חדשות כיפה

פרשת משפטים: עד כמה להתבטל?

גם מה שמובן בשכלנו האנושי, יש לעשותו כי כך ציווה ה'. אפילו באותם חוקים שהגויים נוהגים אותו דבר, כיוון שאצלנו הם נובעים מתוך ציווי ה', משמעות המעשה היא שונה לחלוטין

צילום: shutterstock

לימוד מאות אחת

המשנה במסכת אבות (פ"ו מ"ג) כותבת: "הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסק או דיבור אחד או אפילו אות אחת – צריך לנהוג בו כבוד". מהי אות אחת שניתן ללמוד מחבירו?

ייתכן לומר, שהמשנה מלמדת אותנו שיש ערך גם לאות אחת קטנה, כפי שנפסק להלכה: שספר תורה שחסר אפילו אות אחת הוא פסול.

ואולי ניתן לומר, שיש אות שמשנה תפיסת עולם. הפרשה שלנו (שמות כא,א) פותחת במילים: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם".

רש"י מבאר: "כל מקום שנאמר "אלה" – פסל את הראשונים "ואלה" – מוסיף על הראשונים, מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני".

מה החידוש שהכול מסיני?

בתחילת פרשת בהר רש"י מלמד אותנו מהפסוק: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" - "מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו סיני". ואם כן, מה החידוש שגם פרשת משפטים נאמרה מסיני?

המשפט בין אדם לחברו נובע ממוסר אלוקי

עונה על כך השפת אמת (משפטים תרמ"ב): "גם המשפטים השכליים לאלוקים הוא". כוונתו שגם מה שמובן בשכלנו האנושי, יש לעשותו כי כך ציווה ה'. אפילו באותם חוקים שהגויים נוהגים אותו דבר, כיוון שאצלנו הם נובעים מתוך ציווי ה', משמעות המעשה היא שונה לחלוטין.

משפטים אלו דברים שכליים. החידוש הוא שגם מה שמובן בשכל אנושי לא צריך להיעשות רק מתוך טבעיות האדם ורצון לחיי חברה תקינים, אלא מתוך חיבור וביטול מוחלט לרצון ה'.

כפי שבמצוות של אדם למקום צריך ביטול לקב"ה, גם במצוות של בן אדם לחברו צריך ביטול לקב"ה.

השל"ה הקדוש (בהקדמה לספרו) כותב: "אם יחיה אלף שנים פעמים לא יעלה ויגיע לתכלית מצוות אחת עד עמוקה ושורשה ושורש שורשה". וכן אנו אומרים בתפילה (בברכות קריאת שמע): "תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו למדת", כלומר שגם את המשפטים אנו לומדים מאת ה'.

מסכת אבות

ייתכן שזו הסיבה שמסכת אבות, הנמצאת בסדר נזיקין, פותחת במילים "משה קיבל תורה מסיני...", רבנו עובדיה מברטנורא תמה מדוע דווקא מסכת זו פותחת במילים אלו, היה מתאים שתחילת הש"ס (מסכת ברכות) יתחיל בהקדמה זו. ועונה שזה בא ללמדנו שגם עבודת המידות, גם ההנהגות של חכמים הכול כלול בתוך התורה.

יש בכך לימוד לחשיבות עשיית הפרטים הקטנים. באה פרשת משפטים ללמדנו שבכל פרט ופרט בחיי היום יום זה מעמד הר סיני.

נעשה ונשמע

הנצי"ב מוולאז'ין (רבו של הרב קוק) מבאר בפירושו העמק דבר, שזו הסיבה שאף שבפרשת יתרו לפני מעמד הר סיני בני ישראל אומרים: "נעשה", בפרשתנו בני ישראל אומרים שוב: "נעשה ונשמע". משום שכל עוד המצוות הם אלוקיות בלבד הן מנותקות מאתנו, הן רק ברובד של ה"נעשה", כי כך ציווה ה'. אך כאשר המצוות הם מובנות לכל אחד ואחד הם הופכות להיות גם נשמעות.  "הנעשה" הופך להיות ממציאות של ביטול ועבדות, למציאות של חיבור, "שמיעה", הבנה ואהבה.

לסיום

שנזכה לשמור את התורה והמוסר מתוך ביטול מוחלט לדבר ה', תוך הקפדה על פרטי התורה והמוסר, ומתוך כך תשרה עלינו שכינתו.

06.02.2018

1. יפה מאוד. תודה על הדברים. (אפרת)

דווח על תגובה לא ראויה
06.02.2018

2. אחרי הדברים החקוקים כנצח באים הדברים השונים...... (משה אהרון)

בס"ד.
ואלה המשפטים בשונה מאלה הדברים - הלוחות
אשר תשים לפניהם
בשונה מי מה שאני כבר הצבתי להם למרחוק. בבחינת נצח
שאין יד האדם משגת בהם לשנותם.
בשונה מהמשפטים שהמשפט על אף שלכתחילה לאלוהים הוא בכל זאת
כן ניתן לבני האדם......
הנה כי כן משל עד עתה אני נתתי להם למרחוק כביטוי לנצח - האין סוף
את עשרת הדברים אותם שהם חלק ועילת שמים וארץ.ובלעדם אין זכות קיום לאלה
והם ממש כחלק מהטבע עצמו
ואשר לא בכדי גם חקוקים על אבן..
ואכן בהמשך רעיוני לאמור גם לא בכדי בראש המשפטים מנתה התורה דווקא דיני עבד עברי
שברור כי לעתיד לבוא מוסד זה של העבדות יתבטל לחלוטין ולא יישאר ממנו דבר
ואכן כבר בימי ירמיה היה ניסיון אשר כזה, נכרתה ברית לביטולה של העבדות .
וחלושת הדורות לא אפשרה כבר אז ומאז ביטולה של העבדות .

דווח על תגובה לא ראויה
06.02.2018

3. היישר בעיני ה' לקרוא דרור איש לרעהו (משה אהרון )

וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. יג כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי, כָּרַתִּי בְרִית אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר. יד מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר-יִמָּכֵר לְךָ, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ; וְלֹא-שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי, וְלֹא הִטּוּ אֶת-אָזְנָם. טו וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיּוֹם, וַתַּעֲשׂוּ אֶת-הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, לִקְרֹא דְרוֹר, אִישׁ לְרֵעֵהוּ; וַתִּכְרְתוּ בְרִית, לְפָנַי, בַּבַּיִת, אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו. טז וַתָּשֻׁבוּ, וַתְּחַלְּלוּ אֶת-שְׁמִי, וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת-שִׁפְחָתוֹ, אֲשֶׁר-שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם; וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם--לִהְיוֹת לָכֶם, לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. {ס} יז לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה, אַתֶּם לֹא-שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ; הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם-יְהוָה, אֶל-הַחֶרֶב אֶל-הַדֶּבֶר וְאֶל-הָרָעָב, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה (לְזַעֲוָה), לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. יח וְנָתַתִּי אֶת-הָאֲנָשִׁים, הָעֹבְרִים אֶת-בְּרִתִי, אֲשֶׁר לֹא-הֵקִימוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי--הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם, וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו..

דווח על תגובה לא ראויה
06.02.2018

4. דיוקים (משה אהרון)

הישר בעיני ה' דרור לכל אדם באשר הוא אדם.
העבדות גם חותרת תחת שם ה' כאדון ושכולם עבדים לו ולו בלבד.
והנה מפאת חולשת הדורות ההם הותרה לפי שעה הערבות במגבלות עד אם תבשל העת לביטולה כמוסד
והנה משנוצרה ההזדמנות "קפץ" הקב"ה על המציאה ונתן ידו לברית החדשה לביטול העבדות ולא עוד שהברית החדשה : "ותכרתו ברית לפני בבית אשר שמי נקרא עליו" חוללה הברית חולל הבית והוכשרה הגזירה לחורבן בית ראשון .
ועתה צאו וראו אנו עדיין מתעסקים עם מוסד המאוס בעיני הקב"ה. הגיע העת
שהלכה ואין מורין כן.
שימו לב לכפל "ולא שמעו אבותיכם אלי" וכן "ולא הטו אוזנם ".
הטו אוזנם לזו התכלית כי למרות הכל העבדות מיסודה פסולה ויש מהר ככל האפשר להסירה

דווח על תגובה לא ראויה
07.02.2018

5. אם כבר העזנו אז עד תום בתקווה "לא להיסקל" (משה אהרון )

בס"ד.
לעניות דעתי יש במאמר זה מתכון לניוון של העצב המוסרי שבאדם.הביטוי "ומלאה הארץ דעה את ה'" טומן בחובו דינאמיקה של השלמה עד כדי חפיפה תהא לבסוף בין דעת ה' שבמצוות ליסוד המוסרי הטבעי שבאדם עצמו . לצערי לתחושתי הדיאנמיקה שבכאן מובילה לתהליך הרסני ובלתי אנושי ואשר נוגד כאמור כל מגמה חיובית והיא כי נורמטיבית הכול בא לו לאדם מבחוץ ושום דבר אין לו מהפנים שלו כאדם.
לא זו מגמת התורה
זו היא גם מגמת הצמצום הכי נוראית של המהות שהאדם "צלם אלוהים" .
אבל זו היא גם פגיעה בייעודנו כעם "ישר-אל". שלבסוף כדי שה' יהיה אחד ושמו אחד אנו צריכים להוכיח לכל העולם
כי ישר הוא האל צורי ולא עוולתה בו .
וכיצד : דווקא במה שנחבר את שתי נטיות או הכוחות אומנם לא שווים : המוסר האלוקי עם המוסר האנושי הטבעי - האנושי .
שוודאי ואין חולק על כך כי גם הוא מאתו יתברך. באורח מבני שני אלה כוחות קיימים ופועלים בנפרד ותוך שאיפה להשלמה
חידה היא שמשום מה לא עומדים עלי או לא עומדים עליה די .
מדוע התורה לא הסמיכה את חטא העגל לסיומו של מתן תורה.
תחת זאת מיד נסמכה למתן תורה פרשת משפטים החוצצת לכאורה בין חטא העגל למתן תורה.
כמובן שיש לך יותר מהסבר אחד .אך לעניות דעתי עיקר הטעם הוא כי ביקשה התורה לומר כי יכול ופוטנציאלית יהיה חטא העגל הרעיוני הרוחני רב ועצום יותר מחטא העגל הפיזי הפולחני .
חטא העגל הפולחני כוחו ההרסני מוגבל ,עם השתכללות הדורות הולך ופוחתת נפקותו האמונית .
לעומת זאת אם רעיונית נתפש וכבר נתפשנו לסטייה לווינית .
הדבר משליך על כל מהות היהדות על גולת אלפיים
ועיכוב הגאולה השלמה .
מהותה של הסטיה הלווינית היא שבניגוד למגמתה של התורה שדווקא לכתחילה ביקשה ליצור הררכיה ולרומם בפיסגת מצוות התורה
את החקוק על הלוחות - עשרת הדברים וליצור הבחנה והיררכיה בינם למשפטים שבהן יכול ויד האדם [סנהדרין] יכול ותהא משגת לשנותם ולעדכנם הפכו הקערה על פיה להוכיח כי משפטים גם הם מסיני משל אין שונה מהם מהלוחות ומהדברות החקוקות עליהן.

דווח על תגובה לא ראויה
08.02.2018

6. תודה רבה. אהבתי. (קורא)

דווח על תגובה לא ראויה
12.02.2018

7. בכל התגובות תוכנם של דברי התורה נמחקו - צנזורה (משה אהרון )

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בתים ראשונים ביישוב עמיחי צילום: דוברות מועצת בנימין

שנה אחרי: בתים ראשונים למפוני עמונה

קרא עוד