולי עולם שבדקן הקדוש ברוך הוא בדבר קטן ונמצאו נאמנים והעלן לגדולה, בדק לדוד בצאן וכו', וכן במשה הוא אומר וינהג את הצאן אחר המדבר וכו'".

הן משה רבנו והן דוד מלכנו, גדולי מנהיגנו, נבחנו בדברים קטנים, הם זכו להגיע לאִמרה, לצמרת, רק לאחר שהם נבחנו ביחסם לבעלי החיים גם בדברים שנראים פעוטים. דוד נבחן בדרך בה הוא נהג בצאן והוציאו למרעה, כפי שהמדרש (שם ב, ב) מתאר :

"היה מונע הגדולים מפני הקטנים, והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואח"כ מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כחו יבא וירעה בעמי, הה"ד (תהלים עח) מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו".

כך גם משה רבנו נבחן ביחסו אל הגדי שברח מן העדר כדי להרוות את צמאונו במקור מים :

"כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא עיף אתה הרכיבו על כתיפו והיה מהלך. אמר הקדוש ברוך הוא יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך, חייך אתה תרעה צאני ישראל, הוי ומשה היה רועה".

וייתכן שכך ניתן להסביר גם את ההבטחות הרבות אשר הרעיף הקב"ה על יצחק אבינו בנימוק (בראשית כו, ה) :

"עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי".

גם כאן אנו מוצאים את אותה מילת מפתח "עקב", וגם כאן יתכן ומילה זו מתייחסת לענוותנותו המופלגת של אברהם אבינו, וליחס הטוב שהורעף על ידו על כל מי שקרב אליו, כדברי ה"שם משמואל" (צו ופרה שנת תרע"ט) :

"וכמו שאמר "ואנכי עפר ואפר", והיה ממשיך חסד לכל העולם, והיה משפיל את עצמו נגד אנשים אפי' פחותים כערביים המשתחוים לאבק שברגליהם ולהמשיכם תחת כנפי השכינה".

העקב מבטאת ומסמלת את חלקו הנמוך והאחורי ביותר של הגוף, אך על פי התורה דווקא בה ועל ידה נמדדת גדלותו של האדם. אפשר שמשום כך יעקב אבינו זכה לשמו שכהסבר התורה בא לו מפני שנולד כאשר "ידו אוחזת בעקב עשיו". התורה אינה מבקשת ללמד אותנו שמן הבטן, ומרחם עימם, החלו שני האחים, יעקב ועשיו, להתגושש על מעמדם. התורה מבקשת ללמד אותנו שיעקב זכה לגדולתו הנפלאה, והגיע עד למצב בו הוא חקוק תחת כסא הכבוד (בר"ר סח), אך ורק מפני שהוא ידע לייחס חשיבות גם לעקב, גם לדברים שנראים קטנים ופעוטים ושאותם יש נטיה לשכוח.

אותם דברים קטנים הם החלק הפגיע ביותר שלנו, החלק שבו אנו עלולים להיכשל בקלות רבה יותר, ומשום כך כבר בחטאו של אדם הראשון ועם גירושו מגן עדן קולל הנחש (בראשית ג, יד) :

"ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב".  

הנחש המסמל את יצר הרע נטפל אל האדם דווקא דרך העקב, מנסה להכשיל אותו בדברים "הקטנים" של היום יום. כך מסביר גם הרמב"ן (ז, יב) שהמצוות הקלות מתייחסות למשפטים שהוזכרו בפסוק שכן "אולי יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם", שכן פעמים רבות אנו מגלים בתוכנו את הנטייה להקל בדברים שכאלו שנראים לנו בטעות גמורה כדברים שניתן לעגל בהם פינות ולשכוח בהקשר אליהן מהמוסר והצדק. אך חכמים מלמדים אותנו שהאדם ניכר בכיסו (עירובין סה), ושהשאלה הראשונה עליה הוא נבחן לאחר אריכות ימיו הינה "האם נשאת ונתת באמונה" (שבת לא, א).

שכן על פי התורה דווקא בדברים האלה הנראים קטנים ובלתי משמעותיים, בדברים הקשורים למשאו ומתנו של האדם, וליחסו לחלשים ממנו, כולל לבעלי החיים, נמדדת גדלותו. בכך נמדד אפילו ר' חנניא בן תרדיון, שהיה אחד מעשרת הרוגי מלכות ומת על קידוש ה', אך חכמים (ע"ז יח, א) זוקפים לזכותו בעיקר את העובדה ש"מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים", ופירש רש"י שרק בזכות העובדה שר' חנינא בן תרדיון היה וותרן בממונו, זכה הוא לחיי עוה"ב.

נראה שמשום כך גם ר' עקיבא, שגם שמו מורכב ומתבסס על המילה עקב, מורה (חגיגה יד, ב) לרעיו לכניסה לפרדס שכאשר יגיעו הם אל אבני השיש הטהור, אל שיא השגתם, אל יאמרו "מים מים", שכאשר הם יתעלו להשגות הגבוהות ביותר לא יעשו הבדלה בין המים העליונים שנמצאים בגובהי מרומים לבין המים התחתונים שנמצאים בעולמנו, שכן על פי התורה  אין כל הבדל בין מה שלמעלה לבין מה שלמטה, הכל הוא חטיבה אחת, ואת אותה גדולה שבדברים העליונים צריך להכניס גם לדברים שנראים לנו נמוכים.

נראה שמשום כך מדגישה התורה בפרשתנו את המילה "עקב" כדי ללמד אותנו שאנשים גדולים צומחים מהקפדה על הדברים שנראים זניחים, על משאם ומתנם בשוק, על כך שגזל או חשש גזל אינו מתגנב לכיסם ולכליהם, ועל היחס האוהב והדואג שהם יודעים להעניק גם לאנשים חלשים ואפילו לבעלי חיים.

זוהי גם הדרישה האלוקית בפניה עומד דור עיקבתא דמשיחא, דור העקב הנדרש להצליח ולהזריח גם בתוכו את אור הגדולה והאצילות הטהורה, זו שבזכותה יזרח עלינו במהרה אורו של משיח.

נערך משיעורו של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב

13.08.2017

1. "עקב" - מסע העקבות של פסיקת הלכה (משה אהרון )

בס"ד.
חשבתם פעם שבצרוף של המילים "והיה עקב" מרמזת למעשה התורה על מסע ארוך של לימוד ושקול דעת שבטרם יישום המשמעות של "תשמעון" .כלומר בטרם פסיקת הלכה אופרטיבית מתבקש מסע של עקבות
של חקירה ודרישה ובמיוחד שיקלול המציאות . ראו לעניין זה גם בבלוג האישי : כי זה כל האדם .תחת הכותרת : " סיפורה הכמוס של משוואת הגשם".[שבפרשת שמע]

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר