החשיבות של חודש אלול בקשר בין ישראל לאלוקים

בחודש אלול (אני לדודי ודודי לי) מתבוננים אנו על קשר הנישואין שלנו עם הקב"ה ומנסים לתקן, לשפר לחזור בתשובה, לעבוד את ה' מתוך התלהבות ולא מתוך הרגל

חדשות כיפה ד"ר קרן קירשנבום 09/09/15 12:54 כה באלול התשעה

החשיבות של חודש אלול בקשר בין ישראל לאלוקים
יחצ, צילום: יחצ

בשבוע שעבר בפרשת כי תבוא (כו' יז-יח') קראנו על הברית הנכרתת בין הקב"ה לעמו: "את ה' האמרת היום להיות לך לאלקים... וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה...". רש"י מפרש האמיר - הפריש והבדיל מתוך חשיבות, שיבח. כלומר ה' הפריש את עם ישראל מכל העמים, ועם ישראל הבדיל את ה' מאלהי הנכר. אונקלוס מתרגם: "ית ה' חטבת יומא דין למהוי לך לאלה... וה' חטבך יומא דין למהוי לה לעם חביב...". מה מובן המילה חטב?

יש המפרשים מלשון לחטוב, הדומה ללשון לכרות - כמו שחוטבים וכורתים עצים, כך כורתים ברית בין ישראל לקב"ה. יאסטרו במילונו מתרגם חטב -to fall in love- להתאהב, מהשורש הערבי חטב - הציע אירוסין. הרב ברוך אפשטיין (בפירושו תורה תמימה) מפרש האמיר כלשון המשנה ביבמות "עשה בה מאמר" - כלומר קידש היבם את יבמתו.

כלומר נכרתה מעין ברית נישואין בין הקב"ה לעם ישראל, אחרי שכביכול בני הזוג בחרו אחד את השני מתוך הכלל ושיבחו והגדילו אחד את השני, הם נישאו- התחייבו באופן טוטאלי האחד לשני.

כידוע, בנישואים קיימת התלהבות גדולה בהתחלת הקשר אך לאחר זמן אם לא עובדים על חיזוק הקשר דרכו להיחלש. זוג הרוצה להתעלות מעל השגרה, הדבר הראשון שהוא צריך הנה המודעות לצורך בעבודה, ורצון לנסות להתקרב ולחזק את הקשר.

בחודש אלול (אני לדודי ודודי לי) מתבוננים אנו על קשר הנישואין שלנו עם הקב"ה ומנסים לתקן, לשפר לחזור בתשובה, לעבוד את ה' מתוך התלהבות ולא מתוך הרגל. וכפי שקראנו מתוך וידוי המעשרות בפרשת שבוע שעבר (כי תבוא כו' יג'), "לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי". הרבי מגור בפירושו 'שפת אמת' דורש: "לא עברתי על המצוות, ולא שכחתי אותך שציוויתני לקיימם, שלא קיימתי את המצוות מתוך רגילות." כלומר לא קיימתי את המצוות מתוך הרגל אלא מתוך התלהבות. כשהמצוות חדשות בעינך, הן גורמות להתלהבות בעשייתן.

פרשת ניצבים נקראת תמיד לפני ראש השנה, ובה נמצא כמוטיב חוזר עניין החזרה בתשובה: "...והשבת אל לבבך", "ושבת עד ה' אלקיך", "ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקיבצך", "ואתה תשוב ושמעת בקול ה'", "כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב", "כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובל נפשך."

בבבלי מגילה כט' ע"א מובאת ברייתא ובו דרשת רשב"י לפסוק "ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה". שם נאמר: "תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא. שבכל מקום שגלו - שכינה עמהן. גלו למצרים - שכינה עמהן, גלו לבבל - שכינה עמהן, ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן, שנאמר: (דברים ל' ג') ושב ה' אלהיך את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב, מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהן מבין הגליות."

רש"י מסביר: "היה לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם".

השורש שוב מצביע לרוב על תזוזה. אנו כל הזמן בתזוזה! וצריכים להקפיד שהתזוזה תהיה בכיוון הנכון והאמתי עד לקב"ה, תשובה אמתית לשם שמיים. אין דריכה במקום, הפעילות שלנו מתמדת, על אף שאין אנו תמיד ערים לכך! בדומה לדברי הלל הזקן בפרקי אבות (א:יג) "דלא מוסיף, יסיף". מי שלא ממשיך ללמוד, שוכח את לימודו, הוא ממשיך להיות פעיל אך בשכחה, או שאנו כל הזמן לומדים או שכל הזמן שוכחים. אין מצב ביניים. אנו או מתקדמים ביראת שמיים או נסוגים!

נדרשים אנו בחודש אלול להתבונן על הקשר שלנו עם הקב"ה, לשוב אליו, לחדש ולחדד את הברית בינינו, על מנת שנזכה לדברי הפסוק (בהושע ב' כב'-כג') "וארשתיך לי לעולם... וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'". או כהפטרת ניצבים: "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך".

הכותבת מלמדת במדרשת לינדנבאום, מבית אור תורה סטון

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן